אני יוצאת מדעתי!!!

[ענתי 10]

אני יוצאת מדעתי!!!

מישהו מוכן להסביר לי מה זה פן מהותי?? אני כבר כתבתי את העבודה, ופתאום קראתי את השיעור שהמתרגל העביר, והוא ביקש להתיחס בשאלה 2 לפן המהותי ולפן הדיוני (סמכות). לסמכות התייחסתי, אבל מה זה לעזזל הפן המהותי??? מה שכתוב לי במחברת זה "הערכת תוצאות של ההכרעה" איך אני אמורה ליישם את זה?????

 

[אלעד007]

בהחלטה את נדרשת לשתי כללי עקריים

שנובעים מאמות מידה מסוימות ,אמות מידה______-כלל הכרעה דיוני אמות מידה________ - כלל הכרעה מהותי. מקווה שהבנת ...זה די בקיצור

 

[רואי]

הוא דווקא אמר

לא להתייחס לפן הדיוני-סמכותי אלא רק לתוכן ההחלטה

 

[ענתי 10]

ועל סמך מה אני אומרה להתיחס

לתוכן ההחלטה? אני פשוט לא מבינה את השאלה. אני צריכה להתיחס להחלטה של מימון ציבורי? למה הם קבעו ככה? אז זה בדיוק חופף לי עם שאלה 1. אם אני מעמיקה אז אני "גולשת" לסמכות. ואגב, נכון שהוא אמר שלא צריך להתיחס לסמכות, אבל הוא אמר שבכל זאת צריך להזכיר את זה.

 

[רואי]

טוב, אז ככה

אני שמעתי דבר חדש בקשר לשאלה 2 אומרים שצריך להתייחס לנושא של העדפות מסדר ראשון משהו כזה אז כתבתי שאם גוף מסוים כמו מועצה מקומית מקבל החלטה לדוגמא בקשר לשימוש בתקציב אזי אנחנו צריכים לבדוק באיזה מידה ההחלטות הם מסדר ראשון כומר דואגים לפרט אנחנו צריכים תמיד לנטות לחשוב שההחלטה לא הייתה מאחורי מסך של בערות כלומר צריך תמיד לחשוד בהם לפקח עליהם מישהו נייטרלי צריך לעשות כך ומי יותר טוב לשם כך מבית המשפט ????????????????? מה את אומרת על זה? נשמע הגיוני? כי אני כבר לא יודע מה לחשוב

 

[nassaf]

רואי ,נראה לי שאתם קצת מתקשים

אומנם אני לא יודע מה השאלה שניתנה לכם אבל אני יכול לנסות ולהרחיב לכם קצת את המבט לגבי מונחים שקראתי שזרקת לאויר. מסך של בערות זה מונח שתבע רולס במחקר שלו, הוא סבר שהשאיפה היא קבלת החלטות ע"י שימוש העדפות מסדר שני ולא מסדר ראשון. כלומר מאחורי מסך של בערות, כשהאדם שמקבל את ההחלטה אינו יודע היכן הוא יהיה לאחר ההחלטה וכיצד הוא יושפע ממנה כושר השיפוט שלו הוא במיטבו שכן אין עליו כל מיני שיקולים זרים שיכולים להשפיע עליו כשהוא מקבל את ההחלטה. אני אנסה להסביר את זה בדוג´, אם עומדת בפניי החלטה האם לפגוע במיעוט כלשהו, לדוג´ ניסוח חוק שפוגע באותו מיעוט. ההחלטה הטובה ביותר תיעשה על ידי כאשר אני פועל לפי העדפותיי מסדר שני כלומר נקיות מכל השפעות זרות שיכולות להשפיע עליי. אם אני אינני יודע מה אני אהיה אם אני אהיה חלק מהמיעוט הזה (אני מאחרוי מסך של בערות) כי אז אני אחשוש!!! מסיכון ואצביע נגד החוק שפוגע שכן אם יורם מסך הבערות ואני אהיה כן חלק מהמיעוט קיימת סכנה שאני אפגע מהחוק שאני עצמי חוקקתי, לכן ההנחה היא שאנשים פוחדים לקחת סיכון. מקווה שסייעתי.

 

[avielss]

הנושא שלנו הוא מימון ציבורי

 

[רואי]

כתבתי משהו דומה אבל עכשיו זה נראה

יותר ברור אחרי שהסברת אתה יכול להסביר קצת יותר מה זה העדפות מסדר ראשון ושני? כי לפי מה שאני הבנתי ממה שלמדנו זה שהעדפות מסדר ראשון זה שיהיה לפרט כמה שיותר טוב יש בזה משהו?

 

[ענתי 10]

עד כמה שאני הבנתי

העדפות מסדר 1 = אינטרס פרטי (טובת הפרט) העדפות מסדר 2 = אינטרס ציבורי (טובת הכלל) ואם פועלים עלפי מסך של בערות אז לא מתייחסים להעדפות מסדר 1 וזה מה שצריך. עכשיו, כתבתי גם שצריך להיות גורם נייטרלי, ובימ"ש הוא בדיוק הגוף הזה.

 

[ענתי 10]

בדיוק מה שכתבתי!

 

[אלעד007]

הוא אמר להתיחס לדיוני ולמהותי אבל

בדיוני לא לרדת לפרטים כמו במהותי

 

[nassaf]

רואי , לא נותר לי אלא להרחיב את מה

שענת תימצתה בשני משפטים, למעשה רולס סבר שאנו מקבלים החלטות טובות יותר כאשר אנו נטולי אינטרסים = העדפות מסדר שני - כך נשיג את האינטרס הציבורי והפרט "ישוחרר" מהאינטרסים האישיים שלו. בעוד שהחלטות המתקבלות עפ"י העדפות מסדר ראשון מערבות בתוכן את העדפותיו של הפרט שהכריע בהן. כפי שתימצתה ענת. אנסה להסביר זאת בדוג´, נאמר שמגיע אליך נציג של המכללה ומבקש ממך להכריע האם כדאי שמבחנים של תורת המשפט לדוג´, ייעשו מבחנים אמריקאיים או שאלות של קייס. תנאי הסף הם שאתה אינך לומד ואינך יודע שאתה הולך ללמוד במכללה כך שהשאיפה היא שההכרעה שתקבל ושתציע בחוה"ד שתיתן תהיה נטולת אינטרסים= העדפות מסדר שני. הבעיה בתיאוריה של רולס היא כי בפועל הדבר אינו מתקיים, שכן גם אם אדם ינסה להחליט החלטות כשהוא "חף" מהעדפות מסדר ראשון אזי בתוכו תמיד יהיה משהו שישפיע על הכרעתו. בהצלחה,

 

[רואי]

טוב, תודה