אני כאן, רק ש..
כרגיל לא היה לי זמן. השבוע הזמן שביליתי מול המחשב היה להכין מצגת עם התמונות של הבן החדש שלנו. היום היצגנו אותה, במסיבה שערכנו לכבודו
(את הברית עשינו במועד, אצל מוהל רופא, בקליניקה שלו). לסיאמית ומיכל ההריוניות: אני מרגישה קצת כמו אחות גדולה ובעלת ניסיון. אני מקווה שעוד לא שכחתי דברים, ההורמונים, ההורמונים . בקשר לסיכון גבוה: אחת האחיות בקופ"ח במהלך מעקב ההריון (הטקס של שקילה, בדיקת שתן, לחץ דם וכו´) טענה שאני צריכה לעבור לרופא שמתמחה בהריון בסיכון גבוה, בגלל הטרשת, במקרה כמה ימים לאחר מכן הוא קיבל אותי כשהיגעתי עם חשש לדימום (סתם היסטריה פולנית, בהריון ראשון, ולפני סופ"ש), אמרתי לו מה שהאחות אמרה, אז הוא אמר שאצלינו חולות טרשת, הריון הוא המצב האופטימלי ושלא נשקפת סכנה לעובר. לרוב, הגדרה של הריון בסיכון גבוה הוא סכנה לעובר. ד"א אותו רופא, החליט על הניתוח הקיסרי במהלך הלידה, וגם ניתח אותי. בשקיפות עורפית, רואים גוף בגודל 5~ ס"מ, ורואים בו את כל המערכות פשוט מרגש. חזרה לעיסקי טרפצת באחת משיחות הטלפון לפני המסיבה (אישורים) התברר כי גם איתו של אחד החברים של בעלי שיחייה גם כן חולה בטרשת. תכננתי לדבר איתה, אבל היא לא יכלה להגיע. היום באה חברה של אמא שלי שמאובחנת כבר שנים רבות. כל השנים לא ידענו רק אחרי שאמא שלי שתפה את החברות שלה. תמיד היא דורשת בשלומי, זו הפעם הראשונה שנפגשנו מאז שאובחנתי. אמרתי לה שאני מניקה, ושהטיפול התופתי יחכה: כדי שבנות לקטנציק את המערכת החיסונית, מספיק ששלי קצת "השתגעה". באשר אלי אני מתכננת להפגש עם הנירולוג בקופה, ולבצע את כל הבדיקות הנחוצות כדי להעריך את מצבי לפני התור שיש לי באיכלוב. פרוצדורילית רק הוא יכול להפנות לבדיקות. באשר לדר´ צפמן, כאשר היתי מאוזת אחרי הלידה הוא בא לבקר אותי (עם האחיות וד"ר טלינסקי) לא עלה בכלל הנושא. מעניין מה יהייה הלאה. טוב זה סוף המגילה להיום, אז שבת שלום.
כרגיל לא היה לי זמן. השבוע הזמן שביליתי מול המחשב היה להכין מצגת עם התמונות של הבן החדש שלנו. היום היצגנו אותה, במסיבה שערכנו לכבודו
