אני לא מחפשת עזרה לא רוצה שום שינוי אני לעולם לא אוכל ולא ארצה לחזור להיות במסגרת שמיועדת לרצף האוטיסטי וגם לא להשתלב במסגרת רגילה בגלל כל הבושה מהאוטיזם ומעוד דברים ששונים בי, והקנאה באנשים הרגילים .
מאז שסיימתי תיכון אני בקושי יוצאת מהבית לא רוצה קשר עם אף בן אדם מרוב הבושה מהאוטיזם ועוד הרבה דברים אחרים ששונים בי שכל כך מביישים אותי , מעדיפה להתחבא כל החיים שאף אחד לא יראה את השונות ושאף אחד לא יתייחס אליי כמוגבלת ובעלת צרכים מיוחדים,
פעם היו לי כל כך הרבה רצונות כל כך רציתי לצאת ולחוות דברים ולהנות מהחיים אבל כבר ממזמן הבנתי בשבילי זה לא אפשרי ועכשיו אני כבר לא רוצה כלום כי אני יודעת שאני לא יכולה .
לפעמים מפחיד אותי לדמיין את עצמי יושבת בבית לבד בגיל 70 , וחושבת על איך שהעברתי חיים שלמים של כלום , חיים שלמים של מחשבות על כמה שאני נחותה . אבל זה מה שיהיה .
מאז שסיימתי תיכון אני בקושי יוצאת מהבית לא רוצה קשר עם אף בן אדם מרוב הבושה מהאוטיזם ועוד הרבה דברים אחרים ששונים בי שכל כך מביישים אותי , מעדיפה להתחבא כל החיים שאף אחד לא יראה את השונות ושאף אחד לא יתייחס אליי כמוגבלת ובעלת צרכים מיוחדים,
פעם היו לי כל כך הרבה רצונות כל כך רציתי לצאת ולחוות דברים ולהנות מהחיים אבל כבר ממזמן הבנתי בשבילי זה לא אפשרי ועכשיו אני כבר לא רוצה כלום כי אני יודעת שאני לא יכולה .
לפעמים מפחיד אותי לדמיין את עצמי יושבת בבית לבד בגיל 70 , וחושבת על איך שהעברתי חיים שלמים של כלום , חיים שלמים של מחשבות על כמה שאני נחותה . אבל זה מה שיהיה .