אני כבר חצי שעה חושבת עליו

אני כבר חצי שעה חושבת עליו

ועל מה שחבר משותף אמר לי הערב
"אני מרגיש שבקרוב הוא יסגור את הבסטה"
וזה בכלל לא הקפיץ לי את הלב, סתם אדישות שכזו.
זה אפילו מרגש לשמוע...
מעניין שזה מה שאמרתי לחברה משותפת שלנו.. שיש לי הרגשה שהוא יתחתן איתה.
ובכל זאת, מוזר לחשוב עליו "ככה".
מותר לי, נכון?

היה ערב רווי נוסטלגיה.
 


מותר לחשוב ומותר להזכר ומותר לשמח ולהיות עצובה בו זמנית
מותר הכלללללל
אלפי רגשות במאית השניה. קשה אבל מותר.
 
למעלה