אני כבר כל כך רוצה

[כה ציפיתי ליום]

אני כבר כל כך רוצה

לשתף אתכם, אבל אני לא מצליחה למצא מאיפה להתחיל. אני מגיעה למחשב, נכנסת לכאן, מתחילה לקרא הודעות, מאבדת ריכוז מהאורך שלהן ובסוף לא כותבת. מנסה: הכל בחיים שלי נראה יפה. אני מצליחה במה שאני עושה, אני טובה בזה. יש לי את הכשרון כמו שאני אמורה לומר אם נשאיר את הצניעות בצד. כשקורה משהו טוב אני לא מצליחה ליהנות ממנו. אני זוכה במלגה, שכבר שנים אני מתה לזכות בה, עובדת בשבילה שעות כל יום, ניגשת שוב, למרות כל האכזבות. מקבלת אותה ואומרת- טוב, נחמד, והכל ממשיך כרגיל ככה זה עם כל דבר טוב שקורה בכל תחום שהוא בחיים שלי אני לא מצליחה להיאחז בהרגשה הטובה. אני שוכחת אותה נורא מהר אולי זה כי האווירה בבית היא נוראית. וזה לא שזה חדש ומרגש, אבל כנראה שזה משפיע עליי. אנרגיות שליליות כל כך. הם לא עושים את זה בכוונה, הם חלשים בעצמם אמא ממורמרת ועצבנית שלא עובר יום שהיא לא צועקת, היא לא יודעת לשמוח באמת. הורים ביקורתיים שחושבים שהם מושלמים, הורים שמאמינים שאם הם ההורה ואני הילדה אני צריכה להשמע להם ולא משנה אם זה רלוונטי באותו רגע או לא. אז הם מרגישים פראיירים ומתאמצים להראות שהם הקובעים. הצרכים שלי לא ממש נשמעים. בתוכי אני צועקת אני - אישה ילדה שתמיד הצניעה את הצרכים הכי בסיסיים שלה. הבת המושלמת. הבת שפעם הייתה חופשייה ומשוחררת והיום לחוצה ועצורה. אני שזקוקה כל כך לחוף מפלט, למקום נעים וחיובי, מקום שנותן בלי שארגיש רגשות אשם, מקום שנותן מכל הלב ושלא תבינו לא נכון, ההורים שלי נותנים הכל, רק שהמרירות מעפילה- הורסת. היה לי מקום כזה. הוא עזב...

 

[tutifruti82]

מקסימה שלי...../images/Emo24.gif

מחפשת את המילים לכתוב לך, אבל קשה לי... אולי כי אני לא יכולה באמת להיכנס לנעליים שלך. אולי כי אני לא עוברת את מה שאת עוברת בבית. אבל תנסי לצאת מחוזקת. תנסי להסתכל על כל הדברים שהשגת במהלך חייך. והשגת אותם רק את, לבדך! אל תסתכלי על מה שחסר לך בחיים, תסתכלי על כל מה שיש לך! ואני יודעת ובטוחה שיש לך הרבה. יש לך כ"כ הרבה דברים להתגאות בהם. את רצית משהו - ואת השגת אותו. והכל הכל לבדך, בזכות עצמך! תהפכי כל קושי, להזדמנות. תהפכי כל דבר פסימי, לאופטימי. ותנסי להפוך על עצב, לסוג של שמחה. זה המתכון לחיים מאושרים באמת! אל תשכחי ולו ורגע שאני תמיד כאן. להקשיב לך, לחזק אותך, ובכלל לצידך לאורך כל הדרך! אוהבת אותך המון, נורית.

 

[כה ציפיתי ליום]

תודה בובה, נדבר...../images/Emo140.gif

 

[לוויתן ורוד]

שלום שלום../images/Emo70.gif (ד"א-גם אני חדשה)

השגת מלגה!!! את מצליחה בלימודים!! זה הדבר שאני מאחלת לי יותר מכל בחיים, ואין לי

קשה בבית...אבל את כבר בת 20. החיים פתוחים בפנייך. את יכולה לצאת לחיים האמיתיים, יש לך הזכות לחלום על חיים פראיים, חופשיים ומאושרים, ויש לך גם הזכות לנסות להגשים את החלום. עשי כל מה שצריך, וזכרי תמיד שאת בעלת ערך, שאת בעלת כשרונות ויש לך היכולת וההזדמנות להצליח. רק נצלי זאת.

מקווה שעזרתי

לוויתן

 

[כה ציפיתי ליום]

תודה ליוותנית

לא כל כך פשוט לצאת מהבית. אם יכלתי כבר הייתי בחוץ עלית פה בדיוק על עניין חשוב. אני לא זוכרת כל הזמן מה הערך שלי, אני נוטה לשכוח לעיתים.

 

[לוויתן ורוד]

אם ככה

עלייך לשנן ולזכור תמיד ש את בעלת ערך, שאת בעלת כשרונות ושאת בעלת זכות קיומית בסיסית

לעולם אל תשכחי זאת

אולי תפרטי מהן הסיבות בגינן לא פשוט לצאת המבית? בכל מקרה, מאחלת לך דרך צלחה והמון הצלחה שבה לא תשכחי לעולם את ערכך

לוויתן

 

[נסיכת אהבה]

מתוקה ../images/Emo24.gif

קודם כל, שמחה להיות אחת מאלה שזכו לשיתוף שלך פה בפורום

שנית, ההרגשה הטובה אצלך נעלמת אולי בגלל שאת כבר לא מאמינה בדברים טובים שיכולים לקרות, את מחפשת את הרע שיהיה בטוב, את מחפשת את השלילי וזה משהו שחייבים לשנות. תמיד תחפשי את חצי הכוס המלאה, תמיד תחפשי את החיובי בכל דבר בחיים ואל תחפשי את השלילי, או שתחפשי את השלילי ותהפכי אותו לחיובי. אמא שלך ממש מזכירה לי את אמא שלי- לא פעם ולא פעמיים כתבתי על זה שהיא כל כך מרירה ועצבנית שאת כל העצבים והכעסים היא מוציאה עליי ומתפלאת אח"כ למה אני לא משתפת אותה בחיים שלי ולמה אני כל כך כעוסה עליה. כתבת שתמיד היית הבת המושלמת, כמוני כמוך ופשוט הגעתי להחלטה שאין דבר כזה מושלמות, לכולם יש חולשות ומותר לי להראות שאני חלשה, מותר לי להראות שאני עצבנית לפעמים ולא לשמור הכל בלב- שזה ממש לא בריא. שולחת לך חיבוק ענקי ואל תשכחי שאני פה בשבילך תמיד מתוקה. נשיקות.

 

[לוויתן ורוד]

אהבתי את התגובה שלך../images/Emo9.gif

 

[כה ציפיתי ליום]

גם אני

שירי, ממש קלעת בול... אז יש לנו על מה לדבר האייקונים לא עובדים לי להלבה- מצטערת שאני עוד לא ממש פעילה בפורום ומתייחסת רק לשרשור שלי, זה עניין של כוחות וברגע שיהייו לי אני אשתתף ואעזור גם לאחרים.

 

[להבה ירוקה]

מתי שתרגישי נוח ../images/Emo140.gif

 

[dvoranit1234]

כמה שאלות

גם אני חדשה פה וקראתי את מה שכתבת ואני מוכרחה לשאול כמה שאלות. אם כשהיית ילדה היית חופשיה ומשוחררת אז זה לא כל כך מסתדר לי עם זה שהצנעת את הצרכים הבסיסיים שלך. מי שמצניע את הצרכים הבסיסיים שלו הוא לא חופשי ומאושר אלא מדוכא. מה שאני מסיקה מזה זה שכנראה פעם הבית היה מקום טוב יותר והוא השתנה לרעה. אם אמא שלך מרירה ולא יודעת איך לשמוח אז כנראה שקרה משהו שגרם לזה אני בטוחה שהיא לא נהנית מהמצב ולא עושה אותו בכוונה. אולי תנסי להביט קצת מעבר לעצמך ולראות שגם הורים הם בני אדם שסובלים וכואבים וקשה להם ולא תמיד הם מושלמים. בקיצור, תתבגרי ילדה. אני גם בטוחה שהגעת לאן שהגעת עם הרבה תמיכה ועידוד מההורים. אף אחד לא צומח כמו שאת צמחת מתוך ואקום בחלל. תהיי חזקה והכל יסתדר.

 

[כה ציפיתי ליום]

היי, תודה, ברור שיש

משהו בכל מה שאמרת. זה לא שאי רואה רק את עצמי. אף פעם לא הייתי כזאת, ההפך המוחלט הוא הנכון. תמיד התחשבתי קודם כל באחרים ורק אחר כך בעצמי, כולל אותם. הם עוברים כבר תקופה ארוכה מאוד קשה ואני יודעת שאמא שלי סובלת בגלל זה, אבל כבר נמאס. באמת שנמאס. זה לא קשור לבגרות בכלל. אני כמעט בטוחה שציינתי שההורים שלי הם כאלה שיעשו הכל בשביל הבנות שלהם, אבל לפעמים כל זה לא שווה כשהם מתנהגים כמו שהם מתנהגים. אוף, לא משנה..

 

[כה ציפיתי ליום]

את יודעת מה,

חשבתי בימים האחרונים על מה שכתבת והחלטתי שזה די מעצבן אותי. האופי בו כתבת לי "אולי תנסי להביט קצת מעבר לעצמך ולראות שגם הורים הם בני אדם שסובלים וכואבים וקשה להם ולא תמיד הם מושלמים. בקיצור, תתבגרי ילדה. " נראנה לך שלא איכפת לי? נראה לך שאני מתייחסת רק לעצמי? לא חושבת שזה חייב לסתור, אני חושבת שיש לי את כל הזכות להרגיש חרא בבית שמתנהל כמו שהוא מתנהל ולא משנה למי קשה יותר או פחות. כן, קרו דברים, אמא שלי לא מאושרת, אז שזה לא ישפיע עליי???? ממש מעצבן אופי ההודעה שלך

 

[dvoranit1234]

כה ציפיתי יקרה

ואני לא אומרת את זה בציניות. כן, ידעתי שתתרגזי וציפיתי לזה מהתגובה הראשונה שלך, אבל אני שמחה על שתי התגובות שלך ושתיהן בסדר גמור. רציתי לגרום לך לחשוב והצלחתי. לא תמיד בפורומים צריכים ללטף למישהו את הראש ולהגיד לו כמה הוא מסכן ואחרים חרא. וזה מה שראיתי בעצם את יתר חברי הפורום עושים בתגובות שלהם מבלי לנסות ולראות אולי יש עוד צד למטבע. האמת שציפיתי שהתגובה הראשונה שלך תהיה הכועסת והופתעתי לטובה. ברור שיש לך את הזכות להרגיש חרא אבל יש דברים שהם לא בשליטתו של אף אחד ואף אחד לא עושה לך בכוונה. קורה לפעמים שיש זמנים קשים ואולי דוקא בזמנים האלה אמא שלך צריכה אותך מבינה ותומכת ולא מקטרת ורוצה לברוח? את חושבת שאם לך היה רע היא היתה רוצה לברוח ממך ורק אומרת שנמאס לה? אבל זה כנראה ההבדל בין אמהות לילדים וכנראה שככה אמא שלך הרגילה אותך שרק היא זאת שתמיד צריכה לתת מעצמה. ובכל זאת אני מאחלת לך ולאמא שלך ימים טובים, יפים ורגועים יותר למרות הכל.