אני כבר מיואשת למה לא עונים לי
שלום רב יש לי בעיה קטנה הבת שלי עד גיל שנה-10 הייתה מטופלת אצל חמתי, כל שומת הלב הופנת רק אליה,גדלה בחום ובאהבה (בת בכורה, נכדה ראשונה..) חשוב לי לציין שבתי ילדה חכמה מאוד לגילה מדברת שוטף ויפה מאוד, זאת אומרת ממש מדברת כמו אישה בגילי, זה לא יואמן רשמתי אותה לגן, ובגיל שנה -10 היא נכנסה לגן, עד השעה 13:00 כל יום שהיא הלכה לגן היא הייתה בוכה, ושהיא הייתה יוצאת מהגן היא הייתה בוכה, פתאום הבחנתי בשינוי התנהגותי אצלה כעבור שבועיים מכניסתה לגן, כמו... *היא הייתה מרביצה לעצמה ואומרת פויה * הייתה מתעוררת באמצע הלילה * והדבר החמור שהיא החלה לגמגם ואף הפסיקה לדבר,,מילדה שדיברה שוטף. ואז החלטתי שאני הולכת לכמה שעות להיות איתה בגן ולראות איך מתנהל ( כי בעלי היה לוקח אותה בבוקר לגן), ופתאום ראיתי דברים מאכזבים. כמו: הגננות לא קיבלו את פניה בבוקר,לא בוקר טוב לילדה החמודה, איך הם רצו שהיא תשתלב בגן אם היא מקבלת יחס קר. וכל מיני דברים נוספים.כעבור חודש בגן החלטתי שאני מוצאיה אותה מהגן ושהיא חוזרת לחמתי , בשביל להחזיר לה את הביטחון. יש לי בן קטן בן 9 חודשים שחמתי מטפלת בו, נכון להיום היא מטפלת בשניהם הבת שלי החלה לחזור לדבר ודיברה יפה, פתאום היא החלה שוב לגמגם. איני יודעת מה לעשות זאת אומרת שהיא מדברת ופתאום נתפסת לה המילה או שהיא רוצה להתחיל משפט היא אומרת למשל איפה א א א א א אי איפה.ממש קשה לה להוציא את המילה. מילדה שדיברה בצורה מפליאה. היא כבר מגמגמת 3 שבועות מה אני יכולה לעשות, האם אני צריכה להתייעץ עם קלינאית תקשורת? בספטמבר היא נכנסת לגן חדש כי הגיע הזמן והיא אמורה להיות עד שעה 16:00 אני חוששת מהכניסה שלה לגן ואיך היא תשתלב. איך אני יכולה לעשות לה את הכניסה לגן יותר קלה ופשוטה. ועוד דבר היא נורא פחדנית מרעשים ואפילו מהבן הקטן שהוא זוחל אז היא מפחדת שהוא רודף אחריה, איני מבינה מאיפה באו לה הפחדים, מה לעשות, והיא גם לא נותנת לבן שלי לשחק במשחקים, היא אומרת שזה רק שלה ולא שלו, מה לעשות במצב כזה, איך לגרום להם לשחק ביחד ולהנות אחד מהשני? אודה לעזרתכם הדחופה יום טוב
שלום רב יש לי בעיה קטנה הבת שלי עד גיל שנה-10 הייתה מטופלת אצל חמתי, כל שומת הלב הופנת רק אליה,גדלה בחום ובאהבה (בת בכורה, נכדה ראשונה..) חשוב לי לציין שבתי ילדה חכמה מאוד לגילה מדברת שוטף ויפה מאוד, זאת אומרת ממש מדברת כמו אישה בגילי, זה לא יואמן רשמתי אותה לגן, ובגיל שנה -10 היא נכנסה לגן, עד השעה 13:00 כל יום שהיא הלכה לגן היא הייתה בוכה, ושהיא הייתה יוצאת מהגן היא הייתה בוכה, פתאום הבחנתי בשינוי התנהגותי אצלה כעבור שבועיים מכניסתה לגן, כמו... *היא הייתה מרביצה לעצמה ואומרת פויה * הייתה מתעוררת באמצע הלילה * והדבר החמור שהיא החלה לגמגם ואף הפסיקה לדבר,,מילדה שדיברה שוטף. ואז החלטתי שאני הולכת לכמה שעות להיות איתה בגן ולראות איך מתנהל ( כי בעלי היה לוקח אותה בבוקר לגן), ופתאום ראיתי דברים מאכזבים. כמו: הגננות לא קיבלו את פניה בבוקר,לא בוקר טוב לילדה החמודה, איך הם רצו שהיא תשתלב בגן אם היא מקבלת יחס קר. וכל מיני דברים נוספים.כעבור חודש בגן החלטתי שאני מוצאיה אותה מהגן ושהיא חוזרת לחמתי , בשביל להחזיר לה את הביטחון. יש לי בן קטן בן 9 חודשים שחמתי מטפלת בו, נכון להיום היא מטפלת בשניהם הבת שלי החלה לחזור לדבר ודיברה יפה, פתאום היא החלה שוב לגמגם. איני יודעת מה לעשות זאת אומרת שהיא מדברת ופתאום נתפסת לה המילה או שהיא רוצה להתחיל משפט היא אומרת למשל איפה א א א א א אי איפה.ממש קשה לה להוציא את המילה. מילדה שדיברה בצורה מפליאה. היא כבר מגמגמת 3 שבועות מה אני יכולה לעשות, האם אני צריכה להתייעץ עם קלינאית תקשורת? בספטמבר היא נכנסת לגן חדש כי הגיע הזמן והיא אמורה להיות עד שעה 16:00 אני חוששת מהכניסה שלה לגן ואיך היא תשתלב. איך אני יכולה לעשות לה את הכניסה לגן יותר קלה ופשוטה. ועוד דבר היא נורא פחדנית מרעשים ואפילו מהבן הקטן שהוא זוחל אז היא מפחדת שהוא רודף אחריה, איני מבינה מאיפה באו לה הפחדים, מה לעשות, והיא גם לא נותנת לבן שלי לשחק במשחקים, היא אומרת שזה רק שלה ולא שלו, מה לעשות במצב כזה, איך לגרום להם לשחק ביחד ולהנות אחד מהשני? אודה לעזרתכם הדחופה יום טוב