אני כותבכמה שיצא כי אין לי כוח

אני כותבכמה שיצא כי אין לי כוח

אז דבר ראשון, לפני שאני נכנס למערבולת של מה שעושה לי רע: כולם מתבכיינים בפמ"ח (או בשם רנדומלי שתקעו לו). שיחזרו לפה, שם צריך להיות טיפה יותר מעורר חיים. ועכשיו אלי- בהתחלה שיבצו אותי בצבא כפקיד, על אף ההצהרות שלי שאני לא מתאים לזה (אבל אעשה את המקסימום שלי, כי אני טיפש כזה), משם העיפו אותי והייתי על תקן "פקיד נמלט" מספר שבועות, עד שמצאו תקן פנוי ונפלא של תפקיד ממש טוב, עם אנשים מדהימים, תנאים שנותנים לבן אדם לנהל את עצמו, וכמובן תפקיד עם ראש גדול, יצירתיות ושאר דברים שאין בשום מקום בצה"ל. לפני שלושה וחצי שבועות חזרתי מאבט"ש וקיבלתי מהרמ"ד שלי טלפון שהחליטו להציב אותי זמנית במנהלת אזרחית שסמוכה אלינו, כדי לסייע שם לחייל שעוד מעט משתחרר. אז הנה, אני כמעט חודש שוב פקיד. רק שאין עבודה ואני מסרב לעבור חפיפה, כדי שלא לדעת את התפקיד (מי שיכול להיות פקיד נשאב באופן מסתורי ע"י לשכה אקראית והופך לפקיד עד סוף 2007). אני גם לא יכול לצאת משם כרגע, נוסה ונכשל. יוצא שאין שם הרבה עבודה, אז אני יושב מ-8 עד5 וחצי ועובד בפועל פחות מחצי שעה. מה אני עושה בשאר הזמן? -כלום. באמת שכלום, אני מציק לאנשים, מטייל במסדרונות, סופר בלטות, מנורות על התקרה, כמה שניות יש רעש כשמורידים את המים (ובקיצור - פשוט כלום). לצערי, אסור לי לעשות משהו שהוא לא צבא (כי "זה לא מקצועי"...) ואני נשאב לביצה של חוסר מעש שממש עושה לי רע. כרגע נראה שאני אשאר שם מינימום עד סוף אוגוסט (עוד חודשיים), דבר שאפשר להגדיר כמוות מוחי עבורי. כוס אמא של הצבא, אפילו הרע"ן שלי (סא"ל) דורש שיחזירו אותי כי הם צריכים אותי שם (לעזאזל הייתי טוב בעבודה קונבנציונאלית) ואין סיכוי. <עושה אנטרים כדי שבני אדם יוכלו לקרוא את זה> מאוד מפריע לי שאני צריך לשמוע כל היום מפקידים (חסרי מעוף, אם הם מרוצים מהתפקיד שלהם אחרי שלוש שנים עלובות בלשכה) שלצבא אין מה לעשות עם אנשים כמוני (יצירתיים, אינטיליגנטיים וכו' וכו'). היה לי תפקיד! היה לי מדור נפלא! אני שורף את עצמי סתם כי לא מצאו פקיד אומלל לתקוע שם. בבקשה לט להגיד לי: א. "יהיה בסדר" (אני לא הישראלי הממוצע, זה לא עוזר). ב. "יכול היה להיות גרוע יותר" (כי אני רוצה לראות אתכם מנחמים ניצולי שואה ב: "יכלו להראות 10 מליון יהודים" מאוד עוזר..) ג. לפחות יש לך התחביבם ושאר הדברים שעושים לך טוב (כי אני שומע את זה כל היום וזה כבר לא עושה לי כל כך טוב). ד. למצוא דברים מחוץ לצבא שיעזרו לי להעביר את הזמן (כי החיים שלי מחוץ לצבא גם קורסים, וחוץ מזה, להעביר 9 וחצי שעות ביום על כלום, כל יום, זה קצת קשה אפילו בשבילי). זהו, אם יש לכם מה להגיב שאינו במסגרת המגבלות שמעלה (ואני לא מתבדח על חשבוני), אני אשמח לשמוע. אם יש לכם הערה מתחכמת, אני אשמח לשמוע היפופוטמים מתעלסים.
 
תכניס את עצמך לעבודות נוספות שם

תחפש מקומות שצריך עזרה בהם שיכול לקדם אותך ותשתלב
 

sh53

New member
אולי שווה לכתוב בפורום בנושא צבא?

חיילים משוחררים - יוכלו לתרום לך מנסיונם כי הם כבר אחרי. שנת שירות - אולי גם הם נתקלים באותה בעיה? תמיכה נפשית לחיילים - השם מדבר בעד עצמו וגם זה צריך לפעמים. מתגייסים - אני מאמינה שיש גולשים שכבר התגייסו ממזמן אבל אוהבים את הפורום והם עדיין שם בגלל הפורום. שוחרים שירות פעיל סדירים עתודה - אולי לא ממש ב-100% מתאים, אבל שווה לנסות. הפורום הזה מדהים, מקסים ונפלא, אבל לפעמים אולי צריך לנסות גם במקומות אחרים (אני מודעת לעובדה שמנהלים כותבים פה לפעמים כי זה פורום של מנהלים, אבל אם יש בפרדס כמה פורומים בענין ספציפי - למה לא לנצל את זה? אפשר גם לכתוב בעילום שם).
 
זה לא יעזור

מדובר במערך מאוד מיוחד ובמסגרת יוצאת דופן. רוב הכללים של הצבא לא חלים עלינו.
 

Drorrrrrr

New member
אתה כל הזמן מציין

שאתה בעל מעוף ויצירתיות. שמעתי גם שאתה במאי ואם אני לא טועה גם כתבת מחזה [אתה כתבת אותו?]. ובכן, יש לך כל כך הרבה זמן, ואני בטוח שהיצירתיות לא נעלמה ממך כליל. הייתי ממליץ לך לנצל את הזמן הזה בכתיבה: בכתיבת ההצגה המושלמת מבחינתך. כמובן שמצד שני תמשיך לנדנד להם ולהגיד להם להוציא אותך כמה שיותר מהר מהתפקיד הזה, אבל כרגע אתה שם. והצבא אטום. אז לפחות תנסה להוציא את המיטב מהתקופה הזאת. קח איתך דפים, ופשוט תתחיל לעבוד על יצירה חדשה. על משהו בנוסח שלך. אולי לשכתב מחזה ולעשות לו אינטרפרטציה אישית שלך. תעשה משהו ממך. אולי תערב בתוכו את הצבא, קצת ביקורת, קצת מחאה, ובסופו של דבר תראה שלמרות הכל ייצא לך משהו מזה.
 

AnnabeI Lee

New member
גיא, יכול להיות שתפתור את ההערה שלי

ככלום אבל אני חייבת להגיד לך אותה בכל מקרה. אין שום דבר שישנה את הצבא. הצבא קיים והוא יהיה קיים בדרך שהוא רוצה להיות קיים ולא ממש אכפת לו שאתה סובל. אם תאשים את הצבא הוא יגיד לך "תודה שאתה משתף אותי, אני שמח" ושום דבר בהרגשה שלך לא ישתפר. לעומת זו אתה כן אחראי על צורת ההסתכלות שלך על דברים. אתה פקיד? בסדר, נסה להסתכל על זה בצורה שתאפשר לך להיות שמח יותר. ואל תגיד לי: א. "גיאלי את לא מבינה, זה באמת ממש נורא". (אני מבינה כמה מייאשים דברים יכולים להראות) ב. "אני לא יכול לשלוט על הרגשות שלי" (כן אתה כן אתה פשוט צריך להחליט. ג. "לצבא יהיה אכפת כשאני אגיש בג"צ" (חח לא, גם אז לא יהיה לו אכפת)
 

De-Panther

New member
אוי זה נשמע ממש כמו|זבנג|../images/Emo23.gif../images/Emo185.gif

בית הספר שלי בשנה האחרונה כל יום הייתי יוצא מהבית ב7 וחצי וחוזר ב5 ומה עשיתי בבית הספר?? כלום!! כי פשוט לא היה משהו ללמוד אבל הם היו חייבים שניהיה שם את השעות האלה אז בסמסטר הראשון התענתי... בסיסמטר השני הברזתי(דבר שאני מבין אי אפשר לעשות בצבא)
 

A N I g M A

New member
אה:/

יש הרבה תשובות שאתה לא רוצה לשמוע, אז אין לי כל כך מושג מה לומר לך. להתלונן זה כבר משהו טוב. חוצמזה, כולנו יודעים שהצבא זה זונות, ושנינו יודעים שלצבא אין מה לעשות עם אנשים יצירתיים
אמ. אני מבינה שהתפקיד הזה חרא בשבילך ומאד לא מתאים לך, אבל תמיד צריך לנסות להוציא את המיטב ממה שיש:/, אתה צריך לשחק עם מה שיש לך. תמיד אפשר להתקשר לאחראי על תיאטרון צה"ל (מי עילגת?) ולשאול אם אולי במקרה חסרים שחקנים. זה עובד על להקות צבאיות
 

ToryMaster

New member
אניא והבת אותך ../images/Emo4.gif

וכואב לי לקרוא את זה, ואם יש משהו שאני יכולה לעשות בשבילך, בבקשה תפנה אלי.
 
למעלה