אני כותבת ככל אחד אחר בפורום ../images/Emo134.gif
שלום לכולם עד היום, במשך שבע השנים (כמעט) שקסנדרה מנהלת את הפורום,אבל את ההודעה הזו מעלה ציפי. לא העליתי הודעה אישית, כן הבעתי את דעתי בדיונים השונים, אבל לא הודעה שכללה את הרגשות שלי ואת דעתי, התלבטויותי לגבי הציפיות של הכותבים ממני ועוד. זו תהייה הפעם הראשונה שאני מעלה משהו מאד אישי, ואשר פונה לכל אחד ואחת מכם באופן אישי, לוותיקים, לחדשים, לאורחים, לבאים והולכים ובקיצור לכולם. אני רוצה להבהיר כבר בפתיחת דבריי שאני גולשת ככל הגולשים באתר תפוז, ובפורום אני כותבת ככל הכותבים ואין כל הבדל ביני לבין כל אחד ואחת מכם, אין לי זכויות יותר, ומן הסתם גם לא פחות, לכן לא צריך לצפות ממני ליותר מאשר מכל אחד אחר בעניין התגובות, למשל. אם אני מפרסמת שיר ולא מגיבים לי, גם אני נפגעת כמו כולם, וגם אם אני לא עוסקת בפנקסנות, המוטיבציה להגיב לאלו שלא מגיבים לי, יורדת וזה טבעי, ולכן אל תצפו ממני ליותר ממה שאתם מצפים מעצמכם ו/או מכותב אחר בפורום. כאשר מדובר בהדדיות, אני נכללת גם. פניות אלי בתיבת המסרים בסגנון "אני ממתין לתגובתך..." מקוממת אותי – למה את/אתה לא חושבים שגם אני ממתינה?? וגם שדעתכם חשובה לי ולשיר, ואולי אוכל ללמוד ממנה משהו ? אז אני רוצה להבהיר למי שאולי אינו יודע או שכח, אני לא עובדת בתפוז, זה לא מקום עבודתי ואיני מקבלת שכר על פעילותי ו/או כל גמול אחר או הטבה (וזאת מבחירה, כי תפוז כן מצ'פר מפעם לפעם, אני מוותרת) כל מה שאני עושה, זה מתוך אהבה לפורום, לשירה, ולמען קידום השירה, וזה נעשה בזמני הפנוי, שבתקופת הלימודים לא נשאר ממנו הרבה, ובתקופת המבחנים בכלל לא. לכן לא תמיד קל לי ונוח לי להגיב לכל כותב וכותב, אבל אני מתאמצת לעשות זאת, בגלל החשיבות שאני מוצאת בזה – מהיום לא עוד !!!! לא שאני חושבת שהחשיבות פחתה, אלא שהמוטיבציה שלי פחתה. הכלל שחל על כל כותבי הפורום חל גם עלי, אני אגיב, ואשתדל להגיב כמה שיותר, אבל מי שבאופן עקבי לא מגיב לי – אני אמנע מלהגיב לו, לא ניפגע האחת מהשני/שנייה ונמשיך לברך זו את זה וזו את זו בחיוך, ולחלוק יחד את הפורום - No heart feeling דבר נוסף, תיבת המסרים אצלי פתוחה תמיד ולכולם, לכל מי שרוצה לפנות אלי בדיסקרטיות, אבל חשוב להזכיר שתיבת המסרים שלי היא לא פח לאיסוף חבטות ותסכולים – מי שיפנה אלי במגמה להעליב ולפגוע, אני אנצל את האפשרות לחסום את הגישה לתיבה, וומאותו הרגע הוא יפנה אל החלל הריק. יש לי מספיק מסרים הכוללים נאצות, העלללות שונות ועד איומים על חיי, זה חלק מההתמודדות שלי, גם אם היא קשה למדתי להתמודד איתה, אבל אני לא מוכנה להתמודד עם מסרים מחברי פורום(אחד או שניים, לא יותר) שמחייכים בפורום ומתעתעים באחרים ושולחים לי חצים מורעלים בתיבת המסרים, הם מחד לא יזכו לתגובה ומאידך אני אשקול לחסום את הגישה לתיבת המסרים. לפני זמן קצר כתבתי למרבית הכותבים הקבועים מסר אישי וביקשתי, למען הפורום, אנא היכנסו לפורום, אל תיעלמו, תגיבו זה לזו, קיום הפורום מותנה בנוכחותכם ובהשתתפותכם. חוץ משני כותבים; שמעון ופרח תרבותי, השאר פקדו את הפורום רק לעתים רחוקות, הגיבו מעט, כל אחד וההצדקה שלו, היה חופש גדול, ילדים בחופש גדול בבית, נכדים התארחו, אנשים נסעו לנופש – הכל מקובל, אבל, מעכשיו אני מבקשת מכל אחד מכם באופן אישי, אני לבד לא אוכל לשאת את הפורום, הפורום לא יהיה פה תמיד ויחכה למי שתחשק נפשו ויעלה הרצון מלפניו. הפורום יכול ליפול ביום אחד כמו חברת חפציבה, רק שאני לא אברח לאיטליה. הפורום הוא מקום מפגש לכולנו והוא משרת את האינטרס של כולנו, לא רק שלי, אז הנטל וחובת הנוכחות והתגובות צריכים להיות של כולנו. תחשבו כמה קשה לנהל פורום במשך כ"כ הרבה שנים לבד, ללא שותפ/ה, ללא אפשרות שמישהו אחר יראיין, מישהו אחר יטרח לבדוק איזה מאמר חסר ולכתוב אותו, מה עוד ניתן להוסיף למילון הערכים, או איזה עוד מילון יכול להעשיר את הפורום ועוד. כן העבודה האפורה שמאחורי הקלעים, לא משהו שבהכרח יאדיר את שם המנהל, אלא רק את שם הפורום !! אם לא הכנסתי בשנה האחרונה מאמר חדש, אז לא נכנס מאמר, אם לא הוספתי (בעצם כן הוספתי לפני כשבועיים מספר ערכים) ערך למילון הערכים, אז לא נוספו וכן הלאה – אז די בזאת, לפחות תשקיעו בנוכחותכם ובמתן תגובות לחבריכם. אני "פרקתי" מעלי, זו לא הצעה לדיון, זה מיועד לקריאה. אבל אם למישהו יש להוסיף, להעיר, לשאול וכו' – בבקשה. ציפי - מתחת לקסנדרה נמצאת ציפי
שלום לכולם עד היום, במשך שבע השנים (כמעט) שקסנדרה מנהלת את הפורום,אבל את ההודעה הזו מעלה ציפי. לא העליתי הודעה אישית, כן הבעתי את דעתי בדיונים השונים, אבל לא הודעה שכללה את הרגשות שלי ואת דעתי, התלבטויותי לגבי הציפיות של הכותבים ממני ועוד. זו תהייה הפעם הראשונה שאני מעלה משהו מאד אישי, ואשר פונה לכל אחד ואחת מכם באופן אישי, לוותיקים, לחדשים, לאורחים, לבאים והולכים ובקיצור לכולם. אני רוצה להבהיר כבר בפתיחת דבריי שאני גולשת ככל הגולשים באתר תפוז, ובפורום אני כותבת ככל הכותבים ואין כל הבדל ביני לבין כל אחד ואחת מכם, אין לי זכויות יותר, ומן הסתם גם לא פחות, לכן לא צריך לצפות ממני ליותר מאשר מכל אחד אחר בעניין התגובות, למשל. אם אני מפרסמת שיר ולא מגיבים לי, גם אני נפגעת כמו כולם, וגם אם אני לא עוסקת בפנקסנות, המוטיבציה להגיב לאלו שלא מגיבים לי, יורדת וזה טבעי, ולכן אל תצפו ממני ליותר ממה שאתם מצפים מעצמכם ו/או מכותב אחר בפורום. כאשר מדובר בהדדיות, אני נכללת גם. פניות אלי בתיבת המסרים בסגנון "אני ממתין לתגובתך..." מקוממת אותי – למה את/אתה לא חושבים שגם אני ממתינה?? וגם שדעתכם חשובה לי ולשיר, ואולי אוכל ללמוד ממנה משהו ? אז אני רוצה להבהיר למי שאולי אינו יודע או שכח, אני לא עובדת בתפוז, זה לא מקום עבודתי ואיני מקבלת שכר על פעילותי ו/או כל גמול אחר או הטבה (וזאת מבחירה, כי תפוז כן מצ'פר מפעם לפעם, אני מוותרת) כל מה שאני עושה, זה מתוך אהבה לפורום, לשירה, ולמען קידום השירה, וזה נעשה בזמני הפנוי, שבתקופת הלימודים לא נשאר ממנו הרבה, ובתקופת המבחנים בכלל לא. לכן לא תמיד קל לי ונוח לי להגיב לכל כותב וכותב, אבל אני מתאמצת לעשות זאת, בגלל החשיבות שאני מוצאת בזה – מהיום לא עוד !!!! לא שאני חושבת שהחשיבות פחתה, אלא שהמוטיבציה שלי פחתה. הכלל שחל על כל כותבי הפורום חל גם עלי, אני אגיב, ואשתדל להגיב כמה שיותר, אבל מי שבאופן עקבי לא מגיב לי – אני אמנע מלהגיב לו, לא ניפגע האחת מהשני/שנייה ונמשיך לברך זו את זה וזו את זו בחיוך, ולחלוק יחד את הפורום - No heart feeling דבר נוסף, תיבת המסרים אצלי פתוחה תמיד ולכולם, לכל מי שרוצה לפנות אלי בדיסקרטיות, אבל חשוב להזכיר שתיבת המסרים שלי היא לא פח לאיסוף חבטות ותסכולים – מי שיפנה אלי במגמה להעליב ולפגוע, אני אנצל את האפשרות לחסום את הגישה לתיבה, וומאותו הרגע הוא יפנה אל החלל הריק. יש לי מספיק מסרים הכוללים נאצות, העלללות שונות ועד איומים על חיי, זה חלק מההתמודדות שלי, גם אם היא קשה למדתי להתמודד איתה, אבל אני לא מוכנה להתמודד עם מסרים מחברי פורום(אחד או שניים, לא יותר) שמחייכים בפורום ומתעתעים באחרים ושולחים לי חצים מורעלים בתיבת המסרים, הם מחד לא יזכו לתגובה ומאידך אני אשקול לחסום את הגישה לתיבת המסרים. לפני זמן קצר כתבתי למרבית הכותבים הקבועים מסר אישי וביקשתי, למען הפורום, אנא היכנסו לפורום, אל תיעלמו, תגיבו זה לזו, קיום הפורום מותנה בנוכחותכם ובהשתתפותכם. חוץ משני כותבים; שמעון ופרח תרבותי, השאר פקדו את הפורום רק לעתים רחוקות, הגיבו מעט, כל אחד וההצדקה שלו, היה חופש גדול, ילדים בחופש גדול בבית, נכדים התארחו, אנשים נסעו לנופש – הכל מקובל, אבל, מעכשיו אני מבקשת מכל אחד מכם באופן אישי, אני לבד לא אוכל לשאת את הפורום, הפורום לא יהיה פה תמיד ויחכה למי שתחשק נפשו ויעלה הרצון מלפניו. הפורום יכול ליפול ביום אחד כמו חברת חפציבה, רק שאני לא אברח לאיטליה. הפורום הוא מקום מפגש לכולנו והוא משרת את האינטרס של כולנו, לא רק שלי, אז הנטל וחובת הנוכחות והתגובות צריכים להיות של כולנו. תחשבו כמה קשה לנהל פורום במשך כ"כ הרבה שנים לבד, ללא שותפ/ה, ללא אפשרות שמישהו אחר יראיין, מישהו אחר יטרח לבדוק איזה מאמר חסר ולכתוב אותו, מה עוד ניתן להוסיף למילון הערכים, או איזה עוד מילון יכול להעשיר את הפורום ועוד. כן העבודה האפורה שמאחורי הקלעים, לא משהו שבהכרח יאדיר את שם המנהל, אלא רק את שם הפורום !! אם לא הכנסתי בשנה האחרונה מאמר חדש, אז לא נכנס מאמר, אם לא הוספתי (בעצם כן הוספתי לפני כשבועיים מספר ערכים) ערך למילון הערכים, אז לא נוספו וכן הלאה – אז די בזאת, לפחות תשקיעו בנוכחותכם ובמתן תגובות לחבריכם. אני "פרקתי" מעלי, זו לא הצעה לדיון, זה מיועד לקריאה. אבל אם למישהו יש להוסיף, להעיר, לשאול וכו' – בבקשה. ציפי - מתחת לקסנדרה נמצאת ציפי
