אני כל כך מקנאה שזה כה עצוב..

lmerav

New member
אני כל כך מקנאה שזה כה עצוב..

אני שבה הביתה מהעבודה והוא מסרב לבוא אלי, אני מבקשת נשיקה והוא מניד את ראשו עם כל רעמת התלתלים ואומר בפירוש לא, אני מחבקת אותו והוא צועק, אני מביאה אותו לגן והוא בורח במהירות לגננת. התינוק שלי בן שנה ושלוש חו` וכבר לא אוהב אותי. אני כל יום בוכה בגללו.והלב שלי נשבר כל יום מחדש. אז נכון אני צריכה לשמוח שהוא אוהב את הגננת ושטוב לו שם, ונכון אני צריכה לשמוח שיש לי עבודה, ונכון אני גם צריכה לשמוח שהוא סה``כ חברותי ואוהב את כולםםםם. אבל מה איתי. אני אם מחוסרת תשומת לב. ואני זועקת לה.אך היא לא באה. ``אלירני שלי, בוא אלי מלאך ...`` { אני רואה את כל תלתליו השחורים מבריקים ונעים ימינה שמאלה ללא מוחלט } ``אלירני אמא רוצה רק נשיקה אחת ..`` {ליבי נשבר כאשר הוא מחייך חיוך מתוק ובורח ממני } מה עושים? אם שבורה.
 

דספרדו

New member
את מצחיקה

בחיי ותפסיקי לקנא באחרים!! {ועוד בגננת??} מה יהיה כשיגדל ויביא לך חתיכה זהובת תלתל {נגיד כמו זו של ניקיטה} תני לו להנות קצת , לגבש את האופי {פייר נשמע עקשן יופי} חהההה את ``צומי`` בחיי דווקא נשמע חמודי ה``עיקש`` הזה וחוץ מזה את עובדת! אז חליק תהני .. גם עבודה גם ילד מה רע? סתם סתם..רק חייכי בכייף!
 

לורה...

New member
תהיי יותר אופטימית

כשהבן הבכור שלי היה בגיל של אלירן שלך,עבדתי עד 18:00 כל יום,והוא היה אצל מטפלת שטיפלה בו במעון ולקחהאותו אח``כ אליה לביתה.התגובות שלו,היו כמו של אלירן שלך....אבל בדיוק אותו דבר. אבל,להבדיל ממך,אני שמחתי כי ידעתי שהוא בידיים טובות וחמות,תנסי להביט על כך מזוית-ראיה כזו,ויהיה לך יותר קל.... ומה זה זה,שאת כותבת ``הוא כבר לא אוהב אותי?``... מירב,פשוט תשני ת,הסתכלות שלך לגישה חיובית....!!! תהני ותגדלי בנחת את אלירן שלך,תראי את זה לחיוב שטוב לו עם הגננת,ושיש לך עבודה ושהכל טוב.....תהיי אופטימית יותר! שלך לורה
 

ronitfin

New member
לורה באמת, עבדת עד שמונה?!

ואני לא התחלתי קריירה בגלל השעב 7, לא יודעת זה ממש מרטיע אותי אותי, אז אני באה בשלו או בארבע, לא יודעת, אבא שלי אומר לי שאני סתם טיפשה, (כי אני לא עובדת במקצוע, אבל הבובות הקטנות שלי, לא יראו את אימא?! אני יודעת, זה נראה בעייתי, תספרי לי איך זה, עד כמה זה קשה?
 

עופריקו

New member
מירבי אל יאוש ....

אני בטוח שהקטן אוהב אותך,הוא נמצא קצת בחברה זו התלהבות כזאת,הוא עוד ישוב לזרועותיך, אמא יש רק אחת שלך עופר
 
אם שבורה (באמ`שלי אבל חמודה)

אל תלחצי עליו כל כך.. את ``מכריחה`` אותו..ואז הוא מתנגד.. טבעי, לא? תהיי יותר קלילה.. ותראי איך זה יבוא לו לבד.. אגב.. מה עם שבת??? אז כל הנשיקות יכולות להיות שלך.. העיקר, בלי לחץ. רקדנית (שנישוקים זה בהחלט הצד החזק שלה (-:)
 

אילה.

New member
יש חוק כזה...

שאומר שילדים הכי אוהבים את אימא שלהם... <טוב, בסדר, וגם את אבא> זה כתוב. זה חוק. בטח שהוא אוהב אותך! הוא רק בודק, מנסה, טועם... את יודעת, כל הדברים האלה שילדים עושים... וברצינות רגע, אל תפלי לבור הזה של ``הוא לא אוהב אותי``... שלא תיצרי מציאות שאת לא רוצה בה... תחבקי אותו ותנשקי אותו ותראי לו שאת תמיד תמיד שם בשבילו, תמיד תמיד אוהבת אותו... באמת... אילה
 
מירב

יכול להיות שזה הרבה יותר פשוט ממה שאת חושבת. אולי הילד חושב שזה מין משחק כזה,שבו את משנה מצב רוח כל אימת שהוא מסרב לבוא אלייך לחיבוק ונשיקה. דבר שני, זה מאוד חיובי מבחינה התפתחותית, שהילד מסוגל להנתק מאימו. תנסי לקרוא קצת פסיכולוגיה של התפתחות הילד. דבר שלישי, אם מישהו מצליח לטעת ספק בליבך באשר לאהבת ילד את אימו יולדתו, הרי את זקוקה לכוס קפה מרגיע... מה קרה לך! הילד הזה בסדר גמור, ואימו כנראה מגדלת אותו לתפארת, עם אופי וזכות בחירה - מעוררי התפעלות. זו לפחות דעתי.
 

אמיר.

New member
פטנט מעולה

מירב אל תכנעי למניפולציה הקטנה הזאת. הוא אוהב אותך (אל תנסי אפילו לבדוק את זה) אבל.... מה דעתך להביא עוד אחד ??? הקנאה תהרוס אותו ולך תהיה הכי צומי בעולם... בהצלחה בכל מקרה.
 

אמיר.

New member
רעיון בחינם

ראשית לא להכנע למניפולציה. (כמובן אל תעמידי אותו במבחן) שנית אומרים שתחרות זה דבר בריא אז... אולי תביאו לעולם עוד יצור חמוד כזה ???? לך תהיה צומי לו תהיה תחרות והעיקר הרבה צחוקים שיהיו לכולכם
 

נקיטה...

New member
אם שבורה יקרה...

הכנתי לי כוס תה מלא נע-נע והתיישבתי לי להתענג על הכתוב פה בפורום (נכון שמקסים כאן?) ומצאתי אותך... אישה יקרה... יכולה לספר משהוא? אז ככה... לי יש נסיך בן 4 וחצי שמהיום שהוא נולד הוא כל כך חברותי כל כך אוהב את כולםםםםםם... כל כך חם ולבבי וכל כך עצמאי שלפעמים זה היה משגע אותי. איך שמגיעים למקום כלשהוא הוא תוך כמה דקות משתלב... תוך כמה דקות אני כבר הופכת ל``צל``... ככה מביטה בו מהצד... מגיל שנתיים הוא כבר נשאר ``לישון`` אצל חברים... וכשאני שואלת אותו :``..... אמא יכולה ללכת?`` התשובה היא תמיד ``כן!``. כן היו ימים שזה קצת הפריע... ואלי מעט הכאיב... אבל העצמאות הזו היא נפלאה... היא יפה כל כך ומשחררת. בטח שהוא אוהב אותך... את אמא שלו, שכחת? את אמא שלו... :cool: נקיטה
 

ממוש

New member
חברה , תודה על ההיענות המתוקה

שמחתי לשמוע את כל תגובותיכם השונות ואתם באמת צודקים. עלי לשמוח על שלירני שלי עצמאי. { למרות ש .. } אני עובדת על זה תודה. מירבי
 
למעלה