אני לא אהיה כמוך!!

[יעל עיני]

אני לא אהיה כמוך!!

כמה פעמים אמרנו זאת להורים שלנו. והנה הפכנו להורים ואנחנו שומעים את קול הורינו בוקע מגרוננו. מה זה גורם לכם להרגיש? לעשות? איך אתם מסתכלים על עצמכם אחרי שדבר כזה קורה ואיך אתם מסתכלים על ההורים שלכם?

 

[דיימונדז בעצמות]

../images/Emo210.gifאני אמנם אומרת את זה לפעמים לאמא שלי

אבל אני יודעת שאני כן אהיה ככה. ואני כן אתעקש עם הילדים שלי שילמדו ויצליחו וכל הדברים האלה. אבל לפעמים יש קטעים שנראה כאילו אמא שומרת עלי יותר מידי... ואז זה טיפה מעצבן.

 

[the Girl of Love]

../images/Emo214.gifאני מרגישה את הצורך להגיד לעצמי

"אמא תמיד צודקת", וכמה חבל שלא הקשבתי לה פעם..

[ברצינות

]

 

[כל שנה בדצמבר]

כן, מוכר מאוד מה שאת מתארת.

כשאני נשמעת כמו אמא שלי - אני די עצובה שלא הצלחתי להיות שונה. אני עובדת על עצמי קשה מאוד וברוב הפעמים באמת מצליחה.

 

[יעל עיני]

../images/Emo45.gif

 

[junky285]

אויששש... אני יודעת בדיוק על מה את מדברת....

מה יהיה?? אני מנסה כ"כ לא להיות כמוה ואני ממש חורקת שיניים בניסיונות האלה. קשה לי לחשוב שאני כמוה וכל פעם שמטיחים לי את זה בפרצוף אני עצובה, מדוכאת וכועסת על עצמי שאני לא מצליחה להשתנות. עדיין אין לי ילדים אבל אני פוחדת שכשיהיו (בע"ה) אני אהיה כמוה ואגרום להם לסבול כמו שאני סבלתי.

 

[יעל עיני]

לדעתי ככל שמנסים יותר

כך הסיכוי להיכשל גדול יותר. אני לא ניסיתי. אני פשוט הלכתי לטיפול. רציתי להיות שונה מהיסוד לא רק לא להיות אמא כמו שהיא הייתה לי אלא לא להיות כמוה. למזלי, אני באמת לא כמוה, אבל אני בהחלט מאמינה שההידברות עם עצמי והמודעות לעצמי קידמו אותי יותר מאשר המאבק עם הרצון להיות שונה ממנה.