קלייטון.ש
Well-known member
ואולי בגלל זה נחרטה בזכרוני חוויית גלידה מלפני הרבה שנים.
כשגרתי בצפון נהגתי כל איזה זמן לנסוע לת"א לביקור מולדת, להסתובב קצת עם הנוסטלגיה, ולחזור הביתה.
פעם הגעתי לתחנת הרכבת סבידור, ואני רואה בלוח שהרכבת צפונה בדיוק יצאה, ויש עוד חצי שעה לבאה.
הלכתי לשבת באיזור הספסלים ושם יש גלידריה.
אני לא נמשך לדברים האלה, ידוע שזה נורא מזיק לדיאטה, ואני גם מינימליסט ולא אוכל דברים שאין להם מטרה תזונתית ישירה.
אז יושב ומסתכל, יושב ומסתכל, והזמן עובר ועובר, אני מסתכל על השעון ורואה שמאז שהתחלתי להסתכל על הגלידות עברו לא פחות משתי דקות שלמות.
ואני הייתי בטוח שעברו איזה עשרים.
אז אמרתי טוב נראה כמה זה עולה. מעיף מבט למחירון - הון תועפות. סכום עתק. מה פתאום להוציא כאלה כספים על סתם?
גם אין עלי סכומים כאלה, הנה, מכניס יד לכיס להוכיח שאין. לצערי היד מוצאת שם שטר של 20 ש"ח.
אני קם לגשת בשביל להגיד למוכרת שאני לא אוהב גלידה ולא רוצה גלידה ושתעזוב אותי בשקט.
במקום להגיד לה את זה אני שומע את עצמי אומר לה איזה כדורים לשים לי בגביע.
תשמעו, זה היה הדבר הכי טעים שאכלתי בחיי. אני זוכר את זה כחוויה מדהימה עד היום. חוויה מטפיזית. חיבור ישיר לאלוהים.
היה שם שוקולד, והיה כדור אדום והיה לבן אבל לא וניל.
עברתי בסבידור מאות פעמים מאז, ולא קניתי שוב גלידה אפילו פעם אחת.
כי אני בטוח שאת החוויה ההיא אי אפשר לשחזר.
כשגרתי בצפון נהגתי כל איזה זמן לנסוע לת"א לביקור מולדת, להסתובב קצת עם הנוסטלגיה, ולחזור הביתה.
פעם הגעתי לתחנת הרכבת סבידור, ואני רואה בלוח שהרכבת צפונה בדיוק יצאה, ויש עוד חצי שעה לבאה.
הלכתי לשבת באיזור הספסלים ושם יש גלידריה.
אני לא נמשך לדברים האלה, ידוע שזה נורא מזיק לדיאטה, ואני גם מינימליסט ולא אוכל דברים שאין להם מטרה תזונתית ישירה.
אז יושב ומסתכל, יושב ומסתכל, והזמן עובר ועובר, אני מסתכל על השעון ורואה שמאז שהתחלתי להסתכל על הגלידות עברו לא פחות משתי דקות שלמות.
ואני הייתי בטוח שעברו איזה עשרים.
אז אמרתי טוב נראה כמה זה עולה. מעיף מבט למחירון - הון תועפות. סכום עתק. מה פתאום להוציא כאלה כספים על סתם?
גם אין עלי סכומים כאלה, הנה, מכניס יד לכיס להוכיח שאין. לצערי היד מוצאת שם שטר של 20 ש"ח.
אני קם לגשת בשביל להגיד למוכרת שאני לא אוהב גלידה ולא רוצה גלידה ושתעזוב אותי בשקט.
במקום להגיד לה את זה אני שומע את עצמי אומר לה איזה כדורים לשים לי בגביע.
תשמעו, זה היה הדבר הכי טעים שאכלתי בחיי. אני זוכר את זה כחוויה מדהימה עד היום. חוויה מטפיזית. חיבור ישיר לאלוהים.
היה שם שוקולד, והיה כדור אדום והיה לבן אבל לא וניל.
עברתי בסבידור מאות פעמים מאז, ולא קניתי שוב גלידה אפילו פעם אחת.
כי אני בטוח שאת החוויה ההיא אי אפשר לשחזר.
