אני לא אמא חד הורית אבל אני הבת ויש לי בעיה .

אני לא אמא חד הורית אבל אני הבת ויש לי בעיה .

אמא שלי רוצה להתחיל לצאת עם מישהו כי עצוב לה ככה , ואני מתקשה לקבל את זה כי אני לא רוצה שהוא יתפוס את המקום של אבא שלי ובכלל הקשר של אבא ואמא שלי היה מיוחד הכל היה טהור בלי בגידות וושקרים ואהבה כזאת שרואים בעיניים עזרה ותמיכה והכל והוא ניפטר לפני שלוש שנים ורק בגללי היא לא מתחילה לצאת וזה קשה לי גם איך שאנשים יראו את זה מנקודת המבט שלהם מה אתם אומרים ?
 

1hakim

New member
בת כמה את

האם את הבכורה -מניח שכן בגלל שאת קובעת נורמה במשפחה
 
אז לא אני דווקא הקטנה ו..

בגלל שאני גדלתי בלי אבא ומאז השתנו דברים אז אמא שלי רוצה לפצות אותי ולא לאכזב ................. אבל מה שאני עושה פוגע בה . אני בת 15 כמעט
 
המממ...

את בת 15... בעוד שנים ספורות תרצי לעזוב את הבית, ופתאום יהיה לך לא-נעים "לנטוש את אמא", כי היא עלולה להישאר לבד... ולכן, למען העתיד שלך... תני לאמא לבנות עתיד משלה...
 
../images/Emo45.gif אותו דבר קרה לי

אצלי זה היה הפוך, אמי לא רצתה להכיר. וכיוון שהייתי בת יחידה (ולמרות שהיחסים בינינו לא היו משהו..) היה לי מאד קשה לעזוב את הבית ולהשאיר אותה לבד. יצאתי מהבית בגיל מאוחר יחסית וזה די הפריע לי אח"כ במהלך החיים בתחומים שונים. החל מלעבור לגור עם החבר ועד לנסוע לטיול לחו"ל. את זה עשיתי בגיל 27. תני לאמך את מרחב המחיה שלה כדי שלך יהיה את שלך..
 

yamkachol

New member
היתה לך בעיה...

תיארת את הקשר הנפלא שהיה להוריך. יחסים מאוד מיוחדים וטובים. תזכרי זאת. אמך בודאי זוכרת זאת. הם היו מאוד חשובים אחד לשני, ורצו שיהיה רק טוב אחד לשני. אביך נפטר - כעת אתן ממשיכות לחיות "אחרת" (בלעדיו - עם זכרונותיו), ולדעתי כדאי לך שתראי מול עיניך את האהבה הגדולה שהיתה להם. לי נראה , שהוא היה שמח מאוד אם יהיה לכן טוב, עד כמה שאפשר. האובדן כ"כ איום ונורא, וכדאי לזכור שאהובינו שאינם - היו רוצים שיהיה לנו הכי טוב שאפשר. כך, שאם אמך מעונינת ליצור קשר, אם זה מה שחשוב לה, יעשה לה טוב- אני חושב, שאבא היה מברך על כך. הרי הוא אוהב אותה , רוצה שיהיה לה רק טוב. אבא יש רק אחד. אם אמך תיצור קשר חדש, הוא לא "במקום" , הוא נוסף. היה לה חבר טוב לחיים, חבר נהדר - כעת אין לה. היא מתמודדת עם האובדן, ורוצה קשר אחר, יופי לה. שיהיה לה טוב. אף אחד לא במקום אבא. החבר של אמר, אינו במקום אבא - הוא יהיה חבר אחר - אבל אבא הוא תמיד בלב שלכן, לכל החיים. לעתים יותר, לעיתים פחות - אבל הוא יהיה איתכן לתמיד. מה אנשים יאמרו? זה לא מענין. אלה החיים שלך, של אמך - וזה האובדן שלכן, החיים שלכן שאתן משקמות.לומדות ב'בי"ס של החיים", לחיות אחרת. לחיות עם האובדן של אבא, בעל, חבר בלב ובנפש. אף אחד, לא חווה את שאתן חוות. כל אחד הוא אחד, יחיד ומיוחד - ומתמודד עם החיים , בהתאם למי שהוא. אני חושב, שהשיקול המתאים הוא , מה טוב לכן, מה יעשה לכן טוב. זה מה שחשוב. האובדן הינו דבר אינטימי שלכן - ושאף אחד לא יעיז "לאמר" לכן משהוא בכיוון. זה לא עינינו. (גם אם כוונתו טובה...). הבסיס לחיים זה אהבה. אם משהוא אוהב אותכן - אז חשוב לו שיהיה לכן טוב ,ב"חיים האחרים' שיש לכם כעת. אני חושב שהוריך היו מאוד גאים בך, בהתנהגותך הבוגרת, אחראית, בכך שאת רואה את הקושי, וחשוב לך להתמודד, לפתור אותו. ד"א, אם מענין אותך, ישנם גם פורומים: יתומות בלי אמא. אלמנים אלמנות. אולי יכול להוסיף לך. מקוה שעזרתי, כל טוב לך.
 
למעלה