אני לא בטוחה מה אני מחפשת כאן

[A N I g M A]

אני לא בטוחה מה אני מחפשת כאן

אבל אני אכתוב בכל זאת, כי התלבטתי הרבה אם לכתוב והחלטתי שכן. טוב שקט. אמ.. יש לי בעיות עם אמא שלי. זה לא סתם בעיות, כי לכולם, אני מניחה, יש בעיות עם ההורים. אני חושבת שהיא מנסה ללמד אותי לקח. לא עבדתי כשהייתי בתיכון, בכלל. הייתי עושה בייביסיטינג אבל זה לא נחשב. לא עבדתי בעיקר כי אמא שלי אסרה עלי לעבוד, ורצתה שאני אתרכז בבגרויות. נגמרו הלימודים, והיא ביקשה ממני למצוא עבודה, כאילו שלא יכולתי לחשוב על זה לבד. מצאתי רק עבודות זמניות, והיא החליטה שהיא יכולה להתלונן. וזה ממש מעצבן! זה לא שלא רציתי עבודה קבועה, אף אחד לא רצה להעסיק ילדה בת 18 שתוך פחות מחצי שני מתגייסת! והיא רק כעסה עלי. עכשיו היא מתייחסת אלי כמו שאני אומרת שאני, בוגרת. אז אני משלמת על כל דבר שאני עושה, ממשכורת של 200 שקלים בחודש. זה אומר שאני משלמת על נסיעות, ועל בגדים, ועל יציאות ועל הכל. הכל. בכל פעם שאני מבקשת ממנה היא אומרת שאין לה, או שחשוב יותר לתת לאחים שלי, כי הם לומדים. ואני לא יכולה יותר. היא מבקשת ממני יותר מידי. באמת שהייתי רוצה להרוויח יותר, אבל אני לא יכולה. אני מתגייסת בעוד חודשיים, אין לי זמן. אני עובדת בנובמבר, אבל הכסף יכנס רק בדצמבר. אז מה, כל נובמבר אני אשב בבית?

בסדר, היא רוצה ללמד אותי לקח? אחרי הצבא! כשאני באמת אוכל למצוא עבודה, לא עכשיו! זה כל כך מעצבן. אוף. לא יודעת. העיקר שהוצאתי את זה.

 

[noosh]

מתי את מתגייסת?

אני משערת שאת שמה עין על עבודות אחרות תוך כדי, אז את זה אינ לא אציע. לדעתי רק שיחה תפתור פה את העניינים. אני יודעת שזה הדבר האחרון שרוצים לעשות, אבל זה הדבר היחיד שיעזור. שבי איתה לשיחה ותשאלי אותה בדיוק מה הציפיות שלה ממך. תשאלי אותה אם לדעתה את לא עובדת מספיק, אם היא מצפה שתעבדי בשתי משרות, אם היא מצפה שלא תצאי מהבית עד הגיוס, אם היא מצפה שתקיימי את עצמך מ-200 ש"ח בחודש. אח"כ תשאלי אותה מה היא רוצה ללמד אותך. אם היא חושבת שהעבודה שלך לא טובה ושיכולת למצוא אחת אחרת, אם היא רוצה שתלמדי סדרי עדיפויות מה הם, אם היא רוצה שתהיי קצת סגפנית ותלמדי לחסוך, אם היא רוצה שתלמדי לעבוד קשה ושכסף לא בא בקלות. ואז, תשבי ותעני לה על כל אלה. אולי אפילו תקחי את הזמן לחשוב ותעני אח"כ. תסבירי לה שאת רוצה לעבוד ואת עובדת, שאת לא מתחפשנת ולא מחפשת את העבודה הקלה ביותר. שאת רוצה להרוויח כסף ואת מנסה ומשתדלת. תסבירי לה שאת בת 18 ושזה הזמן שיש לך לפני הגיוס, החופש שלך שלא יחזור אלייך בשנתיים הקרובות. ושזה הזמן שיש לך לבלות ואת רוצה לנצל אותו. תסבירי לה שאת יודעת מה הם סדרי עדיפויות, שאת מודעת לעבודה שיש צורך ויש מותרות, אבל שאת בכל זאת נערה מתבגרת שצריכה למצות את עצמה ולחיות. ולהנות מהגיל הזה. תסבירי לה שלשבת בבית יגרום לך לנבול, שאת תהפכי להיות עגמומית. שלהיות חייבת לוותר כל הזמן על יציאות עם חברים ישחוק אותך. תסבירי לה את הצורך שלך לנצל את הזמן הזה, שהוא לא יחזור. תסבירי לה שאת מחפשת עבודות אחרות אבל את לא מוצאת, ושאת מנסה, אבל 200 ש"ח לא מספיקים לכסות את כל ההוצאות שלך. שאת מוכנה לשלם כמה שצריך, אבל שאת חייבת עזרה. ואז, תשבו יחד ותעשו מו"מ. תחליטו, אולי, שהיא מעבירה לך לחשבון סכום מסויים פעם בחודש ותו לא. או שאת מכסה את ההוצאות ה"שוטפות", כמו בתי קפה / נסיעות / סרטים, והיא מכסה דברים כמו בגדים, נעליים, פלאפון וכו'. או אולי להפך. או לא יודעת מה. תגיעו לפשרה כלשהי, אבל לפחות תקשיבו אחת לשניה. אתן חייבות לנהל שיחה שבו היא מסבירה לך בהגיון למה היא חותרת, ואת מסבירה לה בהגיון איפה את מתקשה. בהגיון, בלי דרמה ובלי סצנות, בלי בכי ובלי צעקות. פשוט לשבת ולדבר. אני מקווה שזה יעזור, ממש מקווה. אני מבינה כמה הסיטואציה מעצבנת, והשיחה בטח לא תהיה הכי נעימה בעולם, אבל לדעתי חשוב שהיא תעשה... והמון בהצלחה

 

[A N I g M A]

תודה../images/Emo9.gif

האמת שאת השיחה הזאת עשינו כבר הרבה מאד פעמים. אבל העניין של המו"מ נשמע לי טוב.

 

[יעל ניסן]

גמני

מסכימה עם נושי בעניין המשא ומתן

 

[lollapalooza]

אני מסכימה עם נושי.

ואני חושבת שאם יש דברים שהיית מוכנה לשלם בכסף שלך, ואת פשוט לא יכולה עד שייכנס הכסף בדצמבר, תעשי הסכם עם אמא, שתתן לך את הכסף ותשלמי לה חזרה כשתקבלי משכורת. אבל לא ברמה של לדבר באוויר, ממש לכתוב בכל פעם איזה סכום היא נותנת לך, וכשתקבלי את הכסף, להחזיר, ככה שהיא תראה שאת רצינית. אני מאמינה שככה היא גם תתן בך יותר אמון, שאת לא משחקת איתה ושאת עומדת בהבטחות שלך.