אני לא בטוחה שזה קשור לפה

[nur1t]

אני לא בטוחה שזה קשור לפה

אבל זה היה נראה לי המקום היותר נכון. אולפניסטית אני עוד לא, אבל כשיגמר החופש הגדול אני אהיה אולפניסטית מן המניין. ובינתיים אני שואלת את עצמי אם אני בכלל מאמינה בדרך הזאת. אני מניחה שהדבר שהכי מפריע לי זה שאף פעם, לא היתה לי ההזדמנות לבחור את הדרך חיים שלי. אחרים בחרו אותה בשבילי. אז אני הולכת צנוע (טוב נו, יחסית) , צמה בצומות, שומרת שבת כשרות והכל בלי לחשוב אם זה בכלל מתאים לי. אני מאמינה בבחירה חופשית, אבל לא היתה לי בחירה חופשית בכל מה שקשור לאמונה. אני מרגישה שאני דתייה מכוח ההרגל. אני מרגישה כמו רובוט, שפועל לפי כללים מדויקים, בלי להבין ובלי לשאול שאלות. אז הנה מגיעה הפצצה. למה אתן דתיות? בגלל שהתרגלתן? בגלל שנולדתן ככה? או בגלל בחירה אמיתית שלכן? (אם כן תפרטו בבקשה) חברות וחברים שהתייעצתי איתם היו נבוכים מעצם השאלה, ומהעובדה שאין להם תשובות. הרוב בגילאים יותר גדולים ממני, ומרגישים דתיים כי "ההורים שלהם ככה". התייעצתי עם ההורים שלי, אבל גם אצלם לא מצאתי תשובות. תודה למי שעונה.

 

[ירדנוש היחידה 2]

היי נורית.. ../images/Emo13.gif

אני חושבת שלהיות דתיה "מכוח ההרגל" זה לא דבר כ"כ טוב... בסופו של דבר זה עלול ח"ו להימאס עליך, ואז-מה נשאר מזה? כלום. לא מזמן נסעתי לכנרת עם חברות.. כשחיכיתי לאחת מהן בת"מ, הנחתי ת'דברים שלי בקיוסק כלשהו ועמדתי להתפלל. כשסיימתי, המוכר קרא לי ודיברנו בדיוק על אותו בעניין. הוא אמר לי שהוא הסתכל עלי, וממש מעריך אותי ואת כל האנשים הדתיים שמצליחים ללכת בדרך הזו-למרות שהיא קשה!! אז נכון, אולי זה דבר קשה/משעמם/חסר תכלית או כל דבר שנראה לי-אבל יש גם דברים מעבר לזה. אני יכולה להעיד על עצמי שאם הייתי גודלת במשפחה חילונית, אני מניחה שבשלב כלשהו הייתי חוזרת בתשובה. הדת שלי היא לא בגלל ההרגל או בגלל שזה מה שההורים שלי רוצים. מבחינתי הדרך הזו היא הנכונה. אני מאמינה בה. אני מאמינה שהיא עשוה לי רק טוב. אני לא אגיד שאין רגעים של מעידות-יש לי כאלה, כמו לכל אחד אחר. כשאני נמצאת ברגעים כאלה, קורה לפעמים ש'פוזלים' קצת לחיים האחרים, לאלה של החברות החילוניות.. באותה מהירות שאני נכנסת לרגעים האלה של המעידות-אני גם יוצאת מזה. אני לא רואה את עצמי חיה בצורה כזאת. אני לא חושבת שהדרך שלהם היא הנכונה. יש כאלה שיגידו לך שהם נהנים עכשיו, ואנחנו נהנה בעולם הבא. אני אגיד לך יותר מזה-אני לא חושבת שהם באמת נהנים מזה. אני לפחות, לא רואה את עצמי נהנת בחיים כאלה. הקיצר, חפרתי מספיק. אני בחרתי את הדרך חיים הזאת. ב"ה נולדתי למשפחה כזאת-אז זה טוב יותר מבחינתי, אבל עדיין. (אגב, האמונה שלי ב-ה' ובדרך שלי מ-מ-ש התחזקה כשהגעתי לאולפנא... ) זהו, אני ממש מקווה שתהיי שלימה עם עצמך ותביני מה טוב לך.. את מוזמנת להישאר איתנו..

 

[nur1t]

היי ירדן

אני גם חושבת שלהיות דתיה מכוח ההרגל זה לא חכם. אבל אין מה לעשות, אני אכן דתיה מכוח ההרגל. אם היהדות היא דבר קשה, אני עדיין אהיה יהודיה. אם היא משעממת גם. אבל אם היהדות זה חסר תכלית אני לא רואה סיבה להשאר דתיה. היהדות מספקת את התכלית לחיים של בני אדם (הנה עוד נקודה שמציקה לי- אם יש לי תפקיד בעולם, למה אני לא יכולה לבחור אותו בעצמי?) ואני לא רואה את הדברים מעבר לזה, אני מניחה שזה חלק מהבעיה. את הקטע של "העולם הבא" אני ממש לא אוהבת. אני מעדיפה לעשות דברים כי הם נכונים, כי אני מאמינה בהם, כי החלטתי להיות דתיה והתחייבתי לעשות את המצוות. אני לא קונה אנשים שעוזרים לזקנה באוטובוס ואומרים לעצמם "יש לי עולם הבא". פשוט לא אוהבת את האנשים האלה. יוצא שהם עוזרים מתוך אגואיזם טהור של לקנות עולם הבא ולא כי הם רואים שלזקנה קשה. מתי הרגשת שאת בוחרת את הדרך הזאת? תודה על האיחולים ואני אצטרף רשמית עוד חודש נראה לי, כשתתחיל שנת הלימודים. רק כדי לא להזכר שהחופש אכן הולך להגמר.

 

[ירדנוש היחידה 2]

את יכולה לשנות את זה...

אם רק תרצי את זה ותביני את המשמעות של זה-נראה לי שתצליחי גם לאהוב את זה ולא להיות רק 'דתיה מכוח ההרגל' זה נשמע כאילו אני כבר מבינה גדולה, אבל לא..

את לא חייבת לקיים את המצוות בגלל העניין של 'העולם הבא'. ממש לא. אולי לאחרים העניין הזה עוזר לקיים מצוות, ולך עוזר להבין את המשמעות של אותה המצווה. גם הגיוני... אני חושבת שזה לא צריך להפריע לך. מתי הרגשתי שאני בוחרת את הדרך הזו? וואיי.. שאלה קשה.. אני לא יודעת להצביע לך על משהו ספציפי שגרם לי לבחור בדרך הזו, אבל אני יודעת שאני בחרתי בה. כשאני רואה שגם אני יכולה להנות בחיים-בלי ללכת למועדונים/ים מעורב/נסיעות בשבת וכו', אני יודעת שהדרך שלי טובה.. כשאני נמצאת בתקופות קשות אבל אני יודעת שיש לי במה להאמין ועל מי לסמוך-זה מחזק אותי.. כשאני רואה שטוב לי בחיים ב"ה לעומת הרבה אחרי שרק לכאורה טוב להם-זה עוד יותר מעודד. כשאני רואה את כל הדברים האלה, ועוד הרבה שלא כתבתי-אני בטוחה שהדרך שלי היא הנכונה, ואני בוחרת ללכת בה. [מקווה שהבנתי נכון את השאלה שלך..]

 

[nur1t]

אז הנה האתגר

להבין את המשמעות. להבין למה אני דתיה, ולמה התשובה הזאת לא ברורה לי. ואני מרגישה שלא מצאתי את המשמעות, וכמו הרבה אחרים חיפשתי דרך משל עצמי להישאר דתיה בלי להיות דתייה. ולכן כשאני סופרת את השעות עד צאת השבת, כשאני שומעת בשקט מוזיקה בשלושת השבועות, כשאני עומדת בין הכותל לשדרות ממילא ובוחרת בקניון, כשאני מקבלת נשיקות מבנים ולא מזיז לי, כשאני מתפללת (דגש על "כש") וחושבת על מיליון דברים אחרים, כשאני חושבת על ה' וכועסת עליו, כשאני רואה אנשים שלמים עם הדת שלהם ומתעצבנת, כשאני רואה אנשים מתפללים ובוכים ומקנאה.. אני מרגישה לא דתייה באמת. אני מרגישה שאין לי משמעות כדתייה. שאיבדתי משהו. שאני יודעת שיש חוקים ולא יודעת מה הם, שאני כלי צעצוע בתוך משחק ענק, רובוט חי.

 

[ירדנוש היחידה 2]

וואוו.

הדברים שכתבת-לא קורים רק לך. ממש לא. לא חסרים אנשים שעומדים במצבים כאלה-יש כאלה שמצליחים להתגבר, ויש כאלה שלא. כשאני רואה אנשים שלמים עם הדת שלהם ומתעצבנת, כשאני רואה אנשים מתפללים ובוכים ומקנאה.. נשמה, 2 המשפטים האלה רק מוכיחים שיש לך את זה, שאת מחפשת את זה!! זה כבר התחלה טובה.. כדי להבין את המשמעות שלך כדתייה, למצוא את מה ש'איבדת', וללמוד את ה'משחק' הגדול הזה שאת נמצאת בו- את צריכה לקרוא. להתעמק.אבל בעיקר-לרצות. עצה שלי, באמת-פתחי ספרים. יש מלא ספרים שיוכלו לפתור לך את הספקות האלה, להסביר לך כ"כ הרבה דברים שנראים לך כ"כ תמוהים. רק טוב..

 

[ירדנוש היחידה 2]

הא, וכמובן-

על דברים ספציפיים או סתם שאלות-יש אותנו..

 

[nur1t]

דברים ספציפיים וסתם שאלות

יש לי רשימה ענקית. רק להתחיל יהיה מבצע.

 

[nur1t]

ספרים? גם ניסיתי

ולא, לא מצאתי תשובה שתספק אותי, גם אם היא מספקת אנשים אחרים. אני רוצה יותר מלהתעמק ביהדות. אני רוצה קודם להבין מה זה בכלל יהדות. אני רוצה לא להרגיש מפגרת כשאני מתפללת מול קיר, כשאני ממלמלת מילים בכל מקום-אחרי השירותים, לפני האוכל, אחרי האוכל, בנסיעות. וכן, אני רוצה גם להבין אם היהדות זה טוב לי. כי בכלל בכלל לא בטוח שמה שטוב לכולם טוב גם לי. מאותה הסיבה שלא כל הגויים אמורים להתגייר כי לא לכולם יש נשמות שמתאימות לזה, מה אם אני נשמה שלא מתאימה להיות יהודית? ואם אני אהיה דתיה מתוך פחד (יענישו אותי אם לא) מתוך ספקות (אולי זה כן מתאים לי אני לא יודעת) מתוך הרגל (אין לי כוח להפוך את החיים שלי) מתוך מחויבות למשפחה (הם דתיים פדיחות שאני לא אהיה)-אני לא אהיה דתיה. אני רוצה להיות דתיה כי אני רוצה להיות. לא משום סיבה אחרת. ואת הרצון הזה אני לא מאמינה שאני אמצא בספרים. וכן, אני מחפשת את זה. אבל לאט לאט אני מתחילה לאבד את החיפוש, כמו את הרצון. יותר נוח לזרום עם החיים וללכת לאן שהם יובילו אותנו.

 

[ירדנוש היחידה 2]

אם נולדת ככה,

כנראה שהנשמה שלך כן מתאימה להיות יהודית.

כדי לרצות להיות דתייה באמת את הרי צריכה להבין בעצם מה זו היהדות, לא? את לא יכולה לדעת את זה בלי להתעמק, ללמוד, לקרוא, לשאול... אין לך מה להתייאש מלחפש, את רק צריכה למצוא את הדרך להגיע לאמת, הדרך שמתאימה לך כדי להבין את המשמעות של היהדות..

 

[adii123]

אני מבינה את ההרגשה שלך

גם לי האמת זה קרה פעם שלא רציתי להיות דתיה רציתי ללכת חשוף ובכלל לא לשמור שבת כי זה משעמם. כל זה היה כשהייתי ילדה קטנה נראה לי בגיל 9 או 10 אפילו פחות. הייתה לי בת דודה חילונית ותמיד בחגים ושבתות כשהייתי באה אליה אז הייתי משחקת במחשב רואה טלוויזיה והכל. ולא רציתי לשמור שבת מאז שבאתי לאולפנא אני יותר התחזקתי בעיקר אחרי שהלכתי לבני עקיבא הייתי ממש אוהבת להיות בסניף.. אבל אחרי תקופה הבנתי שזה לא בשבילי כל הקטע של ללכת עם חולצות עד המרפק ולשמור נגיעה. כמו כן גם גדלתי בשכונה חילונית יש לי חברות ילדות חילוניות שאני עדיין בקשר איתן. גם גדלתי בשכונה של בנים חילוניים. עד היום כיף לי יותר להסתובב עם בנות חילוניות. אני מודה, אני יוצאת והן עם מכנסיים אני עם חצאית היחידה שעם חצאית וככה אני אין מה לעשות. אבל יחד עם זאת אני אדם מאוד מאמין ב-ה' ואני מתפללת הרבה וגם בכוונה. יש לי את האמונה הזאת ב-ה' ושבת זה קודש בשבילי אני לא מחללת שבת חס וחלילה. אז יש דברים שאני שומרת ויש דברים שלא. אבל בגדול מה שאני מנסה לומר זה שיכול להיות שאת אוהבת את החיים החילוניים משו כמוני כי בת'כלס לי היה יותר כיף לצאת נגיד עם חברות וידידים חילוניים זה יותר כיף, יותר צחוקים איתם. אני מודה שטוב לי ככה אבל זה לא אומר שאני צריכה לחלל את השבת. את הלכת בכיוון רחוק מדיי. מאוד רחוק. מה שאת צריכה לעשות זה למצוא את הדרך שלך. אבל אני אתן לך עצה, אל תדרדרי יותר קל להדרדר מאשר לעלות חזרה. וכמובן צניעות. ת'אמת אני רוצה ללכת עם מכנסיים אבל אני לא הולכת כי אני מפחדת שיעיפו אותי. אבל גם כשאני אסיים ת'אולפנא המקסימום שאני אלבש יהיה ג'ינס לא יותר. כלומר לא גופיות וכל זה. וזאת משום שאני רוצה להיות צנועה וגם בגלל שזה יותר מדיי פרוץ פשוט גועל נפש לראות איך שבנות מתלבשות בחוץ. כל אחת עם מיני קצר וגופיה וזה לא בסדר.

 

[nur1t]

אני מניחה שללכת לא צנוע זה לא בסדר

בשבילך מהסיבה הפשוטה שאת לא רגילה לזה. כמו עולם של אנשים שהולכים על שתי רגליים, אם את תראי ברחוב איש הולך על ארבע, גם אם הוא יהיה מאושר את לא תרצי ללכת גם על ארבע- בגלל שזה נראה לך לא הגיוני, גועל נפש ולא תרבותי. אבל אם את תחיי בסביבה שהולכת על ארבע זה יראה לך הגיוני, והדרך היחידה ללכת. את אפילו תפחדי ללכת על שתיים. מקווה שהבנת את הנמשל. נראה לי שהספקות של ילדה בת 14 קצת יותר גדולות משל ילדה בת 10. ומבחינתי אין אמצע של "יש דברים שאני שומרת ויש דברים שלא". אם היהדות נכונה אני ילך איתה. אם היא לא נכונה אז לא. אבל אני לא חושבת שלהחליט על דברים בשבילי מה נוח לי ומה "כיף" ביהדות זה נכון. אני מודה שהחיים החילוניים קוסמים לי ממש כמו לך. יחד עם זאת, הייתי במאחז השנה, והיה שם ילד קטן שהטיף בכזאת התלהבות ואמונה וממש קינאתי בו. ככה שגם החיים הדתיים קוסמים לי, אבל רק אם הם באים משלמות ואמונה אמיתית. את ההתדרדרות שלי אני מניחה שהתחלתי, כרגע זה רק לנסות לא להסחף. ואני חושבת שמה שרע לי כרגע עם היהדות זה שלא היתה לי הזדמנות לבחור אם אני רוצה אותה, או לא. אני דתייה כי נולדתי דתייה. לא מתוך אמונה, לא מתוך אהבה, לא מתוך יראה...רק מכוח ההרגל.

 

[adii123]

ממש לא

דבר ראשון להבהיר זה שהבנתי את המשל ומה שאת מתכוונת לומר בו. אני רוצה לומר לך שהייתה לי זכות בחירה בילדותי גדלתי עם חבר'ה חילוניים עוד לפני שנכנסתי לאולפנא ממש מגיל צעיר. יש לי חברות חילוניות שניסו הכל בחיים שלהן ומתלבשות חשוף מה שתרצי. ויש לי גם ידידים חילוניים. אני יודעת מה קורה בעולם הזה ואני בוחרת ללכת בצניעות לא בגלל שהכריחו אותי ממש לא בגלל שאני רוצה יש לי את הבחירה שלי אני חכמה יודעת מה טוב לי ומה רע לי. באופן טבעי בחור שיראה אותי הולכת חשוף מדי כמו פרוצה יחשוב שאני קלה להשגה ויתייחס אלי בזלזול כמו שעושים לחברות שלי. הייתה לי פעם חברה שאפילו נכנסה להיריון בגיל 15 ועברה הפלה והיא אנטי דת. (חברת ילדות) היו לי הרבה הזדמניות להיות כמוהן ולא רציתי כי ראיתי מה קורה. קבלי משפט לחיים "ידע זה כוח". אולי אין לך עדיין ניסיון אולי את לא יודעת איך הראש של בנים פועל מה הם עושים. בנים אוהבים בנות שקשה להשיג אותן שלא כל אחד "עבר" עליהן. כשהם רואים בחורה שמתלבשת חשוף מדי הם ישר חושבים זאת "נותנת" אצלנו הבנים בשכונה הערסים האלה אז כשהייתי תקופה איתם בכיתה ז-ח דיברו על דברים שיש לי חברות דתיות באולפנא שלא יודעות עדיין. אז בקיצור אני כן רגילה לזה. דבר שני, לדעתי אל תיעלבי אבל נראה לי שעשו לך שטיפת מוח. אני כשהייתי בגיל שלך בכלל לא חשבתי על דברים כאלה ולפי איך שאת מתבטאת אפשר לראות שזה לא את חושבת כך אולי קראת בעיתונים דעות שונות אולי גלשת באינטרנט וראית דיעות אחרות של אנשים שנכנסו אל תוך הדת ולא "בחרו". אלו לא מילים של ילדה בת 14. זה בנאדם מבוגר הכניס לך בראש. אז יש לי לומר לך דבר אחד: קודם כל יש בחירה. את יכולה לבחור וזה בכלל לא קשור למקום שבו תהיי. אני מכירה כמה חבר'ה בנים שהלכנו לישיבה דתית הם היו דוסים לגמרי כיפות שחורות הכל (נולדו לזה) הם הולכים למועדונים בתל אביב תופסים טרמפים בשבת כדי להגיע לשם (יום שישי בערב) והם עשו ת'בחירה שלהם את יכולה לבחור מה שבא לך מתי שאת רוצה ולהתלבש איך שבא לך. הכל בחירה שלך. ה' נתן את זכות הבחירה לבני אדם יש אנשים שהולכים בדרך הטובה ויש אנשים שמעדיפים דרך אחרת. אי אפשר להכריח אותך להישאר אם את לא מאמינה בזה ומה שאני באה לומר לך שכל הראייה הזאת שלך לא נכונה. את נולדת לתוך זה אף אחד לא מאלץ אותך להיות כאן. ועצם העובדה שאת נכנסת ושואלת בפורום הזה של בנות אולפנא מראה על כך שיש לך עדיין ספקות את מהססת אם זו הדרך הנכונה עצה בשבילך זה קודם כל לחשוב טוב אם כדאי לך ללכת לאולפנא. אולי ההורים שלך יסרבו לשלוח אותך למקיף חילוני. תנסי מקסימום שנה אחת באולפנא אם לא מתאים לך תעברי בית ספר. אם את מראש לא רוצה תלכי לבית ספר פחות דתי שיש בו גם בנים. ואם ההורים שלך מרשים לך תלכי לאיזה בית ספר שאת רוצה. אי אפשר להכריח בן אדם. ודרך אגב, אני לא נולדתי לזה אני בחרתי. הייתי יכולה להדרדר אחרי חברות שלי ולעשות דברים שהן עושות אבל לא אני לא ילדה שמדרדרת יש לי שכל ועיניים פקוחות. אני בטוחה שגם לך יש את זה לכי בדרכך בתבונה. ואל תהיי תמימה

 

[nur1t]

תמימה? ממש לא.

כבר מזמן אני לא תמימה. אני יודעת מה קורה בעולם הזה טוב מאד. ניסיון גם יש לי. לדעת איך ראש של בנים פועל, גם את הידע הזה יש לי. וכמו שאני לא הולכת עם מחשופים כדי שיחשבו שאני יפה, אני לא אלך צנוע כדי שיחשבו שאני קשה להשגה, או כל דבר אחר. אני מעדיפה ללכת בבגדים שטובים לי, שמרגישים לי נכון, ולא עם בגדים שיגרמו לאחרים לחשוב עלי דברים-מטוב עד רע. והכל דיעה שלי, שגיבשתי מעצמי. אולי את בגילי לא חשבת על זה, לפי איך שאני קוראת פה את היית די שלמה עם עצמך-אבל אני לא. זאת הדיעה שלי, בתור אחת שנכנסה לדת בלי לבחור בזה. שןם מבוגר לא הכניס לי את זה לראש, אני מוכנה להבטיח לך את זה. אז הנה, הבחירה הזאת הגיעה אלי, 14 שנים אחרים שהגעתי לעולם הזה. אני לא יכולה להתלבש איך שבא לי וללכת איך שבא לי, לדעתי אני גם לא רוצה את זה. הדבר היחיד שאני רוצה זו בחירה. אני לא אוהבת את הרעיון שיש דרך טובה ודרך לא טובה, ומי שנהיה חילוני סימן שהוא בחר בדרך הלא טובה. לי יש שתי דרכים-דרך שמתאימה לי ודרך שלא. מה טוב ומה רע אני לא יכולה להגיד, כי אני לא יודעת. אבל יכול להיות בן אדם חילוני שטוב לו והוא שלם עם עצמו ובן אדם דתי שרע לו. ועדיין יש כאלה שיחליטו שהדתי הוא זה שמצא את הדרך הנכונה. עצם העובדה שנולדתי לתוך זה מפריעה לי. אף פעם לא עמדתי מול עצמי ושאלתי בדוגרי אם טוב לי להתפלל ולהרגיש כאילו אני מדברת אל עצמי, או שלא טוב לי. ואני לא מבינה למה ברגע שיש לי ספקות כאלה אני ישר אלך לבי"ס חילוני. אולי אולפנה כן טוב לי, אולי לא. אני לא יודעת, פשוט בחיים לא שאלתי את השאלה הזאת. וכשכן שאלתי לא מצאתי תשובות. ואני לא היחידה עם השאלות האלה אני מוכנה להבטיח לך.

 

[adii123]

האמת..

בחיים לא היו לי ספקות בקיומו של ה'. כשרע לי או טוב לי אני מתפללת ומאמינה. ולא סתם מתפללת אלא בכוונה מתכוונת לכל מילה. לא הרגשתי כמוך בחיים שלי ואני לא מבינה את זה. ואת יודעת מה הכי מצחיק? לפעמים אני חושבת שכל מי שלא נולד דתי, מי שנולד למשפחה של חילוניים הוא לא אשם כי הוא לא יודע מה זה אמונה ב-ה' ובגלל זה יש חילוניים. אז כשיש לי חברות חילוניות שמשתגעות כשהן שומרות שבת פעם 1 אני מבינה אותן. דיברתי על זה עם חברה שלי אמרתי לה שגויים נולדו כך, איך הם יכולים להתגייר? זה דורש המון כוחות נפש. ואח"כ אמרתי לה שמזל שאנחנו יהודים ודתיים כי זה קשה להשתנות ולהתחיל להתחזק אחרי חילוניות. אז כשאת באה ואומרת שיש לך ספקות אז לא יודעת זה מוזר לי מאוד. אולי אין לך אמונה עדיין כי זה דבר שנבנה. ואולי את לא מתאימה לאולפנא כי באולפנא צריך להתלבש צנוע ואסור ללכת עם מכנסיים מחוץ לבית ספר אם תופסים אותך מעיפים אותך מהבית ספר. בגלל זה אמרתי לך לחשוב טוב לפני ההחלטה. אז תעשי מה טוב לך זה החלטות שלך תחליטי לבד

 

[adii123]

ותעשי מה שטוב לך זה החיים שלך

 

[nur1t]

אני לא הולכת עם מכנסיים

כשרע לי זה בד"כ בגלל ה', השלכות של דברים שהוא עשה. כשטוב לי זה בגלל שאני משפרת את המצב, ולא מפילים עלי עוד תיקים מלמעלה כדי לבדוק כמה חזקה אני או אנערף. והנקודה היא שנאי דתייה בלי לדעת מה זה אמונה בה'. חילונים מבינים את זה יותר טוב ממני כי מבחוץ רואים דברים שלא רואים מתוך התמונה. והנקודה היא שלא כל הגויים יכולים להתגייר. זה לא דבר שמתאםי לכל אחד.

 

[adii123]

איזה שרשור ארוך.. חחח

טוב מאמי בהצלחה ונורית, את מוזמנת להישאר בפורום :]

 

[nur1t]

כמו שכבר אמרתי

רק כשאהפוך רשמית לאולפניסטית. עכשיו זה יקדים את זמנו ויתן לי הרגשה מעצבנת של סוף החופש הגדול.

 

[ירדנוש היחידה 2]

נורית,

כשרע לי זה בד"כ בגלל ה', השלכות של דברים שהוא עשה. את לא יכולה לדעת למה דברים קורים, אולי ההשלכות נראות לך רעות אבל הן בעצם גורמות לדברים טובים יותר? אי אפשר לדעת חשבונות שמיים. אמונה זה דבר שנבנה, כמו שעדי אמרה..