Raindrop23
New member
אני לא במצב טוב
אני לא במצב טוב ויש לי חרדות. אני לא ישנה טוב בלילה, לפעמים אני קמה באמצע הלילה עם כאב ראש או לא יכולה להירדם שוב.
אני כבר כמה זמן צריכה לעשות בדיקות דם ונמנעתי מזה כי פחדתי מכמה סיבות: מהצום, מלקום מוקדם בבוקר אבל בעיקר מזה שיש לי ורידים דפוקים והרבה פעמים האחות מחפשת וחופרת ולא מוצאת. בפעם האחרונה היא חיפשה לי בשתי הידיים ולא מצאה עד שאמרתי לה שתוציא כבר מכף היד. אמרה לי שזה כואב, לא אכפת לי שזה כואב, אז הדקירה כואבת יותר לשניה אבל לפחות לא צריך לחפש ביד ולא למצוא, זה עוד יותר כואב.
בזמן האחרון אני מרגישה עייפות מוגברת, היום קמתי ממש מאוחר וגם אתמול היה לי קשה לקום למרות שהפגישה עם הפסיכולוגית לא בשעה מאוד מוקדמת.
יכול להיות שחסר לי ברזל, זה קרה בעבר. אני לוקחת B12 כבר הרבה זמן וזה לא עוזר (היה חסר בעבר ומאז אני לוקחת). יש לי גם תת פעילות בלוטת התריס, יכול להיות שגם בלוטת התריס לא מאוזנת. לא יודעת.
בקיצור אני בחרדות. אני מפחדת שבלילה שלפני בדיקת הדם אני אתעורר באמצע הלילה עם כאב ראש ואצטרך לקחת כדור, לפני הכדור צריך לאכול. אמא שלי אמרה לי שאקח טיפות, שלפני הטיפות לא חייבים לאכול. אני חוששת שהטיפות לא יעזרו כמו הכדור, אמא שלי אומרת שאין סיבה שלא יעזרו אם לוקחים מספיק.
אני מפחדת שהמצב הבריאותי שלי לא טוב ויש לי חרדות. אמא שלי אומרת שצריך לעשות בדיקת דם וזהו ואין סיבה לחשוש חוץ מזה.
קשה לי לעמוד בדיאטה וקשה לי בכלל. לא יודעת מה יהיה ואני דואגת. אמא שלי מנסה להרגיע אותי אבל עדיין קשה לי.
אתמול סיפרתי לפסיכולוגית שעשיתי בדיקות מעקב בתחום מסויים שצריך מעקב כל שנה. היא אמרה טוב שעשית בדיקות, ועכשיו מה הצעד הבא.
המשפט הזה הקפיץ לי את הפיוז וישר אמרתי לה את זה, שזה משהו שהמפלצת היה אומר, שאני לא מוכנה שיגידו לי את זה (לא זוכרת איך התנסחתי בדיוק). היא מייד הסכימה איתי ואמרה שאני צודקת אבל עדיין זה בא לי במחשבות ומציק לי ומעצבן אותי.
אמא שלי אמרה שכולם מועדים אבל הכי חשוב שאמרתי לה מייד ושהיא הסכימה מייד ולא התווכחה איתי. אז למה זה עדיין מציק לי במחשבות אחרי זה. שונאת את המחשבות האלה, מעיקות ולא מרפות, ורצות אלף מחשבות בשניה.
בקיצור קשה לי ואני לא יודעת מה יהיה. מה נהיה ממני
אני לא במצב טוב ויש לי חרדות. אני לא ישנה טוב בלילה, לפעמים אני קמה באמצע הלילה עם כאב ראש או לא יכולה להירדם שוב.
אני כבר כמה זמן צריכה לעשות בדיקות דם ונמנעתי מזה כי פחדתי מכמה סיבות: מהצום, מלקום מוקדם בבוקר אבל בעיקר מזה שיש לי ורידים דפוקים והרבה פעמים האחות מחפשת וחופרת ולא מוצאת. בפעם האחרונה היא חיפשה לי בשתי הידיים ולא מצאה עד שאמרתי לה שתוציא כבר מכף היד. אמרה לי שזה כואב, לא אכפת לי שזה כואב, אז הדקירה כואבת יותר לשניה אבל לפחות לא צריך לחפש ביד ולא למצוא, זה עוד יותר כואב.
בזמן האחרון אני מרגישה עייפות מוגברת, היום קמתי ממש מאוחר וגם אתמול היה לי קשה לקום למרות שהפגישה עם הפסיכולוגית לא בשעה מאוד מוקדמת.
יכול להיות שחסר לי ברזל, זה קרה בעבר. אני לוקחת B12 כבר הרבה זמן וזה לא עוזר (היה חסר בעבר ומאז אני לוקחת). יש לי גם תת פעילות בלוטת התריס, יכול להיות שגם בלוטת התריס לא מאוזנת. לא יודעת.
בקיצור אני בחרדות. אני מפחדת שבלילה שלפני בדיקת הדם אני אתעורר באמצע הלילה עם כאב ראש ואצטרך לקחת כדור, לפני הכדור צריך לאכול. אמא שלי אמרה לי שאקח טיפות, שלפני הטיפות לא חייבים לאכול. אני חוששת שהטיפות לא יעזרו כמו הכדור, אמא שלי אומרת שאין סיבה שלא יעזרו אם לוקחים מספיק.
אני מפחדת שהמצב הבריאותי שלי לא טוב ויש לי חרדות. אמא שלי אומרת שצריך לעשות בדיקת דם וזהו ואין סיבה לחשוש חוץ מזה.
קשה לי לעמוד בדיאטה וקשה לי בכלל. לא יודעת מה יהיה ואני דואגת. אמא שלי מנסה להרגיע אותי אבל עדיין קשה לי.
אתמול סיפרתי לפסיכולוגית שעשיתי בדיקות מעקב בתחום מסויים שצריך מעקב כל שנה. היא אמרה טוב שעשית בדיקות, ועכשיו מה הצעד הבא.
המשפט הזה הקפיץ לי את הפיוז וישר אמרתי לה את זה, שזה משהו שהמפלצת היה אומר, שאני לא מוכנה שיגידו לי את זה (לא זוכרת איך התנסחתי בדיוק). היא מייד הסכימה איתי ואמרה שאני צודקת אבל עדיין זה בא לי במחשבות ומציק לי ומעצבן אותי.
אמא שלי אמרה שכולם מועדים אבל הכי חשוב שאמרתי לה מייד ושהיא הסכימה מייד ולא התווכחה איתי. אז למה זה עדיין מציק לי במחשבות אחרי זה. שונאת את המחשבות האלה, מעיקות ולא מרפות, ורצות אלף מחשבות בשניה.
בקיצור קשה לי ואני לא יודעת מה יהיה. מה נהיה ממני
