אני לא יודעת אם אני מכורה לאהבה

[זרה 66]

אני לא יודעת אם אני מכורה לאהבה

אבל מאז שהחבר שלי זרק אותי אני לא יכולה להרפות ממנו ואני מרגישה שאני יותר אוהבת אותו.. גם על זה שהוא זרק אותי כי הקשר שלנו היה מסובך מדי, מפחיד, חונק, מדכא ועוד ועוד.. פשוט חרא של קשר.. אכזבה- כל אחד מאוכזב מעצמו..אף אחד לא היה עצמו. אני הייתי ועדיין מבולבלת מאוד אני לא יודעת איפה אני נמצאת ומה כדאי לעשות אני כל הזמן חושבת על כמה שיכול להיות לנו טוב ביחד בעתיד אם! אם נהייה עצמנו אם נדע להציב גבולות אם אם אם... מצד שני אני לא רוצה שום קשר, במיוחד לא עם אחרים.. פשוט חסר טעם. מספיק יש לי את עצמי ואת כל הבעיות שלי לסחוב אין לי כוח לסחוב עוד בעיות של מישהו אחר. גם יש את כל הקטע הזה שלא הצלחתי בזמן האחרון(זמן די ארוך) להנות מהחיים..אפילו לא קצת אפילו לא לרגע חוסר שליטה מלא! כל מה שאהבתי לעשות לא יכלתי לעשות אפילו לא לדבר כמו עצמי(נשמעתי לעצמי כמו כל האנשים שאני שונאתואני אחת שלא שונאת אנשים זה מגביל לי את החשיבה) או לאכול בלי להרגיש שאני שכחתי איך ללעוס בקיצר לעשות הכל כמו איזה עילגת.. אז איך אני אמורה להנות עם חבר שלי?? בלבול?

 

[zrubavela2]

תקשיבי למי שהייתה שם

אין לי מושג כמה זמן הייתם יחד ולמה נפרדתם וחבל שלא ציינת את זה אבל כנראה שזה היה משמעותי מספיק אם הגעת למצב הזה . תאספי את עצמך מיד. קחי את עצמך ביידים ותעשי רק דברים שעושים לך טוב תנסי לא לחשוב עליו בכלל עם כל הכאב ועם כל הקושי, אני הייתי בסיטואציה דומה לאחר פרידה כל מה שהתעסקתי בו היה הוא רק רציתי לחזור להיות ביחד, לא ניסיתי לעצור ולחשוב למה אנחנו לא ביחד ? מה הייתרונות ומה החסרונות? היה חשוב לי רק הביחד. וחזרנו בסוף הוא זה שפנה אליי והתקפלתי כמו מסכנה , כי אחרי התקופה שעברתי פשוט איבדתי את עצמי ואת האישיות שלי דברים אחרים הובילו אותי, מרוב שהתעסקתי רק בו ולמה הוא עזב ? ואם נחזור וכו וכו וכו רק הוא. היום אני נשואה לו , (אל תשמחי בשבילי) אני חיה במערכת יחסים דפוקה אחרי כמה שנים הבנתי ששיקרתי לעצמי הדחקתי את הכל רק כדי להצדיק את המעשה שלי שחזרתי אליו, צבעתי את כל התמונה בוורוד הכל למען האהבה . כל מה שנשאר לי אלו המחשבות למה לא דאגתי לעצמי? למה לא ניסיתי לחיות את החיים כרגיל , רק לזרום ולראות מה יקרה? שבוע לפני החתונה משהו בלב אמר לי תברחי זו ההזדמנות שלך, אבל התקפלתי היום אני יודעת שגירושים זה עיניין של זמן , וזה אחד הדברים שאני מאחלת לעצמי לשנה החדשה אני רוצה את החיים שלי חזרה . אם לא תתחילי להפסיק להתעסק בו תגיעי מהר מאוד למצב שלי ולא תביני איך את טובעת את לא תרגישי איך את שוקעת. תרפי ותתעסקי בכל דבר אפשרי אבל שלא קשור בו תנקי אותו מהחיים שלך\ אם הגורל שלכם יחד זה יקרה גם בעוד 10 שנים, אבל עכשיו תדאגי לעצמך בלבד. בהצלחה מכל הלב

 

[זרה 66]

הבנתי למה את מתכוונת(לא להתעסק בו)

בערך שלוש חודשים.. הוא עזב אותי כי הוא רצה בעצם את החיים שלו חזרה, כי הוא רצה שלווה, כי הוא לא ידע להתמודד עם הקשר..מה שגם אני לא. הוא זרק אותי בפתאומיות, הוא אמר לי שהוא השתחרר ממני. אני חושבת שהימים שלפני זה אני עשיתי לו ממש חרא כי נכנסתי לחרדות וגם חשבתי להתאבד ושיתפתי אותו בזה ויומים לפני בערך התחלתי לשלוח לו הודעות בכמויות, פשוט לא שלטתי בזה כי לא סבלתי שהוא התחיל להתחמק ממני, לא משנה, את צודקת אני לא צריכה לחשוב עליו.התמונה לא תתבהר אם אני אחטט בזה יותר מדי. בנוסף אני מפחדת להתאהב שוב אם אני ירפה ממנו. תודה

על התגובה היא פתחה לי את העיניים.. צריך להיות קצת אגואיסט או הרבה או אנחנו אגואיסטים בכל מקרה רק פחדנים. הלוואי שגם אני יכולתי לעזור לך.קשה להיתעלם מהודעה כמו שלך.

 

[זרה 66]

בעצם הדיכאון שולט בי../images/Emo7.gif

 

[נורית הדרי]

שלום לך זרה

תראי, בעסק הזה של התמכרות לאשליית אהבה או תלות יתר (ואני, תודה לאל התברכתי בשניהם כאחד) הבעיה המרכזית היא שהרגש משתנה אחרון. קודם כל נחוץ לעשות שינוי מהותי בחיים. מעוניינת לשמוע הלאה?

 

[זרה 66]

ken

ani rotza lishmoa..mittzaeret al ha anglit -beaya ba mahshev.. kashe li letafked ve lo baror li lama ani lo mistaderet ba haym ve ze gam mafhid oti

 

[נורית הדרי]

טוב, בואי נתחיל...

ראש לכל אני מציעה לך בחום לקבל כמה שיותר אינפורמציה על הבעיה שלך. זה יעזור לך למקם את עצמך , לקבל הרגשה שאת נמצאת בין אנשים שחווים דברים דומים- וזה מאוד מקטין את הפחד. לכן, אני מפנה אותך למאמרים שעוסקים בהתמכרות לאשליית אהבה. באתר נמצאים שני חלקי המאמר . אמליץ לך גם להשיג את הספר "נשים שאוהבות יותר מידי" - תוכלי לקרוא אודותיו סקירה באתר הגר. השינוי מתחיל מהרגע שבו את מבינה שהרבה מאוד מהתהליכים שעוברים עלייך בקשר - נמצאים בתוך הראש שלך ומנותקים במידה רבה מהמציאות. תהליך ההתקרבות למציאות מלווה בהרבה כאבים, אבל כאביי החלמה (וצפויים כאלה) אינם דומים כהוא זה לכאב ולתסכול שאת חשה כעת. בתהליך השינוי צפויות פרידות קשות למדי מהרגלים ומאורחות מחשבה שליוו אותך זמן רב מאוד - אולי כל חייך. מציעה לך להתחיל בצעד הראשון - לזהות את עצמך. בהצלחה.

 

[זרה 66]

אני מודעת לכך

שאני מנותקת מהמציאות במידה רבה וידעתי את זה גם במהלך הקשר ומכיוון שאני נמצאת בכזו אי וודאות אני לא יכולתי לצאת מתוכי או לתקשר.קראתי את המאמרים ולמה החלטת שאני מכורה לאשליית האהבה?..מזה לזהות את עצמי? בתור מה? תעני אם את רוצה

 

[נורית הדרי]

טוב

היחידה שיכולה להחליט שהיא מכורה היא את ורק את. אם את לא מזהה את עצמך במאמרים - טוב ויפה לך. לפחות הצלחת להוריד משהו מהרשימה שלך. ודרך אגב, זו את שביקשת את התייחסותי וכעת את מתרעמת . זה פורום של מכורות לאשליית אהבה אם אני זוכרת נכון. אני יכולה לפעול רק מול מי שזיהו את עצמן ככאלה .