אני לא יודעת כמה זה קשור לפה....

  • פותח הנושא slg79
  • פורסם בתאריך

slg79

New member
אני לא יודעת כמה זה קשור לפה....

אז ככה, אני בת 25 והבחור שאני מעוניינת בו, הוא בן 22, אז אולי זה מסביר את המצב. אנחנו מכירים ועובדים ביחד כבר קרוב ל 4 חודשים, מהרגע הראשון היה ביננו קליק, הסתדרנו מצויין, תמיד היינו יחד בעבודה. מההתחלה הרגשתי שהוא קצת מעוניין ביותר מסתם ידידות, אבל אני בגלל חוסר הבטחון שלי והפחד מפגיעה, אף פעם לא משדרת עניין בחזרה. מההתחלה הרגשתי שהוא מנסה למנוע מבנים אחרים שעובדים איתנו להיות איתי לבד, הוא היה מעין מקנא לי. זאת ההרגשה שלי....אני לא יודעת בוודאות. היה יום אחד שהרגשתי ממש שהוא מתכוון לדבר איתי על זה, אבל נראה לי שהרסתי את זה בתגובה שלי...הוא פשוט היה כ"כ רציני איתי באותו היום, הוא נתן לי הקדמה של שעה של "אני הולך לשאול אותך משהו, אבל תבטיחי לי שאת עונה לי ברצינות, אחרת אני לא אשאל...." ולבסוף השאלה שלו היתה אם אני חושבת שהוא מספיק בוגר לצאת עם מישהי בת 25-26. ואני בטוחה ב 90% שהוא התכוון אליי, כי הוא אמר לי שהיה לו ויכוח עם ידידה שלו אם הוא בוגר או לא.(ידידה שלו בגילו). אבל אז הוא לא הוסיף... בכל מקרה...הבעיה מתחילה בזה שבזמן האחרון אנחנו לא מצליחים להסתדר! אנחנו כל הזמן מתווכחים, רבים ולא מדברים במשך כמה ימים ואני כבר לא יודעת מה לעשות! והכל על שטויות, אם תשאלו אותי על מה אנחנו לא מדברים עכשיו..איו לי מושג!! אנחנו פשוט לא מצליחים להסתדר!!!!! וזה כבר הפך לשגרה, אנחנו רבים, לא מדברים במשך יומיים-שלושה ואז משלימים...חוזרים להיות מעין "זוג מאוהב" ושוב....חוזר חלילה. במריבה הנוכחית, פשוט באתי אליו ושאלתי אותו מה קרה הפעם, אז התשובה שלו היא כזאת- את פשוט עצבנת אותי ולא מתחשק לי להיות לידך. אני פשוט מרגישה שהוא אומר דברים רק בשביל לפגוע בי.והוא מצליח. אני יודעת שהוא אוהב אותי, גם אם לא בצורה רומנטית, ואני גם יודעת שיש לו בעיה קטנה של חוסר בטחון, ויש לי איזהשהו ידיד ממש טוב, שאני בטוחה שהוא חושב שיש משהו ביננו, שזה ממש לא תורם לכלום.... ויש עוד בעיה, אני טיפוס ציני...ובגלל שככה הוא הכיר אותי מיד על ההתחלה, אז יש לו קיבעון שכל מה שאני אומרת זה בציניות ואני תמיד לא רצינית איתו וצוחקת עליו... הוא תמיד חושב שאני מנסה לנצל אותו, תופסת עליו טרמפ...וזה ממש לא נכון!!! פשוט כיף לי איתו,אני נהנית בחברתו, וגם כשאני אומרת לו את זה מבחינתו, אני לא רצינית, זה היה בציניות. בקיצור............אני ממש לא יודעת מה לעשות איתו!! איך אני יכולה להעלות את היחסים איתו על דרך הישר?? אני כבר לא מדברת על יחסים רומנטיים, העיקר שנסתדר, נמאס לי לריב איתו כל הזמן.... תודה!
 

Multik

New member
If u want him

And he sure u don`t u must to make him understand u want him. There is no way #2. U may invite him some where u may write him some thing cute (don`t say it doesn`t works cause it is!) a yellow memo and write on it with see pen that u wish him nice day put your lips print on it (kiss the paper) and put it on his table or some thing of the kind be near him u may hug him he u want don`t kiss him after u he said some thing funny it is zinik
 

e v i t a

New member
מאמי....

יש ביניכם מן קטע כזה כמו שהיינו ילדים קטנים בגן. כשהילד מושך לילדה בצמות זה לא אומר שהוא רוצה להציק לה זה אומר שהוא מת עליה. אז אולי כל זה ממש מאחוריכם אבל במקרים בהם נוצר קליק בין שני המינים,יש משיכה ועניין אבל יש משהו שתוקע (את צריכה לגלות מה...) אז נוצר מצב שרבים אחד עם השני או שיוצא לומר משהו שממש לא התכוונו להגיד אבל הבעיה היא שאנחנו חושבים על זה רק אחרי שדיברנו. מה שגורם לנו להגיד דברים לא במקום זה לחץ,מתח רגשי או מתח בכלל, הם אלה שגורמים לנו לדבר או להגיב איך שאנחנו מגיבים גם אם אנחנו יודעים בוודאות שלא צריך לומר את זה לבחור הזה בזמן הזה. תראי, אני אומרת שאם את מרגישה מתח אני סומכת על התחושות שלך. רק את יכולה לדעת מה באמת יש שם שגורם לכל המתח הזה באוויר וגורם לכם לדבר לא יפה ולריב אחד עם השניה על שטויות. יש לך שתי ברירות-או לסתום את הפה ולהמשיך לריב איתו כמו ילדה קטנה עד שיימאס לך ותגיעי למצב שממש תסבלי מזה.במיוחד לאור העובדה שאתם עובדים ביחד ואת רואה אותו על בסיס יומי. או שתשימי את כל הקלפים על השולחן. דברי איתו, תגידי לו שנמאס לך לריב איתו במיוחד כי זה על שטויות. שאחרי הכל הוא דווקא מוצא חן בעיניך ותזמיני אותו לאיזה קפה על חשבונו
אולי את קוראת את זה עכשיו ואומרת לעצמך שזה לא יקרה, אבל אם רק תרצי זה כן יקרה. את עדיין יכולה לתקן את זה במקום להפוך את זה למערבולת רגשית ומעיקה. אמרת שאת מפחדת מפרידה..אם תפחדי ממשהו הוא יבוא כי הפחד עצמו מזמן את הרעות אלייך. תזרמי, תהני, תתני מעצמך ותקבלי בחזרה קודם תתחילי דברים ואל תחשבי על קיצם. המון בהצלחה...
 

slg79

New member
אני יודעת שזה נכון...

אבל אני לא יודעת מה לעשות! זה כבר היום הרביעי שאנחנו לא מדברים ואם קורה מצב שאנחנו עוברים אחד מול השני, ההתעלמות היא מוחלטת!! וקשה לי עם זה!! זה גורם לי להיות עצבנית כל היום פשוט. אני יודעת שאני יכולה לתפוס אותו איפהשהו ולדבר איתו, להגיד לו שנמאס לי להיות ברוגז וכל זה, אבל הבעיה שלי זאת התגובה שלו, כי הוא פשוט יסתובב לי כמו טווס נפוח מאותו הרגע. ולמה אני אומרת את זה? כי בפעם הקודמת שרבנו ולא דיברנו, ניסיתי לדבר איתו והא די קטל אותי, אז אמרתי לו- טוב, אז אם טוב לך ככה, שיהיה ככה, אז הוא פשוט אמר לי שלא רע לו ויצא מהמשרד... ילדותי משהו, אני יודעת. לא משנה שאח"כ הוא זה שבא אליי ושאל אותי אם אני עדיין כועסת. אני פשוט לא יודעת מה לעשות, אני ממש מתוסכלת כבר.
 
יש לי הרגשה-

שאו שאת טיפוס שמאוד אוהב דראמות ומתחים בחיים, או שאת עצמך לא בשלה ליחסים בוגרים. אני כמובן לא אומרת את זה בציניות או בלעג חלילה. אני מתכוונת רק שיש לי הרגשה שאין לך מושג מה לעשות ואיך להתנהג, אולי משום שמעולם לא יצא לך לחוות קשר אמיתי ובוגר עם מישהו בגילך (או מבוגר יותר). מצד אחד את אומרת שאת יודעת שהוא ילדותי, ומצד שני את בעצמך לא מצליחה להפגין את הבגרות שבשמה את מתקוממת! מה זה לא מדברים כמה ימים ו"מתנפח כמו טווס" ?!?!? שיתנפח כמו טווס, ושלא ידבר איתך. כל מה שאת צריכה לעשות הוא להראות בגרות מצידך, כי אחרת הוא רואה שהוא יכול "לתפוס עלייך טרמפ" כל אימת שמתחשק לו ולגרור אותך למשחקי "ברוגז ושולם"! מה זה צריך להיות ?!?! תראי, באופן עקרוני הייתי מציעה לך - היות והבחור לא בוגר בעליל - לשכוח מהפנטזיה לגביו ולנסות לצאת מההתאהבות הזאת. אבל זו הצעה לא פרקטית במיוחד אלא אם המודעות העצמית שלך גבוהה ויכולה לאפשר לך לשלוט במחשבותייך ורגשותייך. לכן עצתי לך, בשיא הרצינות, היא פשוט לבוא לאותו ליצן חצר, ולומר לו: "תשמע. אבל נמאס לי לריב איתך, אבל כנראה שזה מה שנותן לך הרגשת חשיבות וכיף. הבחירה בידיך אם להמשיך לדבר איתי כמו בנאדם נורמאלי ובוגר, אבל רק שתדע שאין לי שום כוונה להמשיך במשחקי הברוגז-שולם שלך יותר.". אני רק מקווה שלא תמשיכי בגיל 25 להרגיש אובדת עצות בגלל מעלליו של ינוקא בן 22. המשחקים האלו כבר לא לגילך חמודה. בהצלחה.
 

Multik

New member
I have an idea

May be he just doesn`t belive in that that u may like him try to make him understand u may and u are. The second think u have to say him that it ok he he doesnt speak with u but u will be sad he this will continue tell him u don`t want to be "brogez" with good man
 
אז ככה

תפסי אותו לשיחה אחת ארוכה ותבדרו פשוט על הכול גם על הטוב וגם על הרע גם על מה שאתם חושבים וגם על מה שאתם מרגישים גם על הדברים הטובים שקוראים איתכם וגם על הרעים גם על היתרונות והחסרונות של כל אחד בלי כל קשר אם אתם יכולים לשנות או מי צודק קודם כל לדבר על מנת לחזק את התקשורת על פי מה שאת אומרת שניכם מעוניינים וזה מה שחשוב שיש רצון חזק משניכם וששני אנשים רוצים להיות ביחד תמיד הם ימצאו את הדרך להיות הייתי אומר לך לנסות לשנות את האופן הקשר זאת אומרת לתת לו זווית ראייה אחרת לדוגמא את טוענת שהוא חושב שהוא מנצל אותך אז תתני לו להרגיש באופן משמעותי מהיכן זה נובע ואיך מסתדרים עם זה אם לא תדברו איך תדעו הכי חשוב אבל באמת זה ששניכם מוכנים להתפשר להתחשב וגם לפעמים לדעת שלא תמיד עוזר להיות צודק תעדכני אותי בהמשך שי
 

slg79

New member
תראה

אניכבר לא יודעת אם זה מאוחר מדי... עבר כבר קרוב לשבוע וחצי, ואפילו ברגעים אלה ממש אני במשמרת לילה איתו, שיש לי את כל הזמן לנסות להשלים איתו....אבל הוא בפינה שלו ואני בשלי. כל אחד במקום אחר. אני ממש לא יודעת מה לעשות, כי אני כבר ממש לא יודעת מה הוא רוצה/ מרגיש. לפני יומיים חשבתי שיש סיכוי שדברים יסתדרו, אבל אתמול, ביקשתי ממנו משהו (מבחינת עניני עבודה, אנחנו בסדר, חוצמזה- לא מחליפים מילה) והוא פשוט עשה לי דווקא...ייבש אותי איזה חצי שעה על כלום....רק כדי לעצבן. זה פשוט מתסכל אותי! עכשיו הוא שונא אותי??? חשבתי על לגשת אליו ולהגיד לו שאני רוצה לדבר איתו, בארבע עיניים ולא בעבודה, שיבוא אליי או משהו...אבל אני פשוט מפחדת מהתשובה שלו...כי אם הוא יגיד לי לא, אני יודעת שזה כבר אבוד לתמיד, לא רק שזה יוכיח לי שהוא לא מעוניין בקשר רומנטי, אלא שהוא גם לא מעוניין בשום קשר איתי. מה לעשות?
 
בבקשה ממך -

תקראי את התשובה שכתבתי לך למעלה. ותעבדי על עצמך קצת. תשאלי את עצמך משהו: נניח יש מישהו שאת נורא כועסת עליו , ואפילו שונאת אותו. אם הוא היה בא אלייך ובצורה בוגרת, בוטחת ויפה, נטולת פוזה או שחצנות - ואומר לך: 'אני רוצה לדבר איתך' - מה היית עונה ? אני בטוחה שלא היית מעיפה אותו בשאט נפש מעלייך. למה נראה לך שהוא יעשה לך את אותו הדבר? וגם אם הוא יגיד "לא", את תמיד יכולה לומר לו ש"טוב, במידה ותחליט להתבגר - תוכל לפנות אליי מתי שתרצה". תנטרלי לשניה את הרגשות שלך כלפיו, ותנסי לחשוב שאת מנסה להשלים עם עמית לעבודה. אני בטוחה שחלק מהפחד והחששות, וגם הפגיעה אם חלילה תהיה - ייעלמו. בהצלחה.
 
למעלה