Eyes and soul
New member
אני לא יודעת מה לעשות,אני אבודה...
שלום. אני נמצאת בצבא כבר קרוב לחצי שנה.אני משרתת קרוב לבית ויוצאת יומיות.נשמע טוב ויפה...אבל לי לא. מאז שהתגייסתי ירד לי המצברוח וניהייתי אדם אחר לחלוטין.היו פעמים שנכנסתי למין דיכאון,אבל זה זה קצת עבר,נחלש.אבל עכשיו זה חזר בגדול.כבר כחודש אני נמצאת במצב איום ונורא.אני רק בוכה כל היום,מהרגע שבו אני קמה עד שאני מגיעה לצבא,ואז מהרגע שאני חוזרת הביתה עד שאני הולכת לישון.וככה כל יום.בצבא אני לא מסוגלת לבכות,אני לא אחת שיכולה לבכות מול אנשים,אז אני נמצאת בצבא כמו זומבי,מרגישה רע,לא מסוגלת לחשוב על כלום,לא מתפקדת,דבר שמן הסתם גם מאוד פוגע בתפקיד שלי.חשבתי שזה יעבור,אבל זה לא עובר והחיים שלי הם פשוט גהנום.גם כשאני בחופש,גם בסופ"ש,המצב לא משתנה.אני רק בוכה כל היום וסובלת.אני מתוסכלת,אבודה,עצובה,עצבנית,לא מתפקדת,הרוסה,שבורה,תשושה.אני לא יכולה ככה יותר!החיים שלי כבר לא חיים,הם עינוי!בנוסף לכך,אני גם פוגעת בזה באנשים שקרובים אלי,ההורים,החבר,שרק רוצים לעזור לי ולא יודעים איך.הם סובלים מאוד לראות אותי ככה.ואני סובלת עוד יותר.תמיד פחדתי לפנות לקב"ן ובכלל להגיד מה קורה לי למישהו בצבא.אבל נשברתי.לא יכולתי יותר.פניתי למפקדת שלי וסיפרתי לה מה מצבי.היא נראתה מאוד מבינה והכל,אבל בתכלס היא לא הצליחה להבין את מה שעובר עלי,כי גם לי היה קצת קשה להסביר את זה במילים,כי זאת ההרגשה הכללית שלי.היא חושבת שהמצב שלי סביר וניתן לתקן אותו.אבל אני יודעת שלא.אני כבר ניסתי הכל.באמת.ניסיתי לחשוב חיובי,לבוא לצבא בגישה טובה,לחשוב שהתנאים שלי לא רעים בכלל,לחשוב שאני מסוגלת לעבור את זה ולהתמודד עם זה.אבל זה פשוט לא עוזר,כל זה לא עוזר,אני לא מצליחה.אז החלטתי לפנות לקב"ן.המפקדת שלי צריכה לרשום חוו"ד עלי.אני יודעת שהיא לא תרשום דברים שלילים שיגרמו לקב"ן להבין שאני באמת בבעיה ובמצוקה,כי היא לא רואה את זה ככה.בקיצור,אני נואשת.עוברות לי כל מיני מחשבות נוראיות בראש.הגעתי למצב ממש נורא.מצב שלא חשבתי לעולם שאני אגיע אליו.מחשבות אובדניות.אני רואה רק פתרון אחד למצב שלי-לצאת מהצבא.אני יודעת שזה מה שיעזור לי,יציל אותי,אני פשוט לא מסוגלת יותר,ואני לא אשרוד ככה שנתיים.אני פשוט בדיכאון עמוק.לא מסוגלת לעשות כלום,רק לבכות.החלטתי לפנות אליכם בתקווה שתאירו את דרכי קצת.מה אתם חושבים?הקב"ן יכול לשחרר אותי?הוא יכול לעזור לי?אני מאוד סקפטית בעיניין.קשה לי להאמין שהקב"ן יוכל להבין בדיוק את המצב שלי. תודה מראש.
שלום. אני נמצאת בצבא כבר קרוב לחצי שנה.אני משרתת קרוב לבית ויוצאת יומיות.נשמע טוב ויפה...אבל לי לא. מאז שהתגייסתי ירד לי המצברוח וניהייתי אדם אחר לחלוטין.היו פעמים שנכנסתי למין דיכאון,אבל זה זה קצת עבר,נחלש.אבל עכשיו זה חזר בגדול.כבר כחודש אני נמצאת במצב איום ונורא.אני רק בוכה כל היום,מהרגע שבו אני קמה עד שאני מגיעה לצבא,ואז מהרגע שאני חוזרת הביתה עד שאני הולכת לישון.וככה כל יום.בצבא אני לא מסוגלת לבכות,אני לא אחת שיכולה לבכות מול אנשים,אז אני נמצאת בצבא כמו זומבי,מרגישה רע,לא מסוגלת לחשוב על כלום,לא מתפקדת,דבר שמן הסתם גם מאוד פוגע בתפקיד שלי.חשבתי שזה יעבור,אבל זה לא עובר והחיים שלי הם פשוט גהנום.גם כשאני בחופש,גם בסופ"ש,המצב לא משתנה.אני רק בוכה כל היום וסובלת.אני מתוסכלת,אבודה,עצובה,עצבנית,לא מתפקדת,הרוסה,שבורה,תשושה.אני לא יכולה ככה יותר!החיים שלי כבר לא חיים,הם עינוי!בנוסף לכך,אני גם פוגעת בזה באנשים שקרובים אלי,ההורים,החבר,שרק רוצים לעזור לי ולא יודעים איך.הם סובלים מאוד לראות אותי ככה.ואני סובלת עוד יותר.תמיד פחדתי לפנות לקב"ן ובכלל להגיד מה קורה לי למישהו בצבא.אבל נשברתי.לא יכולתי יותר.פניתי למפקדת שלי וסיפרתי לה מה מצבי.היא נראתה מאוד מבינה והכל,אבל בתכלס היא לא הצליחה להבין את מה שעובר עלי,כי גם לי היה קצת קשה להסביר את זה במילים,כי זאת ההרגשה הכללית שלי.היא חושבת שהמצב שלי סביר וניתן לתקן אותו.אבל אני יודעת שלא.אני כבר ניסתי הכל.באמת.ניסיתי לחשוב חיובי,לבוא לצבא בגישה טובה,לחשוב שהתנאים שלי לא רעים בכלל,לחשוב שאני מסוגלת לעבור את זה ולהתמודד עם זה.אבל זה פשוט לא עוזר,כל זה לא עוזר,אני לא מצליחה.אז החלטתי לפנות לקב"ן.המפקדת שלי צריכה לרשום חוו"ד עלי.אני יודעת שהיא לא תרשום דברים שלילים שיגרמו לקב"ן להבין שאני באמת בבעיה ובמצוקה,כי היא לא רואה את זה ככה.בקיצור,אני נואשת.עוברות לי כל מיני מחשבות נוראיות בראש.הגעתי למצב ממש נורא.מצב שלא חשבתי לעולם שאני אגיע אליו.מחשבות אובדניות.אני רואה רק פתרון אחד למצב שלי-לצאת מהצבא.אני יודעת שזה מה שיעזור לי,יציל אותי,אני פשוט לא מסוגלת יותר,ואני לא אשרוד ככה שנתיים.אני פשוט בדיכאון עמוק.לא מסוגלת לעשות כלום,רק לבכות.החלטתי לפנות אליכם בתקווה שתאירו את דרכי קצת.מה אתם חושבים?הקב"ן יכול לשחרר אותי?הוא יכול לעזור לי?אני מאוד סקפטית בעיניין.קשה לי להאמין שהקב"ן יוכל להבין בדיוק את המצב שלי. תודה מראש.
