אני לא יודעת מה לעשות

OREL07S

New member
אני לא יודעת מה לעשות../images/Emo7.gif

שלום לכולם, אני ממש מיואשת, מתוסכלת ובודדה. נשואה 4 + 1 תינוק מתוק, כל עולמי. אני ובעלי תמיד היינו ראש בראש, הייתי אצל 3 יועצי זוגיות, פעם אחת הוא היה איתי, לא עזר כלום.ידעתי שהוא יחזור לעצמו אחרי חודש וכל פעם זה קורה מחדש. בהתחלה לא היתה עזרה בבית - השתפר. אח"כ לא רצה לצאת להסתובב, לטייל איתי ועם הילד - השתפר , אך עדיין ימי שבת הוא רוצה לנוח, לבד, אני מחפשת איפה להיות וכמובן שאם רוצים ללכת לאיזה מקום אז לא כל דבר הוא רוצה לעשות, חושב רק על עצמו ולא על התפתחות הילד. זוגיות- חחחחחח, איזו זוגיות, כבר המון המון המון זמן אין קירבה, אני מדברת על המינימום שיש, נשיקה, ליטוף או חיבוק, מה זה בכלל? וזה כל כך חסר, אבל אני כבר לא מסוגלת להתקרב אליו, לא נראה לי שאני נמשכת אליו יותר. אולי בגלל העצבים, הכעס, ממש כמו זוג שוכרי דירה משותפת ותו לא. כל יועץ שהייתי אמר שהזוגיות שלנו במשבר רציני, צריך להתחיל את מערכת היחסים מהתחלה. בשבילו - סתם דיבורים באוויר, כל המצב באשמתי, כמובן...... הוא מושלם. אני ממש מיואשת כבר, אין לי כוחות, רוצה חום ואהבה, חשוב לי הזוגיות וכואב לי שהתרגלתי לחיות בלי, חיה בשביל המסגרת המשפחתית לבן שלנו, שיהיה לו קורת גג אחת עם אבא ואמא. אבל אין אהבה בין ההורים, הוא לא רואה את זה, מפחיד אותי שזה מה שהוא יחשוב שצריך להיות. אני בדילמה אם להשאר ככה ולוותר על זוגיות בחיים שלי או להפריד הכל. פוחדת על הבן שלי, מה יהיה איתו, איך ירגיש, איך זה ישפיע עליו, איך הכל ישפיע עלי, אני לא אראה את הבן שלי כל יום?! אין מצב, רק המחשבה אני בוכה, אין מצב שזה יקרה, בחיים לא! כואב לייייי אוף, לא יודעת מה לעשות כבר. תעזרו לי בבקשה!!!!
 
להמשיך לחיות כפי שאת מתארת אני לא ממליצה

לא לך וודאי לא לילד. ילד כדאי שיגדל עם הורה או הורים שטוב להם עם עצמם ואחד עם השני ואם את אומללה אין זה מטיב עם הילד כשהוא גר "תחת קורת גג אחת" עם שני ההורים. אם אין נכונות לשינוי מצד בן זוגך את צריכה לדבר איתו על פרידה. תחליטי קודם בינך לבין עצמך ותתארגני לקראת הצעד הזה, תדברי עם אנשים שקרובים אלייך ותתיעצי. תשתפי אותו בהחלטה שלך ותנסי לא להאשים אותו אלא לציין איך את מרגישה וכמה קשה לך. יתכן ששיחה כזאת תפחיד אותו כשיבין שאת רצינית ויהיה מוכן לשנות חלק מהתנהגותו ויתכן גם שלא. את צריכה להיות אקטיבית ולעשות שינוי ולקחת אחריות על השמחה שלך ושל הילד שלך, מגיע לו אמא שמחה ומחייכת. מקווה שיהיה לך קל יותר.
 

OREL07S

New member
הוא לא מאמין לי

אני אומרת לו כל הזמן שלהמשיך ככה זה לא יכול להמשך לאורך זמן, בעתיד אני רואה גירושים. הוא מגחך על זה כל הזמן. אנשים קרובים חלקם אומרים לי שאני צריכה להתרגל למצב, שלא ורוד בחוץ. הענין הוא שאני החלטית, לי אישית לא טוב בכלל, אני דואגת לבן שלי, מה יהיה איתו. כבר לא אכפת לי ממני, אכפת לי מהבן שלי. אני לא מאשימה בכלל את בעלי, אני אומרת לו שישים לב איך אנחנו, אין בנינו כלום, למה למשוך את זה סתם אבל הוא מאשים אותי. לי קשה עם כל הריבים, הכעסים, הצעקות פתאום להיות צבועה ולהכנס למיטה. לא הולך ככה. מתעצבן לקום בלילה לילד, מתעצבן שהוא לא ישן מספיק, רק הוא הוא והוא.
 
את צריכה להחליט מה הכי נכון לך לעשות ולעשות

את זה ולא רק לאיים שבעתיד את אולי תתגרשי. אם את רק מאיימת ולא עושה שום צעד בנדון אז את לא אמינה בעיניו ואין לו מה לחשוש. אם את דואגת לבן שלך אז תדאגי שתהיה לו אמא מרוצה שחיה בשלום עם עצמה, זה החשוב ביותר עבורו וגם עבורך. אין פה מי שאשם והשני בסדר, אתם בחרתם לחיות ביחד ובעבר זה התאים והיה טוב והיום זה לא וצריך לעשות שינוי על פי המצב החדש. את לא יכולה לעזור לו עם עצביו, אני מציעה לך לא לבקש ממנו כלום ולנסות להרגיע את הרוחות ולעשות החלטה לאן דרככם פונה.
 

עדית15

New member
טיפול טיפול טיפול

שלום לך, את מתארת מצב באמת לא פשוט, ונשמע שלמרות הקושי, את כן רוצה שהמצב ישתנה, ישתפר. רצוי מאוד לנסות טיפול זוגי, ולתת לזה הזדמנות אמיתית: איני יודעת מי הם המטפלים שהיית אצלם, אבל יתכן ולא היתה כימיה ביניכם לבין המטפל, יתכן ובעלך לא הצליח לגייס את עצמו להגיע, יתכן והיה לכם קשה להתמיד - לא נשמע שהלכתם לטיפול קבוע, רציני, שאפשר ליצור שינוי יסודי. שינוי כזה לוקח זמן, אבל מניסיוני עם זוגות (אני בעצמי מטפלת זוגית) זה משתלם בסופו של דבר: בניכם יכולים להתבטא, לשנות דפוסים, ליצור אוירה אחרת בבית. אל תוותרו כל כך מהר. יש גם מקומות מוזלים יותר, אם את מעוניינת, אמרי ואספר לך עליהם.
 
למעלה