אני לא יודעת מה לעשות

מיני--

New member
אני לא יודעת מה לעשות

אני לא יודעת מה לעשות בתי בת 9 חודשים לא מוכנה ללכת לישון בלילה היא רוצה להישאר ערה ולשחק ברצפה אני מדברת על שעות 10, 11,12 בלילה היא פשוט לא מוכנה להירדם לא במיטה שלה לא במיטה שלנו ולא בידיים וגם לא בסלון כל מה שניסיתי לא עוזר שמתי אותה במיטה שלה אז היא מתחילה לבכות בכי היסטרי שהיא ממש נחנקת ואין לה אויר והיא מתחילה להיות כחולה אם זה לידינו במיטה ואני צועקת לה לישון היא מתחילה לבכות ורוצה לרדת לרצפה לשחק ואם היא סוף סוף נרדמת היא מתעוררת כמה פעמים בלילה ומתחילה לבכות ואני ניגשת אליה אז היא רוצה לשתות פעם היא רוצה את המוצץ ופעם סתם היא בוכה היא גם מתיישבת במיטה שלה כך שצריך להשכיב אותה ולהרדים אותה שוב כל זה לא היה עד לפני בערך שלושה שבועות אציין גם שהיא לא ישנה במשך כל היום ואם היא ישנה אז בערך שעה אני מגיעה בבוקר לעבודה עייפה הרוגה ומתה לישון מה עושים ואיך מלמדים ילדה בת 9 חודשים גבולות כי כשהיא בוכה שהיא לא רוצה לישון אז בעלי מתעצבן שאני נותנת לה לבכות
 

lmerav

New member
נשמע קשה מאוד

למזלי בני הולך לישון בשמונה (בן שנה ושלוש) וזה אכן מפנה לי ןלבעלי מעט זמן ביחד וזמן גם לעצמי אני מבינה אותך שזה קשה לך ואני בטוחה שבמקומך הייתי משתגעת אבל תהיי סבלנית איתה נשמע לי שהיא מנסה אותך או משהו. בכלל צריך המון סבלנות כשיש ילד... אז בהצלחה מכל הלב מירב
 
שלום יקירתי

אז נשמע מאד מוכר...הבן שלי בן ארבעה חודשים.עד גיל שלושה חודשים לא היתה שום בעיה ותאם לפני חודש-התחילה החגיגה.בשום אופן לא רוצה לישון.ואני עדיין בבית כך שבשעה שמונה בערב,אני לא רואה בעיניים. אז סיכמנו ,בעלי ואני, כשהוא נכנס הביתה-אני מתפנה קצת לעצמי וזה אומר-אמבטיה וארוחה ,כי צריך לאכול לפעמים...והיו צרחות ובכי ומה שאת לא מדמיינת והגענו למסקנה-אין בכח. הוא איתנו בסלון,רגוע ונרדם לאט בקצב שלו. לי נדמה עכשיו שהוא בדק את הגבולות..כשהוא רואה שאנחנו לא נלחצים,הכל מתנהל על מי מנוחות.אין טעם להילחץ גם זה שלב שיעבור.בהצלחה
 

גרא.

New member
לילדה חסרות שעות שינה,והרגלי שינה.

מיני--,ילדה בגיל בתך,חייבת לישון לפחות 10 שעות ביום.אם היא לא מוכנה להרדם עד אפילו 12 בלילה,אבל גם לא ישנה בשעות הבוקר,למעט אולי שעה,כנראה שחסרות לה שעות שינה.שינה חסרה,ולא רציפה,כדברייך ,בתך גם מתעוררת בלילה מספר פעמים.עלולה לגרום לעצבנות יתר,למתח,חוסר שקט פיזי ורגשי,כאשר הסבה לחוסר השינה העקבי של בתך,לא בדיוק ברור לך.לכן תחילה כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה.אולי זו גם שאלה של ויטמינים.לגופה של שאלתך,ילדה בת 9 חודשים,אפשר וצריך להתחיל ללמד גבולות.הבעייה,שאת,ובמיוחד בעלך מאד רגישים לבכי שלה,ומוותרים לה מהר מדי.נראה לי שהיא כבר למדה,כי דרך בכי, ובמיוחד בכי היסטרי,אפשר להשיג את הכל. אז,אם יש לה חדר משלה,תני לה לשחק על הרצפה(שטיח),עד שתתעייף,ואז,כשתחליטי,היישר למטה.גם אם היא תבכה בכי היסטרי,א ל ת ו ו ת ר י ,אמרי לה בטון ברור ואסרטיבי מה רצונך,וצאי מהחדר.אגב,יש בכל בית מרקחת אטמי אוזניים מצויינים,ואפשר להשתמש בהם.בהמשך,כשבתך תגדל מעט,בסביבות גיל שנתיים,יהיה עלייך ללמדה להרדם לבד בחדרה.אבל על כך,בבוא הזמן.לפי שעה,כיוון שהיא עדיין פעוטה, במידה רבה את ``שפוטה`` שלה.אבל זה עשוי להשתנות די מהר,תלוי בתגובותייך.
 

מיני--

New member
לגרא

בתי כן ישנה היא הולכת לישון בסביבות השעה 11 בלילה קמה בשעה 5 בבוקר ואוכלת דייסה לאחר מכן חוזרת לישון וקמה בסביבות השעה 9 בבוקר בלילה היא לא כל לילה מתעוררת אבל אם היא מתעוררת היא בדרך כלל רוצה לשתות ואז חוזרת לישון ובמשך היום ישנה פה ושם חצי שעה עד שעה ויש ימים שהיא לא מוכנה לישון אני לא חושבת שיש לה חוסר ויטמינים כי היא מקבלת את כל הויטמינים שהיא צריכה וגם ברזל וגם בארוחות שלה אני דואגת לתת לה אוכל עם ויטמינים אני חושבת שפשוט צריך לדעת לשים לה גבולות
 

גרא.

New member
היי יותר אסרטיבית,ועקבית בדרישתך.

מיני--,כדי לשים גבולות,כפי שציינתי כבר לכן,את חייבת להיות הרבה יותר אסרטיבית (תקיפה),הן בסגנון הדבור,והן בעקביות שלך לעמוד בלחץ שבכי היסטרי עושה לנו ההורים.נסי לתת לה לבכות עוד ועוד,עד שתרגע,ותרדם.אל תבהלי מבכי היסטרי,המכוון ישירות לרגשי האשם שלך.אם וכאשר בתך תבין,והיא מסוגלת,שהבכי שלה לא מביא לתוצאות,היא תשתמש פחות ופחות בבכי כדרך לגרום לה לעשות את רצונה,ומיד.וודאי שתמשיך לבכות,אבל הבכי יהיה הרבה יותר ממוקד וקשור לבעייה ספציפית,של ספוק צרכים ראשוניים,ולא פרי פנוק..
 

מיריתי

New member
היה לי אותו סיפור בדיוק

למיני שלום! היה לי אותו סיפור בדיוק עם בני היום הוא בן 7 הוא לא היה מוכן לישון בלילות והיה רק בוכה מפסיק את הבכי והיה סגול. הייתי מאד נבהלת ולוקחת אותו על הידיים הבעיה הייתה שהוא כל הזמן היה בוכה לקחתי אותו לכמה רופאים פרטיים והם אמרו לי שהילד בריא אפילו את האוכל שלו הוא היה אוכל בעצבים הייתי מותשת ויש לי עוד בן שהיה גם צריך אותי אבל כבר לא היה לי כח אליו וגם לא סבלנות. הגעתי למצב שהייתי מחזיקה אותו בידיים ורוקדת איתו ממש כדיי שיפסיק את הבכי כל זה הפסיק בגיל שנתיים וקצת. אני כ``כ מבינה אותך ומזדהה איתך ויש מומחה אחד שאמר לי שאולי הוא רוצה לדבר ולא יכול אז הוא בוכה אז תהייה סבלנית ותחשבי שעוד מעט ביתך תגדל ותרווי ממנה נחת...
 
למעלה