אני לא יודע איך מתמודדים...

[I Love Paige]

אני לא יודע איך מתמודדים...

לא יודע. מצד אחד, הרגשת הכאב עברה. מהצד השני, אני עדיין מרגיש נבגד. אני לא יודע איך מתמודדים עם דבר כזה. ואני מצטער שאני לא מפרט, ישנם רק שלושה אנשים שמודעים לכל העניין. וזה חייב להישאר ככה. אבל.. אני מתנהג כאילו הכל בסדר, ובאמת הכל בסדר... אבל אולי לא? עברתי התמוטטות, הראשונה האמיתית שלי. לפני כמה שעות טובות. אני לא יודע איך להסביר את זה ולבקש עזרה בלי לספר את הפרטים שאני לא יכול לספר. "these wounds won't seem to heal this pain is just too real there's just too much that time cannot erase" ואני כלכך מזדהה עם זה. ברגעים אלה, עם כל השיר. ואני יודע שאם הייתי שומע את זה לפני 4 שעות, זה היה מוציא ממני דמעות. יותר ממה שיצאו. אבל זה עבר.. אבל זה לא. זה שם, אבל לא שם. אני לא יודע איך מתמודדים עם זה.

 

[Drorrrrrr]

היי

למען האמת, אני לא מכיר אותך, ככה שאני גם לא יודע את הקצה של הקצה של הסיפור, אבל זה לא משנה. כל מה שלא היה או יהיה, יעבור. קצת קשה להגיד את זה, כי זה אמביוולנטי, אבל זמן גורם לנו לשכוח, והזמן לאחרונה עובר [לי לפחות] מהר מידי, הוא חומק מהידיים. תסתכל על החתימה שלך, "תן

הכל לטובה", באמת תן חיוך, אמנם לא הכל לטובה, אבל חיוך אף פעם לא יכול להרע לך. לחייך זה תמיד טוב, לך ולסביבה. הזמן יעבור, והכאב יתחיל לעבור, הפצע יגליד, כן זה ישאיר צלקות, והזכרון תמיד ישאר שם ויכאיב, אבל הרבה פחות. תנסה לדבר עם האנשים הקרובים לך, לשתף, או שתכתוב איפה שהוא בשם בדוי ותספר את כל הסיפור מהתחלה עד הסוף, עצם זה שאתה תכתוב, אתה תוציא את הכל, ואולי זה קצת יעזור לך. אם אתה רוצה לדבר איתי, צור קשר. אני.

 

[I Love Paige]

הממ...

תודה

 

[Drorrrrrr]

על לא דבר ../images/Emo13.gif.