אני לא יודע אם אני השפוי היחיד...

אבשי ג

New member
אני לא יודע אם אני השפוי היחיד...

עלי אדמות, אבל מאתמול אני קורא מאמרים על תאוריית הקוונטים, עולמות מרובים וכאלה, (וזה אחרי שכבר עברתי את הקורסים "תאורית הקוונטים א´" ו-"תאורית הקוונטים ב´" ולמען האמת לא ממש הבנתי איפה הקשר בין תאוריה מתמטית נטו לכל הרעיונות הפילוסופיים של עולמות מרובים ודומיהם), ומשהו אחד מאוד מאוד מהותי לא ממש הבנתי (ברור שיש עוד המון דברים שלא הבנתי אבל זה מהותי יותר). למה לעזאזל לא יכול להיות שהמשואות שמתארות מצבים קוונטיים כמו משוואת שרדינגר רק מתארים את האפשרויות של כמה מצבים? למה בגלל שיש משוואה מתמטית שאומרת שיש אפשרות לשני מקרים זה אומר שהם קיימים באותו זמן ממש? אם אנחנו עושים סקר פוליטי ואנו רואים ש-50% ימניים ו-50% שמאלניים אז אנחנו אומרים שכולם גם ימניים וגם שמאלנים אבל ברגע ששאלנו אז הכל קורס ופתאום הוא מחליט להיות בדעה אחת? (ואל תטריחו אותי בכלל בתשובה שאומרת שהיקום התפצל לשניים בנקודת השאלה וביקום מקביל הוא ימני ואצלי הוא שמאלני), למה לא להיות קצת יותר הגיוניים ופשוט להגיד שזה מתאר אפשרויות, הסתברויות, דברים שיכולים להיות ולא מציאות? החתול של שרדינגר מת כבר אחרי 5 דקות ושאנחנו פתחנו את החדר אחרי שעה רק גילינו את זה. זה שבמשוואה מתמטית שרשומה על דף נייר או על תוכנית במחשב על מתארת אחרת זה לא משנה את העולם שלנו... הרבה דברים כתובים, לא?
 

femme_fatal

New member
ובכן אבשי -

הבעייתיות של תאוריית הקוואנטים למעשה נעוצה בדרך גילויה. אם התאורייה היתה רק משוואה מתמטית אוטופית שמתארת בצורה מופשטת חלקיק במצב סופרפוזיציה (בשני מקומות בו זמנית) אזי כמובן שהיו שוללים תורה זו מלכתחילה, שהריי היא בדיחה מעליבה לראציונל. הבעיה היא שהתחזיות של התאורייה המוזרה עומדות במבחן המציאות! כמה מן הבעיות: חלקיק קוואנטי יכול להתנהג גם כגל וגם כחלקיק. הקוואנט יכול להתאבך עם עצמו וליצור בכך אנרגיה(אור למשל). הקוואנט ב"קפיצת הקוואנט" הנודעת שלו יכול לעבור ממקום למקום בלי להופיע בטווח שבין שני המקומות, כלומר הוא צץ פתאום במקום אחר במסדר האטומי. הבעיה אולי הכי מוזרה היא שהדברים האלה קורים עד לאותו הרגע ש"צופה" מכיר בקוואנט ובודק אותו. קישור לספר על הקוואנטים. והנה עוד אחד.
 

זורו22

New member
אבשי אבשי

אבשי אם לצדת קוונטים א ו ב אני מניח שגם למדת פיסיקה מודרנית , מה שאתה אומר פשוט לא נכון מבחינה פיסיקלית ואם הבנת את מה שלמדת היית צריך לדעת שהבעיתיות נעוצה בעובדה שחלקיקים (ולמעשה גם דברים גדולים מהם -אבל לא נדון בזה) מתנהגים כמו גל, ז"א במקרה הספציפי שדיברת עליו זה לא שהייתה רק הסתברות לקבל את החלקיק במקום א או ב , החלקיק בתנועתו הגלית היה גם ב-א וגם ב ב , (סופרפוזיציה) . ההסתברות היא הסתברות למצוא אותו או שם או שם אבל זה קורה רק כשנבצע מדידה , כל עוד לא מבצעים מדידה החלקיק נשאר מבחינתנו בצורתו הגלית . ואולי משהו שיותר קרוב לליבך- אם נאיר מסך דרך חריר תתקבל תפעת עקיפה, ויש סיכוי של חמישים אחוז שהחלקיק יהיה מעל או מתחת לחריר , מה יקרה אם נשים מבדיל שמחלק את המסך לשני חלקים ונסגור הכל בקופסא? לפי הפיסיקה המודרנית החלקיק לא יהיה או פה או שם , הוא ינוע בקופסא בצורת גל ותהיה לו הסתברות להיות להיות או פה או שם, אבל זה יקרה רק אחרי שנפתח את הקופסא ונמדוד (קריסה של הגל לאחת האפשרויות) , כל עוד לא ביצענו מדידה החלקיק בבמצב סופרפוזיציה. מקווה שהבנת...
 

Henryf

New member
חלקיקים וגלים

אינני חושב שיש מדען שמבין את תאורית הקוואנטים, אפילו פיינמן טען שהתאוריה לא מובנת, אולם היא "עובדת" בטווחים מסוימים וקטנים מאד. אולי מישהוא יגדיר לי מזה חלקיק? (זה לא אומר שאני יודע להגדיר מזה גל). משוואת האנרגיה-מסה המפורסמת של איינשטיין מדברת על ערכים של מסה שיכולים להההפך לאנרגיה וההפך, ואולי בכלל אין בנמצא מסה, הכל אנרגיה, ואנו מודדים את אותו דבר במשוואת איינשטיין. יש אנרגיה שנראית לנו כמסה (חדירות לאור, כוח גרביטציה, גמישות וכו,) אולם זהו גל אנרגטי שנותן לנו להרגיש כך, ואנו מדמים לעצמנו חלקיק שבעצם הוא אנרגיה גלית, והאנרגיה בהתאם למצבים מסוימים משנה את מצב פונקצית הגל שלה כך שלפעמים זה נראה לנו כמסה (אין התאבכות) ולפעמים ההפך. ואם החלקיק, הוא בעצם אנרגיה, אין להתפלא שהוא נמצא לפעמים בו-זמנית במספר מקומות בייקום. נדמה לי שתורת המיתרים הולכת בערך בכוון זה, יש לנו רק אנרגיה חד-ממדית (מיתר, סגור או לא) הרוטט ב 4 המרחבים המוכרים לנו + 7 מרחבים חדשים, קטנים מאד (סדר גודל של פלאנק), ומכורבלים, וזהו סדר גודל שבלתי ניתן היום למדוד אותו, ולכן מרחבים אלו זרים לתודעה שלנו. אם תאוריה זו (או דומה לה) תתברר כעונה לצרכים הפיסיקליים, היא תתפוס את מקומה של תורת הקוואנטים הבלתי מובנת (כולל התורה הניוטונית והייחסות). הנרי
 
למעלה