אני לא יודע

[nothstar001]

אני לא יודע../images/Emo32.gif

אני מנסה לשאוב משהו מהפורום הזה פה , מנסה להזדהות עם אחרים והזדהתי אבל אני לא מרגיש שזה תורם בצורה חיובית למצב שלי , כל ההתעסקות במצב שלי וההתעמקות יוצרת אצלי רק כאב , אני מנסה להבין משהו אבל ללא הצלחה . כל התגובות להודעות שלי אני בטוח שהם תגובות כנות אבל אני לא מצליח לקבל את הפידבק מבחינה רגשית , הכל חסום והפחד שולט וחוסם הכל כשאני רואה שיש לי תגובה להודעה שהשארתי בפורום אני מייד פותח וקורא ומנסה לקבל את הפידבק הכנה מאותה תגובה אך ללא הצלחה אני שמתי לב שיש הרבה שכבר החליטו לא לשאיר פה הודעות כי זה מבלבל אותם ובכן גם אותי , אני לא מצליח לקחת את ההזדהות ואת הסימפטיה שיש לאנשים בעקבות לדברים שאני רושם , זה כאילו שאני מסתכל על הודעה קורא אותה סוגר את העיניים שלי ומנסה לקחת משהו מהתגובה - משהו שיעזור לי - אבל ללא הצלחה, אני לא יודע : כרגע אני מרגיש שהדרך היחידה שאני יכול להתמודד זה לעשות STOP לכל הרגשות , ומה שזולג החוצה זה רק הכאב , כפי שכתבתי אתמול לא ניראה לי שאכתוב כאן הודעות במשך תקופה , זאת לא אומרת שלא אעקוב אחרי מה שקורה כאן, ביי

 

[עם הפנים אל השמש]

צר לי שאתה מרגיש ככה

אבל אני מבינה אותך. גם לי הייתה תקופה כזו שקשה היה לי לכתוב ואולי התקופה תחזור. אז אל תתחייב לכלום, תזרום עם מה שטוב לך. אנחנו כאן כל הזמן ותמיד תתקבל בזרועות פתוחות. אל תשכח לעבוד על עצמך ועל הפחד שלך כל הזמן וקח את כל העזרה שאתה יכול ממי שאתה רוצה. בהצלחה, מיכל

 

[גילה זילברמן]

זה בסדר ../images/Emo140.gif

זה בסדר להרגיש כך. כשצריכים חבוק דחוף, לא תמיד חבוקים וירטואלים יכולים לעזור. כשכל כך כואב, לפעמים המלים לא מצליחות לגעת. אני שמחה שאתה כותב שתעקוב אחרי מה שקורה כאן. אני חושבת שגם בזה יש ערך רב. יכולתי להזדהות עם תחושת הבדידות שהעברת כל כך ברור בהודעת- אמצע הלילה שלך.

כל טוב, גילה