מיכלוש האדומה
New member
אני לא יכולה להמשיך ככה יותר...
ולכן החלטתי לפנות לכאן ולפורומים נוספים כדי לקבל כמה שיותר עצות לגביי מצבי. אני חיילת ואני אוטוטו משתחררת [עוד חודש]. אבל אני מרגישה שאני עוד שנייה מתפרקת.. הכל התחיל שחזרתי מביקור משפחתי בחו"ל באוגוסט. הייתי שם 21 ימים והיה נורא נחמד והייתי בסוג של אופרייה. כשחזרתי לארץ הדברים התחילו להשתבש ולא תיארתי לעצמי שזה ייקרה.. זה התחיל מזה שהאקס שלי נפרד ממני [עם זה יכולתי להתמודד ואני שמחה שזה קרה] אבל אחריי הפרידה ממנו הגיעו עוד ועוד פרידות מידידים ומאנשים שהיו כלכך קרובים אליי! כמעט כל השירות שלי אני עושה יומיות זה אומר שכל יום בערב אני בבית וכנ"ל לגביי סופשים. לפעמים הייתי סוגרת אבל זה נגמר כי סיימתי עם זה. בכל אופן מאוגוסט אני מרגישה כלכך לבד מבחינה חברתית שאני כבר משתגעת מזה. בחודשיים הראשונים באמת שהייתי זקוקה לבדידות הזו כדי לסדר לעצמי כל מיני מחשבות וכדי לבלות עם עצמי זמן איכות. אז בהתחלה הסתדרתי עם זה.. אבל לאט לאט ראיתי שאני לא מצליחה לצאת מזה ועכשיו זה נהייה ממש רע. יש לי כמה חברים ממש בודדים בעיר שלי וכל השאר מפוזרים להם בארץ בזכות הצבא. אבל עדיין אני מוצאת את עצמי בערבים ובסופשים לבד עם עצמי כשאני בעצם רוצה את ההפך - להיות עם אנשים ולהכיר כמה שיותר. אני נשבעת שבכל ה20 שנה שאני חייה לא הרגשתי כלכך לבד כמו התקופה הזו שעוברת עליי. אני חייבת עצות איך אני יכולה לאט לאט לצאת מהבור העמוק הזה שנפלתי לתוכו - הבדידות. אגב להכיר אנשים מהבסיס כבר הכרתי.. אני דווקא מחפשת דרכים איך אני אכיר אנשים מהעיר שלי ולא מצאתי רעיונות שאני יכולה ליזום לבד. בבקשה תעזרו לי! תודה רבה למי שעונה לי!!!
ולכן החלטתי לפנות לכאן ולפורומים נוספים כדי לקבל כמה שיותר עצות לגביי מצבי. אני חיילת ואני אוטוטו משתחררת [עוד חודש]. אבל אני מרגישה שאני עוד שנייה מתפרקת.. הכל התחיל שחזרתי מביקור משפחתי בחו"ל באוגוסט. הייתי שם 21 ימים והיה נורא נחמד והייתי בסוג של אופרייה. כשחזרתי לארץ הדברים התחילו להשתבש ולא תיארתי לעצמי שזה ייקרה.. זה התחיל מזה שהאקס שלי נפרד ממני [עם זה יכולתי להתמודד ואני שמחה שזה קרה] אבל אחריי הפרידה ממנו הגיעו עוד ועוד פרידות מידידים ומאנשים שהיו כלכך קרובים אליי! כמעט כל השירות שלי אני עושה יומיות זה אומר שכל יום בערב אני בבית וכנ"ל לגביי סופשים. לפעמים הייתי סוגרת אבל זה נגמר כי סיימתי עם זה. בכל אופן מאוגוסט אני מרגישה כלכך לבד מבחינה חברתית שאני כבר משתגעת מזה. בחודשיים הראשונים באמת שהייתי זקוקה לבדידות הזו כדי לסדר לעצמי כל מיני מחשבות וכדי לבלות עם עצמי זמן איכות. אז בהתחלה הסתדרתי עם זה.. אבל לאט לאט ראיתי שאני לא מצליחה לצאת מזה ועכשיו זה נהייה ממש רע. יש לי כמה חברים ממש בודדים בעיר שלי וכל השאר מפוזרים להם בארץ בזכות הצבא. אבל עדיין אני מוצאת את עצמי בערבים ובסופשים לבד עם עצמי כשאני בעצם רוצה את ההפך - להיות עם אנשים ולהכיר כמה שיותר. אני נשבעת שבכל ה20 שנה שאני חייה לא הרגשתי כלכך לבד כמו התקופה הזו שעוברת עליי. אני חייבת עצות איך אני יכולה לאט לאט לצאת מהבור העמוק הזה שנפלתי לתוכו - הבדידות. אגב להכיר אנשים מהבסיס כבר הכרתי.. אני דווקא מחפשת דרכים איך אני אכיר אנשים מהעיר שלי ולא מצאתי רעיונות שאני יכולה ליזום לבד. בבקשה תעזרו לי! תודה רבה למי שעונה לי!!!
