אני לא יכולתי להתאפק...
אמנם השעה מאוחרת אבל כרגע סיימתי לראות את אמריקן היסטורי איקס. לאחר שלא ראיתי את הסרט כמעט שנה שלמה
ולאחר אין ספור פעמים שראיתי כבר את הסרט הזה בכלליות,זה פשוט מדהים אותי איך זה מצליח לרגש אותי מההתחלה. ממש הרגשתי חנק בגרון בסוף,בכיתי מבפנים עם דרק. עוד הפעם,נזכרתי כמה אדוארד יכול פשוט להיות מאלף בצורה שלא תיאמן,כשרוני בצורה שלא תיאמן. פשוט מדהים. איך אפילו בתוך הסרט הוא עובר כמה מצבים- בקטעים של ההיסטוריה ממש אחורה שאבא שלו נרצח ושהוא מדבר עם אבא שלו על סוויני. רואים בחור תמים,בחור מבולבל ומסכן שרוצה רק ומתעניין רק בלימודים של סוויני כל כך ומשתכנע לגבי השחורים. לאחר מכן אנחנו רואים את דרק הניאו נאצי המפחיד,המאיים הנוראי והפסיכופטי,החסר רגשות והקר. ואז בסוף,אנחנו רואים את דרק הנחמד,החם,הרגיש,האיכפתי,את דרק האמיתי. מי שהיה חבוי בו כל הזמן. אפילו בקטע בקטע רואים שהבחור השחור כל הזמן מדבר אותי אבל הוא לא עונה,רק לקראת הסוף שהוא מתחיל להשתחרר מהעול הניאו נאצי הוא מתחיל לצחוק ולדבר עם אותו בחור. הסרט הזה מדהים גם מבחינת סצינות הצילום האיטיות....פשוט זה כל כך עוצר נשימה הקטע בו עוצרים את דרק והוא מחייך חיוך מתרצה על פניו ואז הקטע במקלחת לקראת הסוף שבו הוא יוצא החוצה ומסתיר את צלב הקרס בידו. זה פשוט מדהים
בסרט הזה,כמובן שראיתי חלק מאדוארד בדמות שאותה הוא שיחק,אבל ככה זה....כל שחקן מחדיר טיפה מעצמו לתוך עצמו. אבל עדיין....את אדוארד במלואו לא ראיתי. ראיתי מולי את דרק הניאו נאצי שעובר שינוי משמעותי בחייו.עד כדי כך המשחק שלו משכנע וטוב. מה שלא ברור לי זה איך לעזאזל-למרות שהחיים יפים זה סרט טוב והכל,איך לעזאזל לא נתנו לו את האוסקר באותה שנה ונתנו אותו לרוברטו בניני
הסרט הזה מעולה מכל הבחינות ומבחינת המשחק הוא פשוט מושלם
בדקתי את רשימת המועמדים שהיו באותה שנה וזה פשוט מרתיח אותי...לטעמי אחד הפספוסים הגדולים ביותר של האוסקר. בסדר,רוברטו בניני עשה סרט טוב ושיחק טוב באותה שנה אבל עדיין,שהוא יגבור על אדוארד זו פשוט טעות לשמה
אבל שוב,אני עוברת לפסים שלא כל כך מתאימים מכיוון שכבר זה היה,וכפי שכבר הסכמנו שהאוסקר היא תחרות בירוקרטית ותו לא. אני רק מקווה,שאדוארד בסופו של דבר יזכה להערכה שמגיעה לו. הערכה של אחד השחקנים הכי דגולים שנראו אי פעם. אני מאמינה שאם אדריאן ברודי זה באוסקר על הסרט הפסנתרן,וגם רומן פולנסקי על הבימוי-הכל יכול לקרות. שני אנשים מעולים שלא צפו את זכייתם כלל וכלל והנה,הפתיעו אותנו. אחחחח,אני כולי נרגשת שוב מהצפייה בסרט הזה עוד הפעם. מעביר בי צמרמורת ומעלה בי מחשבות כל פעם מחדש-בעיני זה מה שנקרא סרט מעולה.
אמנם השעה מאוחרת אבל כרגע סיימתי לראות את אמריקן היסטורי איקס. לאחר שלא ראיתי את הסרט כמעט שנה שלמה
*עדי*