אני לא יכול להאמין שכל זה קרה !
אני לא מאמין שכל זה קרה. כמעט לא יכול לקרוע קריעה, כמעט לא יכול לכרוע ברך בפני הנורא. ואינני מכחיש-שואה, שהרי אני יודע: יודע כמו שהעובדות יודעות לספר. יודע כמו שהאוזניים יודעות לשמוע. יודע כמו שיודעים להראות המספרים המקועקעים על זרועות האנשים שראיתי בימי ילדותי, בתל אביב, שכל כך הבהילו אז את הילד שבי... יודע לכל הפחות ידיעה תיפקודית: לדעת לכל הפחות ידיעה תיפקודית, זה כמו לדעת שעל מנת לספור צריך לכל הפחות לדעת את המספרים. או שזה כמו שעל מנת לשמר זיכרון היסטורי נחוץ לכל הפחות לדעת את הנתונים הבסיסיים. או שזה כמו שעל מנת לתפקד בצורה מציאותית חייבים לכל הפחות לא להתעלם מידיעת העובדות. לדעת ידיעה תיפקודית: זה לדעת רק עם האונה השמאלית של המוח, אך לא עם הימנית. לדעת ידיעה תיפקודית: זה לא לדעת בידיעת הלב. ידיעה תיפקודית זאת ידיעה שלא יכול לחוות אותה כל ה"אני", ולכן זאת ידיעה שמאפשרת לחמוק מהאמונה במה שאני יודע... אבל ידיעה תיפקודית זה כל מה שיש לי: היות שאני לא ממש יכול להאמין שהרע הדמיוני הזה יכל להתממש. שכן על מנת לדמיין רוע-ללא-גבול צריך דמיון-ללא-גבול, דמיון יצירתי של יוצר - ואני לא מסוגל לחשוב על איזשהו קלגס נאצי כמי שמסוגל בכלל ליצור... שעל מנת לדמיין רע בסדר גודל שכזה צריך- מרחב של דמיון, דמיון רחב מחלל היקום. שעל מנת לדמיין רע בסדר גודל שכזה צריך- דמיון עמוק, עמוק כתהום. כי רק רוע עם דמיון מופלג שצולל בתהומות היקום, יכול: להשפיל, לדכא, לכלוא, לצופף, להפחיד, להרעיב, לענות, לקחת את הרכוש, להסיר את הבגדים, לעשות ניסויים רפואיים על אנשים חיים, לקחת מהם את צלם האנוש, לירות, לחנוק, להרעיל בגז ולשרוף גופות של שש מיליון אנשים. רק רוע קוסמי יכול ליצור יצירה של אחרית-הימים בבית חרושת למוות ! רוע שטני שכזה יכול להמציא רק יוצר יקומי עצום, רע ונורא- לכן אינני יכול להאמין שזה יכול היה לקרות. אבל אני לא יכול להכחיש את השואה הזאת: היות שאני יודע שהמוות הנורא - קרה, ועכשיו לא נותר אלא - להמשיך לחיות. פרי מגדים
אני לא מאמין שכל זה קרה. כמעט לא יכול לקרוע קריעה, כמעט לא יכול לכרוע ברך בפני הנורא. ואינני מכחיש-שואה, שהרי אני יודע: יודע כמו שהעובדות יודעות לספר. יודע כמו שהאוזניים יודעות לשמוע. יודע כמו שיודעים להראות המספרים המקועקעים על זרועות האנשים שראיתי בימי ילדותי, בתל אביב, שכל כך הבהילו אז את הילד שבי... יודע לכל הפחות ידיעה תיפקודית: לדעת לכל הפחות ידיעה תיפקודית, זה כמו לדעת שעל מנת לספור צריך לכל הפחות לדעת את המספרים. או שזה כמו שעל מנת לשמר זיכרון היסטורי נחוץ לכל הפחות לדעת את הנתונים הבסיסיים. או שזה כמו שעל מנת לתפקד בצורה מציאותית חייבים לכל הפחות לא להתעלם מידיעת העובדות. לדעת ידיעה תיפקודית: זה לדעת רק עם האונה השמאלית של המוח, אך לא עם הימנית. לדעת ידיעה תיפקודית: זה לא לדעת בידיעת הלב. ידיעה תיפקודית זאת ידיעה שלא יכול לחוות אותה כל ה"אני", ולכן זאת ידיעה שמאפשרת לחמוק מהאמונה במה שאני יודע... אבל ידיעה תיפקודית זה כל מה שיש לי: היות שאני לא ממש יכול להאמין שהרע הדמיוני הזה יכל להתממש. שכן על מנת לדמיין רוע-ללא-גבול צריך דמיון-ללא-גבול, דמיון יצירתי של יוצר - ואני לא מסוגל לחשוב על איזשהו קלגס נאצי כמי שמסוגל בכלל ליצור... שעל מנת לדמיין רע בסדר גודל שכזה צריך- מרחב של דמיון, דמיון רחב מחלל היקום. שעל מנת לדמיין רע בסדר גודל שכזה צריך- דמיון עמוק, עמוק כתהום. כי רק רוע עם דמיון מופלג שצולל בתהומות היקום, יכול: להשפיל, לדכא, לכלוא, לצופף, להפחיד, להרעיב, לענות, לקחת את הרכוש, להסיר את הבגדים, לעשות ניסויים רפואיים על אנשים חיים, לקחת מהם את צלם האנוש, לירות, לחנוק, להרעיל בגז ולשרוף גופות של שש מיליון אנשים. רק רוע קוסמי יכול ליצור יצירה של אחרית-הימים בבית חרושת למוות ! רוע שטני שכזה יכול להמציא רק יוצר יקומי עצום, רע ונורא- לכן אינני יכול להאמין שזה יכול היה לקרות. אבל אני לא יכול להכחיש את השואה הזאת: היות שאני יודע שהמוות הנורא - קרה, ועכשיו לא נותר אלא - להמשיך לחיות. פרי מגדים