אני לא מאמינה, עשיתי את זה שוב!!!!!

[vodka2]

אני לא מאמינה, עשיתי את זה שוב!!!!!

בשבועיים שלא הייתי כאן והייתי עסוקה בהופעות ובעבודה, אז שלוש הקילו שהעלתי ירדו פלאים אני בבית עכשיו שבוע ושוב עלו לי שני קילו זה כבר ממש מעלה את הכריזה!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[charry]

אז כנראה...

אז כנראה את צריכה לארגן לעצמך תוכניות מחוץ לבית (מהעצות המוכרות יותר בפורום....) וככה לא להעלות אותם... חוץ מזה- את יודעת שאת מסוגלת להוריד אותם עם עוד דחיפהקטנה... בהצלחה...

 

[vodka2]

תודה מתוקה../images/Emo8.gif

הבעיה שלי היא שהורדתי את המשקל שהייתי צריכה אבל יש לי ריב עם שניים שלושה קילו שחוזרים כל פעם מה שמחזיק אותי לחזור לתלם כשאני קצת מאבדת כיוון

 

[charry]

אז כל הכבוד לך שאת חוזרת לתלם!../images/Emo24.gif

 

[חן123]

באמת נדוש אבל

ניראה שמחוץ לבית עושה לך טוב. עצה שניה 0וגם היא לא ממש מקורית) באמת לא להכניס שטויות לבית לי היה פעם פטנט עם עצמי, שאם בא היה לי לזלול, הייתי אומרת לעצמי "אוקי, את רוצה לזלולז, תזללי אוכל" כלומר לא שטויות, וזה דווקא עובד לא רע, כי הרבה יותר קל להגיע למליון קלוריות עם שוקולד, עוגות ובורקס מאשר עם לחם, גבינה ופירות. אולי מישהוא יוכל להפיק משהוא מהרעיון הזה

 

[vodka2]

הבעיה היא שכשאני כבר חוזרת

בעלי חוגג אז זה אומר מסעדות וכו´ ואני יודעת שאני צריכה לשמור אבל אני פשוט נסחפת לחגיגה שלו, טעות שלי אני יודעת

 

[חן123]

אולי תחליטי אם עצמך, שיום בשבוע או

משהוא כזה את מרשה לעצמך להשתולל ושאר הימים מקזזת? (לא להשתולל בלי חשבון כמובן), או תגבילו למסעדה פעם ב - חודש/שבועיים? הכי טוב זה לאכול נכון במסעדה כמובן... אפשר גם לבקש תמיכה מהבעל בנושא (למשל ללכת למסעדת דגם, לא להזמין קינוחים קטלניים וכו´) אבל זה מצריך שיתוף פעולה ממנו

 

[vodka2]

כשאת צודקת את צודקת אבל כאן הנפילה

שלי, בעלי תומך הבעיה היא כולה שלי כשאני סוף סוף בבית קשה לי שלא לפרוק עול

 

[דליה גולן]

אוי וודקה, ../images/Emo10.gif

אני איתך. אני זוכרת בילויים או אירועים במשפחה שבהם הייתי ממש אמיצה. אני? לא נגעתי בכלום שם (כמעט). כמו ציפור טעמתי מכל דבר. התגברתי כל כך "יפה". וכשחזרתי הביתה וכולם כבר הלכו לישון, כל התסכול על מה שלא אכלתי ועל מה שהלב הורעב - קיבל פיצוי בכל לב מהמקרר וממה שהיה בארונות המטבח.

וודקה יקרה שלי, לא קלה היא דרכנו. לא קלה. אף אחד לא יוכל לקום ולומר אחרת... ועכשו איתך אני כבר לא מדברת על להצליח טוטאלית, או-קי? לא אדבר אלייך בנאיביות של ילדה. למרות שאני אישית מרגישה שהפרק הזה עבר ומאחוריי. אבל זה לקח המון המון זמן. (אבל הפעם לא לקחתי איתי מתחילת הדרך שעון או מדד לזמן שחולף). ידעתי רק שזה בנשמתי - רצון של ברזל, פלדה תקראי לזה! למרות שיש פער בין הרצון לרגשות. והרגשות שלטו בי והיו בכיפה והשפיעו על המהלכים שלי זמן רב. (מדי). אבל השתניתי. אולי זה מפני שעשיתי את זה בצורה שהתאימה לי. לא לחצתי את עצמי. ויש עוד סיבות. בלי ניתוחים פסיכולוגיים עכשו. אני רק יודעת שאפשר לעשות משהו. שצריך לדעת שהפעם צריך לקחת את כל אורך הנשימה שלא חלמנו שיש. והמשפט שכבר בטח יכעסו עכשו כשאומר אותו בפעם המיליון, אבל זו האמת. בחיבור לנפש שלי. לא רק לגוף. ולא דיבור אחד עובד. או מעשה אחד. כל יום זו רק עוד טיפה קטנה. (אבל כשהעקרון המלווה כל העת הוא: שהזמן עושה את שלו (רק) כשאנחנו עושים את שלנו!!). אם לא תברחי מהר וודקה (את כמו פרפר בעיניי. יפה ומיוחד כזה שרוצים להינות ממנו יותר אבל את כבר אוטוטו עפה לפרח הבא

). אז אולי נצליח בסוף להגיע ביחד למשהו?? שלך, דליה.

 

[vodka2]

עזבי דליה קרה עשיו משהו שהמקרר../images/Emo7.gif

לא מספיק גדול בשביל כל מה שבא לי לטרוף כרגע, לפני רבע שעה קבלתי טלפון בטלו לי את ההופעה בטלביזיה זה לא שהראיון בוטל פשוט לא מוכנים שזו תהיה אני, אינטריגות בתוך הטלביזיה, ואני בדכאון שחבל על הזמן

 

[דליה גולן]

וודקה ../images/Emo10.gif (חשוב).

אז הלך. הלך. לא משנה מה הסיבות. למרות שאני יודעת שאת צודקת ויש אינטריגות. ככה פועלת "חית הטלויזיה", האויר לנשימה שלה אלה העניינים הכל מיני האלו. וודקה יקרה שלי, מבינה שאת מבואסת מבואסת. אבל, אל תשכחי שמצד שני זאת לא ההזדמנות היחידה שעוד תקרה בדרכך. אל תניחי לעצמך לשקוע בצער יותר מדי, קומי כמו פנתרה (וואלה כמה בפנים עליתי על זה שאת כזאת. את החוזק שלך). ועכשו...כבר תתכנני את המהלכים הבאים שלך ומה את הולכת לעשות הלאה. תפעלי תפעלי תיצרי את ההזדמנות/יות הבאות שלך ככה תפיחי מחדש את האויר לתוך הנשמה בחזרה, תתני לאנרגיות לעלות. זה מה שצריך לעשות כעת. וודקה, את אדם שיודע מאוד להלחם. מה זה הזדמנות אחת שנפלה? כל החיים? זה רק פסיק קטן. יאללה, תעזבי את המקרר במקומו (חבל עליו

). מי צריך את האוכל תגידי, מי?? תפתרי את זה בלחשוב ואיך ומה את עושה עכשו להמשך. יותר מעניין ומאתגר. קאפיש לוחמת???????????????? חיבוק אמיץ, דליה.

 

[vodka2]

היי דליה../images/Emo7.gif../images/Emo14.gif../images/Emo7.gif

טוב לראות שמשהו בטוח כל כך בכוחות שלי, דרך אגב לא פניתי למקרר, האמת שהדבר האחרון שבא לי אתמול היה לאכול ולצערי זה המשיך גם היום כל היום. על הבוקר טסתי לירושליים לחזרה, עשיתי מה שהייתי צריכה לעשות וכל היום צעקו עלי אין לי כח יותר למקצוע הזה, אני מתחילה להרגיש שאני לא מתאימה למקצוע הזה או אולי לא לאיך שהוא עובד בארץ פעם ראשונה בחיים שלי שאני מרגישה כל כך אבודה, בלי מטרה בחיים (כל החיים שלי היתה לי מטרה אחת והיום אני חושבת שאני מוותרת עליה), אבל אין לזה כל קשר לדיאטה או לאכילה אז אני מצטערת שאני מפילה את זה עלייך או על כל מי שבטעות נכנס לקרוא את ההודעה הזאת

 

[י ע ל ש כ נ א י]

וודקה יקרה יקרה../images/Emo24.gif

צר לי שאת בנאחס כזה כרגע. אני אנסה לעודד קצת. קודם כל, נעזוב לרגע את התזונה/דיאטה. לגבי העניין המקצועי. אל תתייאשי. את ידעת כשבחרת בדרך הזו שהיא קשה. שבארץ לאמנים ואנשי במה קשה מאוד בעיקר בתחילת הדרך ועד שהם "כביכול" מתגלים ובכל זאת את אוהבת את זה ולא יכולה בלי זה וזה נהדר. תמשיכי להאמין בעצמך ותעשי כל הזמן דברים שקשורים בזה. משום שמתישהו התגמול יגיע. אני זוכרת שהייתה לי חברת נפש שהייתה אמנית בנשמה. למדה בבצלאל, ציירה בחסד, פיסלה ורצתה כל חייה להתעסק רק באמנות. כשאמרתי לה שהיא לעולם לא תתפרנס רק מזה, היא צחקה עליי ואמרה לי שאני סתם מנסה לתסכל אותה והיא תגיע רחוק. אחרי כמה שנים שהיא בוססה בעוני... היא הייתה צריכה לחפש ברצינות משהו להתפרנס ואיכשהו מצאה משרה חלקית בהוראת אנימציה ממוחשבת בבית הספר לאמנויות בתל אביב. מה אני אגיד לך? היא פרחה. היא מצאה את עצמה, היא נהנתה מכל רגע ובמקביל המשיכה בחלומות שלה וציירה ופיסלה וגם עשתה כמה תערוכות ובסוף שילבה בכל הדברים וטוב לה. אז אחרי המגילה הזו, שאני מקווה שלא עייפתי אותך, מה שרציתי להגיד שנכון, אני לא מכירה את הסיפור המדויק של הקריירה שלך, וכמה זמן את בתוכה וממש את כל הפרטים, אבל רק מוסר השכל קטן שמתאים לכולם. לפעמים יש קשיים, והאמת היא ש ת מ י ד יש קשיים אבל צריך למצוא את שביל הזהב אחרת מאוד קשה ולכן, נסי לבדוק עוד קומבינות של אפשרויות מבלי לוותר כמובן על החלום שלך ומבלי לעזוב את התחום. רק לנסות להקל על עצמך ולהמשיך להאמין בעצמך. אני מקווה שקצת עזרתי.

 

[vodka2]

כל מילת עידוד עוזרת, תודה../images/Emo101.gif

לא תכננתי לכתוב את מה שכתבתי בפורום הפתוח, אבל איך שהוא זה בסוף יצא, אני יודעת שהרבה אומנים סובלים מאותה בעיה, כל אחד מתמודד אחרת, ניסיתי קומבינות אחרות אבל זה לא זה, קרן האור היחידה שלי היא שהמקרר לא חזר עדין להיות מקור נחמה וזה בשבילי הרבה

 

[charry]

אז תבקשי ממנו שימתין עם היציאות...

עד שתרדי... שזה לא עניין כזה ארוך... אני מאמינה שזה לא ייקח לך יותר משלושה שבועות-חודש