אני לא מבין

ניטו

New member
אני לא מבין

שלום חברים, אני לא מבין משהו. אני בן 16, יש לי זיכרון פנומנאלי בכל הבחינות. אני זוכר דברים מגיל 3, שיחות שלמות של אנשים ששמעתי כאשר הייתי בן 4, אנשים שראיתי רק פעם אחת בחיי, אפשר לומר שאני זוכר כמעט כל מה שקרה בחיים שלי. בנוסף לכך, אני זוכר מספרים בצורה אדירה. אני מדבר עם אנשים למשל באיי סי קיו, ואחרי שעברה שנה אני יכול לשחזר שיחות שלמות שלי איתם, מילה במילה. יש לי זיכרון צילומי. הבעיה שלי היא כזו. אני לא יזכור 70 עמודים מילה במילה של חומר לימוד בהיסטוריה למשל או באזרחות, אבל דברים הכי פחות נחוצים אני יזכור בלי להתכוון. יש לי מספר חברים, שהזיכרון שלי יותר טוב משלהם בכמה רמות, אני זוכר מספר רב של אירועים וכל מיני דברים שהם בחיים לא יזכרו, אך הם זוכרים חומר לימוד יותר טוב ממני בפחות זמן של למידה. מה התשובה לכך?
 

erezsh

New member
אני יכול לחשוב על 2 אפשרויות

א) אנטיגוניזם ללימודים (מחסום פסיכולוגי, ומובן למדי) ב) קשיי רכישה מתוך קריאה (רכישה הוא השלב בזיכרון בו אתה קולט את המידע. יכול להיות שכשאתה קורא את המידע הוא לא נקלט אצלך טוב כמו כשאתה רואה או שומע אותו. שים לב שקריאה וראייה אינם אותו הדבר)
 

E s t e b a n

New member
זכרון צילומי

שונה מלמידה. בעלי זכרון צילומי, שהם נדירים ביותר, כמעט תמיד ממש רואים את מה שהם "זוכרים" (לכן קוראים לזה זכרון צילומי). ללא שום עיבוד, אלא פשוט כמו תמונה. הם יכולים, למשל, "לראות" דף מספר טלפונים שהראו להם בעבר, ואז לדקלם את המספר החמישי בטור האמצעי פשוט כי מבחינתם זה ממש כאילו הדף נמצא להם מול העיניים. אולי אין לך זכרון צילומי, ואז הרבה יותר קל להסביר את מה שתיארת -- פשוט מהצורה שבה מנגנוני הזכרון פועלים.
 

ניטו

New member
תראה

כשאני נזכר בשיחה שלי עם חבר באיי סי קיו אני קורא אותה מתוך הזיכרון בדיוק כמו שאמרת על הספר טלפונים....
 

theXequation

New member
תשמע,

אם אתה ענייני ולא מחפש תשובה של איש מקצוע, תנסה להפריד כל נושא לגושים של מידע ולקשר בין הגושים דרך מנגנון שתסגל לעצמך. לזכור מילה במילה זה מיותר ו"לצלם" את זה בזיכרון כנראה שאתה לא מצליח לעת עתה (אולי מחוסר מוטיבציה), מה לעשות? קצת קשה יותר קצת משעמם יותר אבל תשקיע בזה זמן ותשאף ל"שלמות" בהיסטוריה. אני לא הייתי מנסה להבין את זה ככה סתם לבד - אלא אם זה ממש מעניין אותך ולא חסר לך זמן.
 
הצעה

לא ע"ב שום ידע רפואי או פסיכולוגי, אלא אינואטיבי לחלוטין: אם אתה אכן בעל זכרון צילומי, ויכול לזכור דף-שניים בצורה מדויקת לחלוטין, האם לא עדיף שתכתוב על דף-שניים רשימת קיצורים וראשי תיבות, תלמד אותה ותשתמש בה כדי לזכור את ראשי הפרקים לשאר החומר? אני מכיר לא מעט אנשים שהשיטה הזאת עוזרת להם. כיוון שאצלי דווקא הזכרון למידע רב חזק במיוחד, אני לא יודע בדיוק איך לומדים בשיטה כזאת, ואם עובדים יותר על ראשי התיבות או על החומר עצמו. אבל שווה לנסות
 

ניטו

New member
אממ

זה מבזבז לי את הזמן כבר ניסיתי את זה, ובנוסף לכך קשה לי להוציא מילים עיקריות מפסקאות, לא יודע למה, כנראה יש לי בעייה. תודה על התגובות.
 

AriEiz

New member
גם אני כמוך

הבנתי שהדברים שאנחנו זוכרים הכי הטוב הם הדברים שעשו עלינו הכי הרבה רושם, השאירו חותם במוח שלנו. זה יכול להיות הדבר הכי מטומטם בעולם, למשל אני זוכר ביום לפני שהייתה לי יומהולדת 5 ישבתי בשירותים וחירבנתי ואמא שלי דיברה איתי על זה שמחר אני בן 5 ואני כבר אהיה גדול יותר והסכמתי איתה, וכל הזמן הזה חשבתי על הצבע צהוב, הוא מאוד התאים לי באותו הרגע, הפכתי את כל הסביבה שלי לצהוב. גם כשהייתי בן 2 או אפילו שנה יש לי זכרונות, אלה לא בהכרח הדברים הכי חשובים, הם לא יכולים לספק לנו שום מידע חשוב, אבל הם נחמדים והם נתבעו במוח שלנו כמו כוויה. תשמח שנשמרים לך הזכרונות האלה, אל תתבאס כי אתה לא זוכר דברים יותר חשובים, ככה המוח עובד. לימודים לא מעניינים אותי אז אני לא זוכר הרבה דברים :p
 

ניטו

New member
נכון

אין מה לעשות, מבחן בהיסטוריה או באזרחות לא ממש מעניין.
 
למעלה