אני לא מבינה למה אנחנו חיים...

[ליהילוש]

אני לא מבינה למה אנחנו חיים...

אם אין אלוהים, אם רק אנחנו קובעים את הערך של מה שאנחנו עושים בחיים ואם בכל מקרה בסוף אנחנו מתים... אז מה הטעם?

 

[roniia]

ברוכה הבאה לפורום ../images/Emo24.gif

מי אמר שאין אלוהים ???

 

[דניאל גליקר]

למה אנחנו חיים?

היי ליהי הטבע של החיים הוא אושר עילאי. זו הסיבה למה אנחנו חיים. יש בתוכנו מקור אינסופי של אנרגיה, אינטליגנציה, אושר ויצירתיות. צריך רק למצוא את הדרך הפשוטה והטבעית להתחבר אליו. כשזה נעשה, בכל יום, בכל חודש, בכל שנה אנחנו מוצפים ביותר אושר, ביותר אינטליגנציה וביותר אנרגיה. תארי לעצמך שלמישהו יש סכומי עתק בבנק. או שהוא לא יודע בכלל על קיומם (ואז הוא יכול לכתוב או לומר "מה הערך של כל זה כשאין לי כסף"), או, אולי אפילו יותר גרוע, הוא יודע שזה שם ולא יודע איך להגיע לזה. למה את חושבת שאין אלוהים? עזבי אותך משמות, אבל בואי נבדוק משהו. תראי את הסדר שקיים בכל הבריאה. רק ביקום שלנו יש מאות מיליארדים של גלאקסיות, בכל אחת מאות מיליארדים של כוכבים, הכל מנוהל בצורה כל כך מדוייקת, כל כך מסודרת. כך גם הדברים הקטנים ביותר בטבע - הפעילות התת-אטומית. תראי את הגאוניות של הגוף והתודעה האנושיים. הכל עובד באופן כל כך מדוייק (כמובן עם אנחנו לא מתחילים להרוס את זה). כשרואים את הסדר והקידמה שבטבע (ובנו) אי אפשר שלא להגיע למסקנה שיש איזושהי תבונה, איזו אינטליגנציה שאחראית לזה. אחד קורא לה 'אלוהים'. השני 'אללה'. השלישי 'אינטליגנציה יצירתית'. והפיזיקאי אולי יקרא לה 'השדה המאוחד'. השם לא משנה. אבל לא יתכן שכל הבריאה הנפלאה שקיימת, נעשתה מעצמה. איינשטיין (שהיה אדם מאוד חכם) אמר פעם, שהסיכוי שהבריאה נעשתה מעצמה הוא קטן בהרבה מזה שערימת חלודה תהפוך מעצמה למכונית פולקסוואגן. הגבירי בעצמך את האושר. תראי לבד מה המשמעות של החיים.

 

[ליהילוש]

יכול להיות שזה נכון

אבל מה הטעם בכל זה אם זה כל כך רחוק ממני... אם אין לי עם מי לשתף את זה... ואם גם ככה בסוף אני כבר לא אהיה פה...

 

[trz25]

הסוף

כשאנחנו חושבים על דברים רחוקים מאיתנו קשה לנו להתחבר אליהם. אני מוצאת שיותר קל להתרכז במה שפה ועכשיו. בשביל מה לראות טלוויזיה אם בסוף הסרט נגמר? כי בעוד אנחנו צופים בסרט אנחנו יכולים ללמוד ולהנות ממנו... הסוף זה לא מה שחשוב, "הסוף" (כמו שאנחנו מכירים אותו) הוא וודאות אחת בחיינו, משהו שאין לנו שום שליטה עליו ולכן ההתעסקות עם הסוף לא תשנה דבר. מה שכן משנה זה עכשיו. הסוף יבוא ככה או ככה, בין אם תמצאי משמעות לחייך או לא, אז איך תרצי להעביר את הזמן עד הסוף? זה תלוי רק בך. אותי למשל "הסוף" מדרבן, לחיות כל יום בהנאה, לאהוב את עצמי ומה שמסביבי, לנצל את החיים עד תום (קלישאה קלישאה אבל יש אנשים שמישמים את הקלישאות האלה והופכים אותן לדרך חיים). אני בטוחה שאת מכירה את המשפט המפורסם של המורים "אם אתה כבר בכיתה, למה שלא תלמד משהו?" על אותו משקל, את כבר פה, נולדת לעולם הזה, תני לעצמך צ'אנס. המשמעות לחיים לא חייבת להיות משהו גדול בכלל, זה לא מחייב שזה יהיה משהו מפוצץ, המשמעות לחיים לא מחייבת לכלום. המשמעות לחיים שלך יכולה להיות גילוי המהמשמעות לחייך. המשמעות תהיה מה שתבחרי את.

 

[דניאל גליקר]

אפשר להיכנס לשיחה מאוד פילוסופית

על מה שאת כותבת. למה אושר עילאי רחוק ממך? הוא נמצא בך. בתוכך. כל מה שאת צריכה לעשות הוא להושיט יד ולקחת. בכמות בלתי מוגבלת. הנה את משתפת את זה איתנו כאן. עם כל מי שנמצא בפורום הזה. אז יש לך עם מי לשתף. ועוד טעות. את תמיד תהיי פה. ולעניין הפילוסופי. מי זאת 'את'? האם מי שמסתכלת עליך מהראי? האם המחשבות שלך? הרגשות? האינטלקט? האגו? הלוא כל אלה משתנים כל הזמן, ולא יתכן ש-'את' תהיי משהו שמשתנה. את מוחלטת, קבועה, אינסופית ולא משתנית.