אני לא מעיזה לבדוק!!

[tali00]

אני לא מעיזה לבדוק!!

אני הייתי אמורה ללכת לרופא לקבל הפניה ולעשות בדיקת שקיפות עורפית ואני לא מעיזה!! אני בשבוע 11 ונראה לי שזה הזמן. (למי שלא יודע ילדתי לפני חצי שנה בגיל 25 שנים תינוק עם תסמונת דאון שניפטר בגיל שבועיים וחצי

) אני מרגישה את עצמי בתוך בועה כאילו לא אני חיה את חיי... כאילו לא אני בהריון, אני ממש מפחדת מכל הבדיקות האלה. אני לא מאמינה שהגיע הזמן לבדיקה הראשונה בסדרת הבדיקות לאיבחון. אני מסוייטת! אולי עדיף להמשיך בעצימת עיניים ולא לדעת???

 

[אמא של פילפילון]

מבינה את הפחד

אבל לא כדאי לטמון את הראש בחול. את חייבת להבדק, אבל כדאי שתנסי לחשוב על זה כעל הליכה לבדיקה כדי לקבל אינדיקציות טובות שהכל בסדר. את השקיפות את צריכה לבצע בשבוע - עשרה ימים הקרובים, כך שצריך להזדרז. נכון שקצת יותר קל להתמודד כשאר אפשר להתנהג כאילו אין הריון, אבל יש וצריך לדאוג לו. גם אני, לעיתים, מוצאת את עצמי אומרת שהלוואי שלא הייתי עושה שום בדיקה. יכול להיות שהכל היה עובר בשלום אבל (לפחות במקרה שלי) יותר סביר שהייתי נשארת עם ילדה חולה מאוד, כך שעם כל הקושי (והוא קיים) עדיף לבדוק. זו דעתי. אני כן שמעתי על נשים שפשוט התעלמו מן ההריון, לא בדקו כלום וזה הצליח (לפחות סטטיסטית זה כך). אני אל בטוחה שבמקרה שלך את יכולה לנקוט בגישה הזו. בהצלחה.

 

[happy]

טלי יקרה../images/Emo24.gif

אני כל כך מבינה אותך. אני כל כך רוצה ללכת לישון היום ולהתעורר עם צירים בחודש תשיעי וללדת תינוקת בריאה. אך לצערי אין מה לעשות ובהריון הנוכחי אני בעלי וחברותי לפורום חיות מבדיקה לבדיקה. אחרי כל בדיקה תקינה האופטימיות נכנסת וממלאים את הראות באויר לנשימה עד הבדיקה הבאה. בעיני מטרת ההריון היא ללדת תינוק/ת בריא/ה ואני עושה כל מאמץ בכדי לדבוק במשימה הזאת. נכון שהחששות מהבדיקות הם גדולים (בעיקר מהתוצאות) אבל אין מה לעשות חייבים להתגבר על הפחד להאמין שיהיה טוב וללכת לבדיקות. מחזיקה לך אצבעות שהכל הכל יהיה תקין.

 

[סינטה1]

כל כך מבינה אותך ../images/Emo24.gif

השקיפות העורפית גם בשבילי הייתה נקודת הציון הכי מפחידה בהריון הנוכחי. הלכנו לבדיקה שנינו רועדים מפחד. גם בי עברו מחשבות על לדחות את הבדיקה (כי באמת יותר קל לחיות בעצימת עיניים) אך לאחר שעשינו את הבדיקה ונשמנו לרווחה היה לי ברור שאין שום אופציה אחרת מלבד לעשות את הבדיקה החשובה הזאת. לכי לבדיקה ואני בטוחה שתחזרי מאושרת וכל ההריון יהיה הרבה יותר קל.

 

[happy]

סינטה רק עכשיו שמתי לב

את בשבוע 39!!! ואוו אני ממש מתרגשת!!!

 

[סינטה1]

האמת שכבר 40....

החתימה לא מעודכנת. אני כל כך נרגשת בימים הללו, וכל כך הרבה רגשות מעורבים יש בי. הכי חשוב - אני כבר מתה להיות אחרי הלידה ולדעת שהכל בסדר

 

[happy]

מחזיקה אצבעות ללידה קלה

ומהירה!! ואוו זה ממש ממש כאן מאחלת לך ללדת לפני השנה החדשה

 

[טאניוש]

את יודעת שתעשי, אז ללכת מהר וזהו

ותהיי כבר אחרי. גם אני לפני כל בדיקה אחרי הסקירה המוקדמת הלא מושלמת שלי רעדתי מפחד ולחץ וחשבתי בדיוק כמוך-אולי לדחות עוד? אולי לוותר בכלל? אבל בתוך תוכי ידעתי שאעשה, אז העדפתי פשוט לעבור את כל הבדיקות מהר ככל האפשר. תחשבי איזו הקלה תרגישי שתהיי אחרי

. נחזיק לך אצבעות ונעבור את זה יחד איתך.

 

[עד חצות]

כולנו באותה הסירה

תהיי חזקה ותקבעי תור לשקיפות,אנו כאן בשבילך

 

[הוא היא]

tali יקרה ../images/Emo141.gif

אני כ"כ מבינה את הפחדים והחששות ואת תחושת הבועה. אני חושבת שאולי מה שיכול להוציא אותך מהסיוט הן דווקא הבדיקות. הלא נודע הוא דבר האיום ביותר שהכי קשה להתמודד איתו. את חיה עכשיו בסיוט ובפחדים שאולי אינם ממשיים. הרי אם הכל בסדר והבדיקות יהיו תקינות - הסבל שאת עוברת עכשיו הוא לשווא. אני חושבת שידיעה מה קורה איתך ועם עוברך יכולה להוציא אותך מהסיוט. כלומר, לפעמים אי הידיעה והפחדים מהגרוע מכל הם הקשים ביותר. אשמח להתעדכן ולשמוע מה החלטת ואיך היו הבדיקות. בכל מקרה מחזיקה לך אצבעות שהבדיקות יעברו בקלות!!

 

[Tנקר בל]

טלי

אני מצטרפת להמלצות שקיבלת לעשות כבר את הבדיקה, אחריה, תוכלי מן הסתם להרגע מעט. אני חושבת שמבחינה מסויימת את יכולה להיות שקטה, כי בניגוד לרבות שאיבדו ילד ולא יודעות מה בדיוק היה הגורם לאובדן, את יודעת מה היתה הסיבה, וזו לא סיבה שאמורה לחזור על עצמה (העובדה שילדת פעם אחת תינוק עם תסמונת דאון לא מציבה אותך בקטיגוריה מסוכנת יותר מאשר נשים אחרות). הסיכון ללידה של ילד נוסף עם תסמונת דאון, הוא אפסי. אני מבינה שהחשש הוא לא תמיד רציונלי, אבל את יכולה פשוט לומר לעצמך שוב ושוב, שהפעם הכל יהיה בסדר אצלך, כי אין שום סיבה שמשהו ישתבש. את יכולה ליצור קשר עם ארגון יתד, ולשאול אם יש אפשרות לקבלת תמיכה, טלפונית או פנים אל פנים.

 

[tali00]

מה זה הארגון הזה

ואיך אני מאתרת אותו

 

[Tנקר בל]

יתד = ילדי תסמונת דאון

אני יכולה לנסות ליצור קשר, ולשלוח לך מסר עם הפרטים. תכתבי לי אם את מעוניינת.

 

[רונה 4]

כל-כך מבינה את הפחד מהבדיקה הבאה

אני אמורה לעבור סקירה מאוחרת ואקו לב עובר בעוד כשבועיים וחצי, וכבר מעכשיו הפחד מתחיל לנקר. אני כל-כך נהנית כרגע מהשקט הרגעי שיש לי מהבדיקות, שהלוואי שלא הייתי צריכה יותר ללכת לבדיקות. תאמיני לי שאם אפשר היה להעביר את ההריון ללא בדיקות (ולדעת כמובן שהכל בסדר), הייתי מוותרת על כולן בכיף. אבל מי כמוך יודע מה גדול הוא הכאב של להביא ילד לא בריא לעולם ולאבד אותו. עצתי לך, לכי כמה שיותר מהר להיבדק ותסיימי מהר עם החששות ואי הידיעה. את צעירה והסיכוי שזה יקרה שוב הוא מאוד קטן. אני עשיתי את מי השפיר ביום הראשון שאפשר היה וכך גם התוצאות הגיעו מוקדם יותר ונגמרה הציפייה מורטת העצבים מהר יותר. מחזיקה לך אצבעות לתוצאות תקינות. תעדכני אותנו.

 

[7נתי7]

כמה מבינה אותך../images/Emo24.gif

איבדתי הריון ראשון שהושג אחרי כמה שנות טיפולים, בשבוע תשיעי. הכל היה בסדר ופתאום לא נצפה דופק. ההריון הזה הגיע מהר יחסית וללא טיפולים. לכל בדיקה שהיתי צריכה ללכת היתי בדיכאון לפני,בזמן ואחרי. תקופה קשה מאד מאד עברה עלי. גם בסקירה המוקדמת כל מה שעניין אותי זה יש דופק אין דופק חו"ח. אחרי הסקירה(שהיתה בסדר גמור ב"ה )היתי בדיכאון שבועיים. פחדתי להיקשר, שיקחו לי אותו עוד מעט ועוד כל מיני שטויות כואבות. היום,שבוע 19 עם בטן ע נ ק י ת טפו טפו טפו מים מלח

אני קצת רגועה יותר,עד הבדיקה הבאה...נראה מה יהיה אז.. אני בעד הבדיקות,זה נותן שקט מסויים למרות שאני מבינה אותך מאד מאד. קשה לי לייעץ לך גם כי זה בלתי אפשרי ורק את יכולה להחליט וגם כי אני לא מכירה את הסיפור העצוב שלך ולא יודעת אם הבדיקות הראו שיש תינוק עם תסמונת. מה שלא יהיה, מה שלא תחליטי, אנחנו כאן ויהיה בסדר, מחזיקה לך אצבעות, נתי

 

[לינדט]

טלי יקרה

אני כל כך מבינה אותך. כולנו מפחדות מבדיקות, כי עבורינו לצערי בדיקה היא לא משהו שגרתי אלא מבחן אם מחר תזרח השמש. נדמה לך שיותר קל להתחפר ולהתעלם מבדיקות, כי המתח משתק. תחשבי שאם תלכי לבדיקה יהיו לך מספר ימים הרבה יותר מתוחים עד הבדיקה, אבל אחריה תוכלי לנשום לרווחה ותרגישי הקלה.