אני לא מצליחה להתמודד....
הסיפור שלי הוא כזה...ומאוד קשה לי לעלות אותו כאן בפורום, כי ייתכן שאני יקבל תגובות שחלקן תהיינה בטח קשות. אני בת 30 גרושה, אחרי נישואים כושלים, במהלך הנישואים שלי ניסנו להביא ילד לעולם אך לשווא. התגרשתי בגלל חוסר התאמה בנינו, כיום אני יוצאת עם בחור שלדעתי הוא מקסים, אבל יש לנו את בעית המנטליות שבעדה שלו, לא נהוג להתחתן עם בחורה שהיא לא מהעדה, וגם הסטטוס שלי0גרושה) מהווה מכשול בקשר שלנו. אבל אנחנו נלחמים. לפני חודשיים נכנסתי להריון- לא מתוכנן ממנו. אני בת 30 ואמרתי טוב זה קרה נעשה תינוק, אך בן זוגי לקח את זה מאוד קשה, ודיבר לליבי והסביר לי שהוא לא עובד, ושהוריו לא יקבלו את זה, ושזה לא הזמן המתאים והוא מעדיף שהריון יבוא שאנחנו נשואים ושיש לו עבודה, ולא שאני יהיה בהריון כרגע בלי תמיכה כספית מאף אחד, עם מצב נפשי לא משהו ומלחמה קשה בהוריו, הוא הסביר לי שעדיף שילד יבוא באושר ולא בבלאגן כזה. עשיתי חושבין עם עצמי והגעתי למסקנה שלבד אני לא יכולה להתמודד עם גידול ילד, שאני רוצה שליד שלי יהיה אבא ואמא ונישואים. אבל, הדת נשפה בעורפי, כי אני בחורה מאוד מאמינה, וזה הטריף אותי, בסוף אחרי שבוע של מחשבות החלטתי לבצע הפלה. ואני מנסה כל יום להתמודד ולומר שזאת הבחירה הנכונה עבורי ועבור הילד, והיום החבר שלי נשבר והראה חולשה בקשר למה שעשינו- כי הוא התחיל להיכנס לדת וכניראה שמע כמה חמור מה שעשינו. היום ניגמרתי, אין לי כח לחיות , אין לי כח לכלום, אני רק יושבת ומחכה לעונש, למשהו, כואב לי כל כך שאני לא יודעת איך אצליח להתמודד. איך מתמודדים? האם אפשר בכלל להתמודד? אני רוצחת רוצחת בדם קר.
הסיפור שלי הוא כזה...ומאוד קשה לי לעלות אותו כאן בפורום, כי ייתכן שאני יקבל תגובות שחלקן תהיינה בטח קשות. אני בת 30 גרושה, אחרי נישואים כושלים, במהלך הנישואים שלי ניסנו להביא ילד לעולם אך לשווא. התגרשתי בגלל חוסר התאמה בנינו, כיום אני יוצאת עם בחור שלדעתי הוא מקסים, אבל יש לנו את בעית המנטליות שבעדה שלו, לא נהוג להתחתן עם בחורה שהיא לא מהעדה, וגם הסטטוס שלי0גרושה) מהווה מכשול בקשר שלנו. אבל אנחנו נלחמים. לפני חודשיים נכנסתי להריון- לא מתוכנן ממנו. אני בת 30 ואמרתי טוב זה קרה נעשה תינוק, אך בן זוגי לקח את זה מאוד קשה, ודיבר לליבי והסביר לי שהוא לא עובד, ושהוריו לא יקבלו את זה, ושזה לא הזמן המתאים והוא מעדיף שהריון יבוא שאנחנו נשואים ושיש לו עבודה, ולא שאני יהיה בהריון כרגע בלי תמיכה כספית מאף אחד, עם מצב נפשי לא משהו ומלחמה קשה בהוריו, הוא הסביר לי שעדיף שילד יבוא באושר ולא בבלאגן כזה. עשיתי חושבין עם עצמי והגעתי למסקנה שלבד אני לא יכולה להתמודד עם גידול ילד, שאני רוצה שליד שלי יהיה אבא ואמא ונישואים. אבל, הדת נשפה בעורפי, כי אני בחורה מאוד מאמינה, וזה הטריף אותי, בסוף אחרי שבוע של מחשבות החלטתי לבצע הפלה. ואני מנסה כל יום להתמודד ולומר שזאת הבחירה הנכונה עבורי ועבור הילד, והיום החבר שלי נשבר והראה חולשה בקשר למה שעשינו- כי הוא התחיל להיכנס לדת וכניראה שמע כמה חמור מה שעשינו. היום ניגמרתי, אין לי כח לחיות , אין לי כח לכלום, אני רק יושבת ומחכה לעונש, למשהו, כואב לי כל כך שאני לא יודעת איך אצליח להתמודד. איך מתמודדים? האם אפשר בכלל להתמודד? אני רוצחת רוצחת בדם קר.
