אני לא מרגישה טוב.

[עצמי]

אני לא מרגישה טוב.

מרגישה ממש חולה, לא מסוגלת לאכול או לשתות. בקושי קמה מהמיטה,. לא הלכתי לעבודה היום. אפילו לא הודעתי. רע לי מאד. נמאס לי לקטר פה כבר. רוצה לכתוב דברים טובים. אבל לא יכולה. אני חולה חולה... בנשמה. עצמי

 

[white crane]

אולי

אולי רק הפעם, תכתבי משהו קטן, אולי שורה קצת יותר ורודה, או שורה שתכניס קרן אור קטנה. וזה לא מחייב וזה לא גדול, זו רק שורה קטנה. הנה זרקתי לך כפפה.

 

[עצמי]

לא רק כפפה זרקת לי...

אלא גם אותי זרקת, שנים אחורה. אל השקר בכתיבה. אל הורים שקבעו איך המצב רוח שלי צריך להיות. אל הפחד הזה לכתוב מה שאני באמת רוצה. מאות שירים יש לי מגיל 10 ומעלה... רובם חיובים, אופטימית. אוהבי חיים וטבע ואדם... ועוד רבים אחרים, מלאים כמו שבקשת בשורות ורודות... והאמת מאחוריהם בוערת. לא העזתי לכתוב. עד ימים אלו. עכשיו אני מעיזה. אבל אם זה קשה פה. אני יכולה להפסיק. לא יכולה עוד לכתוב, בשקר. מצטערת.

 

[white crane]

זו לא הייתה הכוונה

הדבר האחרון שרציתי הוא לתת לך תחושה של לא רצויה. אם כך היה לא היתי מתייחס. אבל מתוח הכאב שגם אני מכיר ביחוד , מה שכתבת לאחרונה, לצעוק בכל הכח כשבעצם אני מלחש כי כך מצפים ממני. לא אני רק ניסיתי לעודד אותך, למצוא אולי איזו קרן שמש טועה שלא סמת אליה לב. חס וחלילה לא לדרוש ממך לשקר.ץ ואם כל מה שאת רוצה זה לכתוב באש בוערת, את מוזמנת. אשמח לקרוא העגור הלבן

 

[עצמי]

אתה יודע...

הכאב הזה בא לאמר משהו. עוד לא ממש הצלחתי להבין מה, אבל בטוח שיש לו מילים, אי שם מאחוריו. אני מנסה לתת לא ביטוי כאן. מתחבטת בשאלה אם זה רצוי ונכון. אתה צודק. רוב האנשים מעדיפים לקרוא שמחה. ובאמת מעט מאד מגיבים לי. זה קשה. וכבר נשברתי פעם אחת, ועשיתי הפסקה. גם אני מחכה ליום שמילים טובות יופיעו. ואם שמת לב, כבר היו.... (ראה פורום -תמיכה יוצרת) אז... זה מה יש בינתיים. לא הרבה. אבל זה מה שיש.

 

[nicy2001]

האושר מחכה לנו בפינה...

אנחנו רק צריכים למצוא את הפינה הנכונה ברגע תמצאי את האושר תוכלי לכתוב גם מילים ושירים שמחים יהודה

 

[עצמי]

אני יודעת. - אני מחכה.

 

[white crane]

עצמי יקרה

פעם גם כתבתי על זה שיר שלא נמצא לפני, בו רשמתי שכששמחים, לא רוצים לשבת ולכתוב רוצים פשוט לחיות, ודווקא כשרע ומרגישים כי הכל מתמותת מוצאים את הדרך אל הדפים הלבנים והמילים המכאיבות. וכן נכון, כמו שאת אומרת הכאב בא לומר משהו , משהו אולי יותר עמוק ויותר קשה ממה שניתן לבטא או אפילו לחשוב עליו. וכן מעצם שמו, זה כואב. וכפי שאת כבר אמרת וכתבת יש גם רגעים קטנים של אושר, ומה הם החיים אם לא רצף של רגעים. שתמצאי איי אושר בחייך שיהפכו ליבשה גדולה ויציבה של שמש ואביב פורח. ואם בנתיים קשה, אז תני לזה את המקום זו את עכשיו כמה שכואב. ולא משנה אם אנשים רוצים לקרוא על שירים שמחים. תמשיכי לכתוב את מה שיוצא לך כי זה את , ושה הכי טוב שיש כרגע, גם אם שה לא נשמע מעודד. ותאמיני לי , את כותבת דברים , גם הפשוטים ביותר שנכנסים ללב. תהיי חזקה. שלך העגור הלבן

 

[nicy2001]

לעצמי והעוגר הלבן

סליחה שאני לא כותב פה שירים כי אני ממש לא מומחה בכתיבה אני ממש משתדל לעזור לך יהודה

 

[עצמי]

לא צריך לדעת לכתוב שירה...

כדי לעזור. רק צריך לב רגיש. ואכפתיות. וכמה אותיות על הדף. ואתה עושה את זה מצויין. תודה.

 

[nicy2001]

אני משתדל

שמח לעזור למרות שזה לא קל לשפוך את הלב , וגם צריך למצוא את המילים הנכנות.

 

[רומי1770]

דכאון= מחלה

אל עצמי קוראים לזה דכאון זו מחלה , כמו כל מחלה אחרת, אפשר להעזר בכדורים ופסיכולוג, קשה עד קשה מאוד לצאת מזה לבד... שנים אני נלחמת, אני יכולה להסתכל במכתבים שכתבתי לפני שנתיים ולהווכח שהם אקטואלים באותה מידה גם היום... זה מתסכל , זה מייאש, זו מחלה שאני לא מאחלת לאוייבים שלי, כמה שזה אולי נשמע קלישאה, המפתח נמצא אצלך בפנים, רק את תוכלי לרפא את עצמך(קצת עזרה מבחוץ לא תזיק...) זהו,אני יודעת שמה שכתבתי לא ממש עוזר, עוד רגע כבר תשכחי מה שאמרתי... תעברי לכתוב עוד מכתב שיישפך מתוכך, מתוך הכאב הבלתי נדלה הזה, אני יודעת, אני נמצאת שם בכל רמ``ח אבריי... רומי

 

[עצמי]

רומי, לא תמיד זה דכאון,

אצלי למשל , עם כל הכאב והקושי... זה נקרא.ptsd. תופעה של סטרס שנובע מתגובה שלאחר טראומה. זה קשה מאד. זה סימנים דומים. זה מייאש... רש לא בטוח שכדורים יעזרו פה. אבל תודה לך. על היחס, ועל ההבנה.

 

[עדיייייייייייי]

עצמי

יש תרופות גם לזה

 

[סהר-תמיכה]

ומעבר לתרופות

PTSD זה לא משהו שמרפאים עם תרופות, התרופות יכולות להרגיע אותך לזמן מה כדי שתוכלי לדבר ולהתחבר לדברים הקשים (שעולים ממילא). אבל עליך לדעת שיש טיפולים אינטנסיביים שמאפשרים לך להתמודד באמת עם הטראומה. יש מטפלים שיודעים לטפל בזה, לא כולם. כדאי לבדוק ולברר על מומחים לזה אם זה מעניין אותך.

 

[thesurvivor]

רומי יקרה

אני עברתי בעצמי ptsd -הלם-קרב בצבא.אני מכיר בעצמי את כל הסודות של המחלה והתופעות שלה . אני חווה אותה יומיום . היא תמיד מפתיע ומתעוררת משנת כשלא מצפים לה , כמו דוב גדול המתעורר משנת החורף שלו . אני יכול לעזור לך בפורום או אם יש לך דברים קשים ופרטיים אם תשלחי לי אי-מייל . the survivor

 

[רומי1770]

שורד יקר

 

[רומי1770]

שורד יקר

המכתב שכתבתי הינו תגובה למכתב של זו שהחלה את הסבב הנוכחי, כלומר, ``עצמי``, אולי אני לוקה גם בתסמונת הזו שדברת עליה, ptsd, אבל כרגע לא מדובר בי.... חשבתי שמה שיש ל``עצמי`` זה דכאון, אך היא דאגה לתקן אותי שמדובר בתסמונת פוסט טראומה...ptsd תודה בכל אופן..