אני לא רוצה לרוץ יותר.

[behappy]

אני לא רוצה לרוץ יותר.

אני רוצה לנוח. אני רוצה למצוא פינה. להתחפר בה ולישון. לשלוח זרועות צומחות לשמים. להרגיש איך כל הקשיים יוצאים, נשרפים לעשן דקיק, עפים דרך החלון. להרגיש איך אני מתרוקנת כדי להתמלא שוב- בירוק, בצמיחה, במה ששלי, במה שאני יכולה במה שאני רוצה לתת. בתקופות קשות אחרות הייתה התחושה של שינוס מתניים והתגברות וראייה מעבר לגל הגדול של הרגע ועכשיו יש לי מן תחושה של שחיקה, אפילו ריקבון, והאדמה שלי צריכה להתהפך. ואני צריכה כלכך הרבה כוחות כדי להתוות דרך אחרת ולהאמין ביופי שהיא תביא איתה. והתקופה הזו, עם כל הקשיים שלה, גם נותנת לי מתנות קטנות: יכולת לדבר, להתגבר, לחייך, לחבק, לאהוב, להתרכז, ללמוד, ליצור, לרקוד. אבל הלוואי והיה לי כבר קל יותר. שהסלע כבר יפול לים. שהרגלים יוכלו לעצור.

 

[Remedy Lane 9]

../images/Emo23.gif

הו! אז, לוקחים קלשון ומתחילים להפוך את האדמה, ולדשן אותה גם

ואת יודעת, את כותבת שהתקופה הזאת מביאה ריקבון ובכל זאת מהריקבון שלך צומחים הדברים הכי חזקים, שכל כך צריכים שורשים. וזה נשמע שאת צריכה ים. שהסלע כבר יפול לים. שהרגלים יוכלו לעצור. זה כל כך יפה. ואמרתי לך, אני שונאת אותך. כי אני כל הזמן רוצה לכתוב כמה כוח יש בך כשאני קוראת אותך, ואז זה קצת מרגיש כמו גיבור שמהדרים אותו ולא שמים לב לזה שהוא אנושי ושצריך.. דברים אנושיים. חוץ להדר את הכוח שלו[הסתבכתי]. את כזאת יפה. עכשיו אני יודעת גם על אמת.

 

[behappy]

../images/Emo24.gif

את צודקת. תודה

 

[noosh]

../images/Emo203.gif

הזכרתי לי קצת את so I run faster, but it caught me here (כן, מה לעושת, הכל עדיין מזכיר לי את טורי). וזה מרגיש שזה תופס אותך ואת צריכה לעצור , אז אולי באמת כמו שדפנה אמרה, להפוך את האדמה ולמצוא את המחילות להתקרר בהן, לישון? לפעמים צריך להתרוקן כדי להשאיר מקום להמתלאות מחדש, גם העצים משירים את העלים שלהם כדי להצליח לצמוח שוב עם ירוק מהמם, וזו המחזוריות של הטבע וגם המחזוריות שלנו, שלך. [מדהים איך מכל הקשיים את מוצאת תמיד את הדברים שאת יכולה לקחת, גם בתקופות הרעות.]

.