אני לא שואלת מה הטעם בחיים אם במילא חיים.

[TAGALONG]

אני לא שואלת מה הטעם בחיים אם במילא חיים.

מה שמעציב אותי הוא לא שאני אמות, אלא שהורי חלילה ימותו. אני קשורה מאוד להורי, אז מה הטעם בחיים שלי אם כשהם ימותו כל מהות החיים שלי תמות ? ומה הטעם בחיים שלי אם הם לא ידעו את העובדה שאתאבד מיד אחרי מותם ?

 

[TAGALONG]

(אגב, אני בת 31)

 

[גילת אפרים]

בוקר טוב, TAGALONG יקרה

ברוכה המצטרפת אלינו

ראשית, אשרייך שיש לך הורים שאת מרגישה קשורה אליהם. מוות של הורה זוהי חוויה קשה- ואני כותבת לך את הדברים כעת, כחודש וחצי לאחר פטירתו של אבי, כשאני עדיין כואבת מאד את מותו. יחד עם זאת, יש להפריד בין קשר של קרבה רבה ואהבה רבה להורים, לבין "מהות החיים". החיים שלנו מורכבים מ"מהויות" שונות, הנותנות להם טעם ומשמעות- הורים, ילדים, תחביבים, עבודה, הדברים שנותנים לנו סיפוק, מקורות העניין שלנו, השמחות הקטנות הגורמות לנו להנאה ומאירות בחיוך את פנינו ועוד ועוד... אף אחד מאלה, אם יחדל להתקיים, לא יגרום לנו לאבד את מהות החיים, מאחר ואף אחד מהם אינו עומד בפני עצמו. באשר לטענתך השניה: "מה הטעם בחיים שלי אם הם לא ידעו את העובדה שאתאבד מיד אחרי מותם ?"- אני מניחה שכפי שאת אוהבת את הורייך וקשורה אליהם, כך גם הם מרגישים כלפייך. חשבי לרגע: מה, לדעתך, תגרום להורייך הידיעה שבכוונתך להתאבד לאחר מותם? האם הידיעה הזו תסב להם נחת? האם יאמרו לעצמם: "אוה, אם היא מתאבדת לאחר שמתנו, הרי שהיא מסורה לנו ואוהבת אותנו מאד. יפה עשתה- כל הכבוד לה!" ? כאֵם, אני יכולה לומר לך כי אין דבר שהורים רוצים יותר, מאשר שלילדיהם יהיה טוב ושיהיו בריאים ומאושרים. כך שהתאבדות, לא זו בלבד שלא תיתן לך "נקודות זכות" אצל הורייך, אלא שאף תזעזע אותם ותרעיד את אמות הסיפים של עולמם. את ההמשכיות שלהם! אותך הם היו רוצים לראות חיה ופורחת- הן בחייהם והן לאחר מותם. אני ממליצה לך לפנות לאיש מקצוע, כדי שיסייע לך למצוא את מהות/מהויות החיים והמפתחות לחיים מספקים ומאושרים בתוכך, בתוך חייך שלך ולא מחוץ להם. סופ"ש נהדר

גילת