אני לא speak english
-דיון על שפה

אני לא speak english
-דיון על שפה


האם הגעתם עם רמת ידע סבירה בשפה האנגלית


האם לקחתם לכם/לילדים שיעורי העשרה בשפה החדשה טרם המעבר לחו"ל


האם הרגשתם בנוח לדבר עם אנשים למרות שזוהי לא שפת האם שלכם


אני מאוד חוששת מכל הנושא של דיבור באנגלית, רמת ההבנה שלי גבוהה מאוד, הבעיה שלי זה הבטחון בדיבור.
יש לי גם בעיה שפתית קלה שמתבטאת יותר באנגלית-לכן גם היה לי חשוב ללכת לתגבר את זה לקראת הרילוקיישן ואני מנצלת כל הזדמנות ללכת למפגשים ולשיעורי מולטימדיה שעובדים על נושא הדיבור. ברור לי שככל שאהיה בסביבה דוברת אנגלית יהיה לי יותר קל שם אבל ממש מפחדת מזה.
 
מבינה אותך לגמרי. צריך פשוט לקפוץ למים

לפני שעברנו ממש סירבתי לדבר אנגלית. האנגלית הפסיבית שלי מצוינת (אני אוהבת לקרוא ספרים באנגלית, רוב המאמרים שקראתי בתואר ראשון היו באנגלית), אבל הביך אותי נורא לעשות טעויות והעדפתי תמיד לדבר עברית. גם היה לי קשה לוותר על היתרון היחסי שלי כדוברת עברית מיומנת. חששתי מזה מאוד.

אבל כשעברנו, די מהר קיבלתי ביטחון. אין מה לעשות, כשאין ברירה אז לומדים מהר. לא יכולה להגיד שהיום אני מרגישה באנגלית נוח כמו בעברית, אבל אני אפילו חושבת באנגלית וכותבת לעצמי רשימות לעבודה באנגלית, כי זאת השפה שבה אני עובדת.

לקחת קורסים יכול לעזור לשיפור הביטחון, ואם את צריכה חיזוק נוסף, זה אולי נשמע אידיוטי אבל למה שלא תעשי מבחן באנגלית, כדי לקבל הכרה ממישהו חיצוני? אני הייתי חייבת לעשות מבחן כדי להתקבל לאוניברסיטה, ואף על פי שהייתי לחוצה לפני כן, בדיעבד מאוד הרגיע אותי לקבל ציון שמוכיח שהאנגלית שלי טובה. זה קצת הוציא אותי מעודף הביקורתיות שלי.

כשעברנו התברר לי שיש היבט שלא חשבתי עליו בכלל, והוא שבאזור באנגליה שבו אנחנו גרים מדברים אנגלית במבטא מאוד שונה מהמבטא האמריקאי שנחשפים אליו בישראל. בשבילך זאת כנראה לא תהיה בעיה, אבל בחודשים הראשונים ממש התקשיתי להבין מה אנשים אומרים. היום הילדים שלי מדברים במבטא הזה, אלהים ישמור.

ועוד משהו - באזור שבו אנחנו גרים יש המון מהגרים, ואנשים רגילים לשמוע המון מבטאים. זה חלק מהחיים ואף אחד לא עושה מזה עניין. זה הופך את זה לפחות מביך. אגב, עם מהגרים האנגלית שלי תמיד יותר טובה, כי אני פחות לחוצה כשאני מדברת איתם ואז אני לא שוכחת מלים
 
הבעיה העיקרית שלי היא הגייה ושכיחת מילים


אין ספק שהקורס שאני עושה מאוד עוזר לי- עצם העובדה שאני נמצאת בסביבה דוברת אנגלית גם אם זה רק 3 פעמים בשבוע לשעתיים-זה נהדר. כבר הוכחתי שזה עובד טוב בכך שהסברתי לנהג מונית דובר אנגלית פה בארץ את הדרך באנגלית בלי להתבלבל ואפילו שיבח אותי והיה בטוח שאני במקור מחו"ל.


כשאני חסרת בטחון אני מתבלבלת בהגייה ושוכחת מילים מהלחץ ופשוט חוששת שזה יפיל אותי ברעיונות עבודה שם או בלהכיר אנשים חדשים.

תודה על מה שכתבת, זה מרגיע באיזשהו מקום
 

Mottek

New member
צריך לקפוץ למים. אין קיצורי דרך.

לא מנסיון אישי, אבל גיסתי שהגיעה לכאן לפני 10 שנים פחדה לדבר באנגלית. היא הגיעה לכאן עם אנגלית ישראלית ממוצעת. יכולה להבין את רוב מה שאומרים לה אם מדברים לאט. אבל פחדה לדבר. אפילו כשהיא ובעלה היו הולכים למסעדות היא או היתה מצביעה למלצר על התפריט או מבקשת מבעלה שיזמין עבורה. אחרי כמה זמן נשבר לו והוא אמר לה שהוא לא מזמין עבורה שום דבר יותר. אם היא רוצה משהו שתבקש בעצמה. היה לה קשה אבל היא עשתה את זה והשד לא היה נורא כל-כך. לאט לאט היא תפסה אומץ גם לדבר עם אנשי מקצוע בטלפון ובעוד מקומות ציבוריים, לאט ועם תנועות ידיים ובסוף מבינים. היום אגב (היא כבר כאן 10 שנים) היא מדברת חופשי באנגלית. כן, יש לה עדיין טעויות תחביריות באנגלית, גם במשפטים פשוטים ויש מילים שעדיין קשה לה להגיד (squirrel לדוגמא) וגם המבטא כבד, אבל לאנשים לא איכפת והיא כן מצליחה להביע את עצמה יפה מאוד. מנסיון שלי אנשים כאן מאוד סובלנים כלפי השונה, ומבטא לא מרתיע אנשים. מנסיון שלי, אנשים שומעים שיש לי מבטא (למרות שאצלי אנגלית זו שפת אם) ואז הם מתעניינים מאיפה המבטא וכשאני אומרת ישראל זה בדרך כלל מתקבל נורא יפה. אגב, גם לי שזו שפת אם וגם שאני כבר גרה פה כמעט 20 שנה עדיין יש לי טעויות מידי פעם. לא נורא, זה קורה לכולם.
 

Et tu Brute

New member
כן אני חושבת לפעמים על עניין הילדים

שידברו אנגלית טובה יותר משלי ובמבטא שונה לגמרי משלי... ואני אהיה האמא המהגרת המביכה שמדברת מצחיק ומכינה אוכל מוזר...
 

משל333

New member
החשש שלך מוכר ולגיטימי

ואפשר להגיד שהיה מוזר לולא היית חוששת. וכמו כולנו, תחצי את הגשר כשתגיעי אליו ו.. בטוח שתסתדרי!
ברגע שתגיעי לארה"ב את תשמעי אנגלית סביבך כל הזמן ולא תהיה לך ברירה אלא לתקשר באנגלית ולאט לאט תצברי בטחון.
 

forglemmigej

New member
לא בכל המדינות בעולם מדברים אנגלית, Surprise

אני בכלל לא הייתי יכולה להסתדר היום במדינה דוברת אנגלית עד כדי כך האנגלית שלי הדרדרה, אבל אני מניחה שלא שוכחים אותה כמו רכיבת אופניים..
אני אגיד לך מה אפשר לעשות מניסיון שלי, פשוט לדבר עם כל מה שזז, אנשים יבינו לפי המבטא ואוצר מילים שזוהי לא שפת האם וישנו את הטיונינג.
אני זוכרת שכשהגעתי לממלכה הקטנה ואמרתי לאיש תדבר איתם ואיתם ואיתם והוא פשוט סרב , את תדברי הוא אמר וככה לאט לאט זה נכנס לי לראש , הסתכלתי גם הרבה בטלויזיה כששדרו עם כתוביות הסתכלתי בסדרות ילדים , הילדים שלי שהם גדולים כבר למדו מהר יש להם בטחון עצמי מאז ומתמיד ולא היה אכפת להם לעשות שגיאות . אפילו הצלחתי ללמוד פה באוניברסיטה בשפת המקום.
רק לדבר אין ברירה.
 
תודה למעודדים
ומוסיפה שאלה-

רוב האנשים באמת סבלניים כלפי זרים?
כלומר לדעתי זה שונה כשרואים תיירים אבל למשל שכנים, בוסים וכו'-באמת נתקלתם בסבלנות כלפיכם בתחילת הדרך בארץ החדשה
 
כן

זה תלוי כמובן לאן את עוברת. בהרבה ערים באנגליה יש המון מהגרים והרוב המוחץ של האנשים שנתקלתי בהם היו לא רק סובלנים אלא ממש מסבירי פנים. הם מבינים שהם צריכים לדבר לאט יותר ולהשתמש באוצר מלים מובן, אבל לא הרגשתי שמתנשאים עלי בגלל שאני חדשה. להיפך, יש להרבה מהאנשים שפגשתי צורך להסביר את פניהם לחדש.
 

AlicePJ

New member
כן ואחרי שנים כאן אנשים עדיין סבלניים למבטא

שלי ולטעויות שאני עדיין עושה. מה לעשות, אנגלית זאת לא שפת אם שלי והיא לעולם לא תהיה. בארה"ב יש כל כך הרבה דוברי שפות שונות, ובמיוחד את שהולכת לגור בעיר כל כך גלובלית ומלאת זרים - לאף אחד לא אכפת. לך יהיה הרבה יותר אכפת מכל אדם שתתקלי בו ואת תרגישי אולי מובכת בהתחלה אבל לאף אחד אחר לא יהיה אכפת.
תדמייני למשל עולים לישראל מרוסיה - יש להם מבטא, יש טעויות, יש שגיאות כתיב (בתלות בגיל העליה ובמספר השנים בישראל כמובן). את היית כועסת על מישהו כזה? זה היה מפריע לך? או שפשוט היית מבינה שזה מישהו שמנסה להתמודד עם שפה חדשה ויש לו טעויות? כי אני מניחה שזה ממש לא היה מזיז לך, וככה זה ממש לא מזיז לאחרים בארה"ב. יתכן שיש אנשים מעצבנים שכן זה יפריע להם, אבל זאת כבר בעיה שלהם ולא שלך וממילא לא תרצי להתחבר לאנשים כאלה.
 

Et tu Brute

New member
הנסיון שלי הוא שכן

אני מניחה שזה מאוד תלוי לאן עוברים, וברור שבכל מקום יש גם אנשים אנתיפטים... אבל כעיקרון אני חושבת שאנחנו חיים בעידן כזה שיש המון תזוזה של אנשים ממקום למקום, ואנשים הם סובלניים וסבלניים למדי.
זה לפחות היה הנסיון האישי שלי (אבל כאן כדאי לציין ששתי הערים בהן גרתי בחו"ל היו ועודן מאוד קוסמופוליטיות ויעדי הגירה מבוקשים, אני חושבת שבניו יורק מי שלא מוכן להיות סבלני כלפי מהגרים פשוט לא יישאר לו הרבה עם מי לדבר
).
 

me too

New member
הגעתי לכאן עם אנגלית בסיסית

זו שמסיימים איתה בתיכון.
מאוד התבישתי לדבר, להבין הבנתי, אבל לדבר - זה כבר היה סיפור אחר.
בעלי דבר בשבילי והיה לי מאוד נוח.
בשבל מסויים נמאס לו והייתי צריכה להתחיל לדבר.
ביום ההורים הראשון שלי כתבתי מילה במילה באנגלית, באסיפת הורים של תחילת שנה בכלל חשבתי שאמות. היום אני אפילו לא טורחת לכתוב.
כן, יש לי טעויות, וכשאני מתרגשת יש לי עוד טעויות, אני גם שוכחת מילים, אבל..... זה מה יש
 
ספרי על זה עוד.

אני הייתי מורה בישראל וכאן אני לא מעזה לחשוב על זה אפילו. בישראל היה קריטי בעיני שאהיה לתלמידים שלי מודל של עברית תקינה, ממש הקפדתי לשלב ביטויים וניבים חדשים ולתלות על הקיר מלים נרדפות כדי להעשיר את אוצר המלים שלהם (טוב, הייתי מורה לעברית..). אז כאן אפילו לא שקלתי להמשיך בהוראה. זה נראה לי איכשהו לא מקצועי מצדי, והנחתי שלא יתנו לי בכלל צ'אנס. עכשיו את מעוררת בי תקווה והשראה.
ספרי איך קיבלת תעודת הוראה עם אנגלית כשפה שנייה!
 

me too

New member
אני עובדת בבית ספר יהודי

ואני מורה לעברית....
בכיתה אני משתדלת לדבר רק עברית. באנגלית אני משתמשת מול ההורים וההנהלה.
אני לא חושבת אפילו על בית ספר פאבליק, אין לי אנגלית מספיק טובה להוראה, מה גם שכאן צריך גם צרפתית.
 

forglemmigej

New member
את גרה במונטראול או מונראל כמו שמבטאים את זה

זה נכון שהיהודים שמה דברו רק אנגלית *דוגמא ידועה לאונרד כהן* נדמה לי היהודים באנטורפ גם דברו רק צרפתית למרות שהשפה השלטת שם היא פלמית.
 
האנגלית שלי היא ממש לא מעולה, יש לי

טעויות. אז מה. אני פגשתי רק סובלנות מול המבטא השונה, הטעויות וחוסר ההיכרות עם ביטויים או שימוש במילים מקומיות שזה מאוד נפוץ בבריטניה. להפך, אנשים אוהבים להסביר וללמד.

בעלי דובר אנגלית בלבד, אז רוב השאלות שלך לא רלוונטיות לי ולבוני.

אני מכירה היטב את הקושי להתבטא כאשר את בלחץ. תורידי לחץ, את לא הראשונה וממש לא אחרונה, וכמו שכתבו מעלי, בעולם שלנו היום זה כל כך נפוץ ואת חלק מקבוצה ענקית של אנשים שלא מתבטאים שוטף באנגלית. לפחות את מבינה, אחרים גם את זה לא יכולים
 
רוצה רק להוסיף לנושא הזה עוד נקודה.

אחרי כמה שנים בסקוטלנד, מצאתי את עצמי "מאבדת" מילים בעברית.

חברה שוודית אמרה שגם לה זה קרה באיזה שלב, ואח"כ השפה חזרה לאיזון.

מכירות את זה?
 

mumfor4

New member
קרה לי

התלבטתי עם עצמי איך כותבים נכון .... בסוף זה חזר .
האנגלית שלי טובה , לא ברמת שפת אם ואני מאוד פוחדת מראיונות עבודה בגלל זה .
הנה , אמרתי את זה שחור על גבי פורום
 
למעלה