אני לא speak english -דיון על שפה

[שירלי של 4]

לגבי עבודה...

14.5 שנים מחוץ לשוק העבודה + שפה שהיא לא ספת אם =

אותי , לצערי, זה לגמרי משתק

 

[שירלי של 4]

בעיה של פרפקציוניסטים...

גרתי 5 שנים בסין בקרב קהילה בינלאומית.
רב חברותי היו אירופאיות או אסייתיות. מעט אמריקאיות.
האנגלית שלי נחשבה אז טובה מאוד והרגשתי די בטוחה בעצמי בתחום השפה.
בשנה האחרונה עברנו לשנגחאי והילדים עברו מבי״ס אמריקאי לבי״ס בריטי ואז הבטחון שלי בשפה התחיל להתערער (לבריטים האלו יש המון מילים שלא הבנתי ומבטאים קשים להבנה... שאלוהים תשמור!).
עם ההגעה לקנדה הבטחון שלי באנגלית צנח צניחה חופשית אפילו שיש כאן המון המון מהגרים שהאנגלית שלהם הרבה יותר גרועה משלי (איראנים, סינים, קוראנים). אני מוצאת את עצמי משווה את עצמי שאוכ׳ מקומית וותיקה (מה שנקרא קנדים אסליים) ומתבאסת כי האנגלית שלי, על אף שהיא הרבה יותר טובה משל הישראלי הממוצע ויש לי מבטא לא רע בכלל, לא מתקרבת לשלהם. מה גם שהם בולעים אותיות ומשתמשים בביטויים לא מוכרים ולכן פעמים רבות קשה להבינם.
בגלל שאני פרפקציוניסטית אז זה ממש ממש קשה לי.
גם אני הכי מתקשה בשיחה בה נדרשת פעולת עיבוד מהירה של שמיעה, הבנה, תכנון תגובה, ניסוח. גם לי נעלמות מילים ואני עושה טעויות תחביריות שרגע אחרי שהמשפט יוצא לי מהפה אני יודעת שעשיתי טעות אבל זה מאוחר מידי...
אני ממש מתבאסת.
פה בקנדה יש המון קורסי אנגלית מסוגים שונים למהגרים ותושבים חדשים. אלי מתקשר מורה פעם בשבוע ומדבר איתי בטלפון במשך חצי שעה. זה מאוד נחמד וגם משפר אבל ברור לי שהאנגלית שלי לעולם לא תהיה באמת שפת אם.
לרב האוכ׳ המקומית יש טולראנטיות לאנגלית קלוקלת כי אוכ׳ המהגרים כאן עצומה. עם זאת, אני מוצאת שבחברות קנדיות ״לבנות״ (כלומר חברות בתחום הפיננסים או ברובע העסקים בדאון-טאון שיש בהם יחסית הומוגניות קנדית וותיקה), יש פחות סבילות לאנגלית קלוקלת...

אני מסכימה עם אלו שכתבו לך למעלה שצריך פשוט ״לקפוץ למים״ ולדבר לדבר לדבר, כמה שיותר. האנגלית תשתפר. בטוח. ואין בעצם ממה לפחד.

ועוד נקודה שחשוב לי מאוד להבהיר - מילה לגבי הילדים - להם יש אנגלית שפת אם (עזבו את ישראל בגילאים מאוד צעירים וכל חייהם למדו באנגלית). אני מעולם לא הרגשתי שהם מתביישים/מובכים באיך שההורים שלהם מדברים אנגלית.
יש להם הרבה חברים אסייתיים שהאנגלית של הוריהם הרבה יותר גרועה משלנו. הורים עם אנגלית לא טובה זה כ״כ נפוץ פה שלא נראה לי שהילדים מתרגשים מזה!! הם גם לא מתביישים בשונות. שונות נתפסת פה כמשהו טבעי ומסקרן. תמיד כיף לחקור וללמוד על מאכלים של עמים שונים ועל חגים ותרבויות. זה לגמרי אישיו שהוא חיובי פה!

 

[ניריתסקוטלנד]

חשבתי על השאלה שלך במהלך היום.

בהגירה יש הרבה יציאה מהגבולות המוכרים וקפיצות למים קרים, זה חלק מלבנות חיים חדשים במקום כל כך שונה.
במקרה שלך יש לך את אחיך, אבל בהרבה מקומות תמצאי שאת מתחילה שוב מהתחלה. חברים, להסתדר בבירוקרטיה, לחשוב שהבנת אבל לא הבנת, מאכלים, מזג אויר וכד'.

את צריכה להיות מוכנה לצאת מהגבולות האלה ולהתנסות, זאת צריכה להיות חוויה, וחלק מהחוויה זה לחוות משהוא חדש ושונה

 

[פרפרי אהבה]

תודה יקירה

אחותי אכן תהיה באיזור יחסית, לא בניו יורק עצמה אבל מרחק של שעות בודדות של טיסה ונוכל לבקר אחת את השנייה.
זוהי ההזדמנות שלי להוכיח שהשתניתי לטובה ואני לא חיה בתוך הקונכיה שלי יותר.

 

[פרפרי אהבה]

תודה על התגובות

מקווה שאני לא חופרת לכם יותר מידי עם השאלות והדיונים שלי.
פשוט תוך כדי ההכנות המנטליות שאני עושה לרילוקיישן וקריאת המידע עולות לי שאלות שנראה לי מעניין לשמוע את הדיעות של אחרים על כך.

 

[ניריתסקוטלנד]

ובשביל זה הפורום הזה קיים

רק שתביני, כאשר את עוברת למדינה אחרת בתור אמא, את חושבת רק על הילדים, כל הפחדים נופלים עליך בשלב הרבה יותר מאוחר

 

[קוף מקליד]

כל כך נכון, מה שכתבת על הילדים!

וגם, אני לא רוצה לייעץ בלי שהתבקשתי, אבל אולי המעבר הוא דווקא לא ההזדמנות להוכיח שום דבר על עצמך. עצם המעבר מראה שאת ומשפחתך עושים משהו אמיץ, וזה מספיק להרבה זמן! משם אני מציעה שלא תהססי להתקדם בצעדים קטנים, בלי להוכיח שום דבר לאף אחד.

 

[פרפרי אהבה]

זה בטוח

פשוט פעם אין סיכוי שהייתי שוקלת אפילו לעשות את זה והייתי נותנת לחרדות להשתלט עליי.
עברתי שינוי מאוד משמעותי בשנתיים האחרונות ובמהלך השנה האחרונה במיוחד.

הולכת step by step-שום דבר לא בוער