אני לבד בעולם...

[Hiroshima36]

אני לבד בעולם...

האיש שלי האהוב מת לפני שנה וחצי.החבר היחיד הטוב שיש או היה לי זנח אותי לטובת מישהי אחרת .אני חייבת חברים .הבדידות הורסת אותי. כ"כ קשה להיות לבד כל הזמן בין ארבע קירות...
מישהו/י פה יכולים להיות חברים שלי?

 

[חלי שניר1]

לא להיות לבד

"הירושימה" שלום,
את גם כואבת ומתגעגעת לאיש שאהבת ואהב אותך, גם כועסת על החבר שנטש
וגם נותרת בודדה.
ראשית, את אמיצה בהחלטתך לא לוותר ולמצוא לעצמך חברים חדשים!!!
פורומים הם מקום מצויין ליצירת קשרים חדשים, ואני מציעה לך בחום גם לצאת מהבית ולנסות גם ל"פורומים" לא-וירטיאליים, שבהם תפגשי אנשים פנים-אל פנים: חוגים, מסגרות התנדבות וכו'.
ואולי - להבטיח שתמיד יהיה לך יותר מחבר אחד, כדי שלעולם לא תוותרי שוב לגמרי לבד.
חלי

 

[Hiroshima36]

תודה חלי

 

[Hiroshima36]

פשוט נורא קשה לי לצאת מהבית

רק כשאני חייבת לצאת לקנות תרופות או ללכת לטיפול אז אני מכריחה את עצמי, אבל אני לא מסוגלת סתם כך לצאת מהבית...אין לי מוטיבציה לכלום ואין לי גם עם מי לצאת.אני לא מסוגלת אפילו לצאת לעשות קניות.הכל אני קונה דרך האינטרנט, אפילו קניות בסופר ואפילו בגדים, שחלקם כמובן יוצאים לא במידה שלי...
לכן אני צריכה חברים/ות , שיהיה לי עם מי לצאת למקמות יותר נחמדים מהמקומות שאני מכריחה את עצמי לצאת אליהם...
בכלל כשאני בחברה אני פורחת, יש לי חוש הומור ואני אוהבת לצחוק ולהצחיק.כשאני מדברת בטלפון למשל, בקושי אפשר להבחין בדכאון שלי...
אז בבקשה חברים יקרים, אני מחכה לכם...
לאה

 

[חלי שניר1]

לאור מה שאת כותבת חשוב שבעתיים שתצאי -

אפילו "סתם" לסיבוב;
אולי להתחיל מהארכת היציאה לטיפול: ללכת בדרך ארוכה יותר, לעשות הליכה לפני או אחרי, לקנות משהו קטן, אפילו ממתק בקיוסק?

 

[בילי79]

הירוש

שימי לב שיש הבדל בין קשה לבין לא מסוגלת.
מה שחסר לך לדברייך הוא לא היכולת אלא סיבה טובה מספיק.
אולי בתור התחלה את צריכה להחליט שאת יוצאת גם אם את לא רוצה?
מכיוון שבכל זאת את לא יוצאת כשאת לא חייבת
אולי יש לך רווח כלשהו בכל זאת מלהישאר בהרגשה שאת לבד?
אולי נניח, את מרגישה שאסור לך לשמוח אחרי מה שעברת?

 

[Hiroshima36]

זה לא נכון בילי

אני כן חושבת ואפילו יודעת שמגיע לי שיהיה לי טוב בחיים. סבלתי מספיק ואני רוצה נורא להפסיק לסבול.חוסר המוטיבציה-זה מה שמונע ממני את זה...

 

[כוכבית מצויה]

אל תתרגשי, יש אנשים שלא מצליחים לכתוב שום דבר נכון כשהם

מתיימרים לדעת מה המניעים של אחרים.*

* אמירה זו הינה אמירה כללית ואינה מתייחסת לגולש מסויים...

 

[מישהי1632]

את את אוהבת לעשות?

או נהנית לעשות לפני שהתחילו הצרות?
לי, אישית, ספורט עושה טוב. יש חדרי כושר לנשים בלבד (לצערי לא באיזור שלי) עם מיגוון של פעילויות וריקודים, בלי צורך בידע קודם, ואפשר להכיר שם חברות.
אולי תנסי?

 

[מירי קולר]

להיות לבד

הירושימה. את כותבת את מה שרבים/ות מרגישים/ות ומרגישים שאין תקווה ואין לאן ולמי לפנות. הפתרון הפחות מוצלח הוא להסתגר כי זה מה שמרגישים שרוצים לעשות כשמרגישים כל כך רע ועצוב. הסתגרות בבית ולפעמים אפילו בחדר חשוך רק מחריפה את המצב. צריך להלחם בכל הכוח, גם אין כוח, ולצאת מהבית. אם תכריחי את עצמך לצאת מחוץ לבית אפילו לספסל שליד ולשהות שם בשעות אור, אם תנסי ללטף חתול או כלב שמתייחס אליך, אם תתקלחי גם אם לא בא לך תלמדי לראות איך פעולות קטנות כאלה בונות תחושה טובה יותר. עברת מספיק כאב ואובדנים ולא מגיע לך להמשיך לסבול. הבעיה היא שצריך להיות אקטיבי גם אם ממש אין כח לזה. אם תעשי הליכה קצרה ליד הבית וכמו שחלי כתבה כל יום תצאי מעט יותר בהדרגתיות תראי שיש לך יותר מרץ. לא ברור לי אם את ערה לעובדה שאת כנראה בדיכאון ואפשר להתחיל גם לטפל בזה בתרופות נוגדות דיכאון.
ניתן לצאת ממצב נפשי בו את נמצאת אבל צריך לרצות ולהאמין בכך. בהצלחה

 

[מירי קולר]

להיות לבד

אגב כדאי לך לעיין בתגובה של חלי לגבי בידוד חברתי. יש כל כך הרבה אפשרויות אך צריך לטרוח ולעשות אפילו משהו קטן...

 

[Hiroshima36]

התחלתי טיפול במקום חדש לא מזמן

ואני לוקחת כבר שנים כדורים.הם כבר לא עוזרים. אני לקראת ועדת סל שיקום ואני מקווה להתקבל לאיזשהוא מועדון חברתי.אולי שם באמת אמצא חברים אמיתיים ולא וירטואליים...

 

[rikola2]

אני רוצה להיות חברה שלך

אני לא יודעת איפה את גרה ובת כמה את... לכן אם המרחק והגיל
יהוו מכשול, אז נוכל לפחות להתכתב או לשוחח בטלפון .. גם זה
משהו שיכול להפיג בדידות. פונה אליך במסר פרטי.

 

[rikola2]

אני לא מצליחה לשלוח מסר

אני לא יודעת למה
האם את יכולה לשלוח אלי מסר אישי?

 

[Hiroshima36]

כתבתי לך

 

[שחר חרישי]

זה מאוד אמיץ מצידך.

מאחלת לך שיותר לא תהיי לבד!...

 

[Hiroshima36]

תודה שחר