הבהרה של הנושא
התמחויות בכירורגיית פה ולסת קיימת במרבית בתי החולים הגדולים. להתמחות זו ניגשים בעיקר רופאי שיניים, אבל גם רופאים כלליים (MD) יכולים להתמחות בתחום. עם זאת, למרות ההיקף של ההתמחות בכירורגית פה ולסת (כאמור - 5 שנים), רופא שיניים המסיים אותה לא יקבל תואר MD, ואינו נחשב לרופא כללי, ממש כפי שרופא MD המבצע התמחות זו לא מקבל תואר DMD. קיימים כירורגי פה ולסת, בעיקר כאלה שעוסקים בתחומים הכירורגיים פרופר של המומחיות (אונקולוגיה, שיקום פנים ולסתות מורכב וכד') המגיעים למסקנה כי השלמת תואר ברפואה כללית תתרום לידיעותיהם וליכולתם, ואז עליהם להשלים את השנים החסרות בלימודי הרפואה (מעבר ל-3 השנים הראשונות המשותפות לרפואה ורפואת שיניים), במהלך או לאחר ההתמחות, על אף שהם כבר כירורגים מדופלמים. בנוגע להתמחות פה ולסת ב"הדסה" באופן ספציפי - אמנם מעטים תקני ההתמחות, אבל דווקא שם נהוג, באופן לא נחמד במיוחד, להעסיק כמה וכמה מתמחים על-תקניים. המתמחים מרוויחים את עצם התמחותם - אבל לא מקבלים משכורת (לפעמים זורקים להם כמה גרושים תמורת התורנויות שהם מבצעים), מנפים אותם בקלות באמצע ההתמחות ובאופן כללי ממררים את חייהם... כך ביה"ח מרוויח עוד מתמחים לתורנויות, אבל חוסך כסף... אכן מגעיל. איכשהו, לרוב העל-תקניים ב"הדסה" הם רופאים עולים חדשים או ממוצא ערבי...