תתפלאי, אבל אנשים רבים מידי פשוט מתעלמים
נתקלתי אמנם במקרים רבים שאנשים מיהרו לעזור לי למשל בעליה במדרגות למטוס עם הטרולי וכדומה, אבל אלו בעיקר יותר מבוגרים (היו גם כמה צעירות נחמדות) כשראו שקשה לי (וכן, אני נסמך על מקל ונושא עלי תעודת שתול קוצב לב) וכבר קרה לי שחבורה שלמה של קיבוצניקים מבוגרים עזרו לי כאשר בנתב"ג מעלית היתה מושבתת והייתי צריך לעלות כ-30 מדרגות וכחולה לב בשבילי זו מטלה כבדה מאוד.
אבל נתקלתי ביותר מידי מקרים של ציעירים שמתעלמים ולא שמים עליך גם אם רואים שקשה לך לעמוד ממושכות.
למשל בשדה התעופה ליד שערי היציאה יש מושבים לציבור לצורך המתנה. מספר מושבים הקרובים ביותר לשער יש להם ציפוי לבן ועליו כתוב שהוא שמור לנשים עם תינוקות ולזקנים.
לא פעם ישבו עליהם צעירים ובעיקר מ-עדה שלא אנקוב בשמה שלא יאמרו שאני גזען (זה פופולארי אצלם להאשים בגזענות גם כאשר הם אשמים), זה לא הטריד אותם גם לא כשהפניתי אותם לכתוב על המושב, ואך הם ישבו וצחקו ואני נאלצתי להישאר לעמוד שעה ארוכה.....
יש היום פתרון חלקי וזה להזמין תור בדואר או בסופרפארם וכדומה, ואז אתה מגיע ומקבל מספר שנכנס למערכת ותוך מספר דקות אתה נקרא למרות שיש בסניף אנשים רבים.
הבעיה שרוב הזקנים לא יודעים לתפעל אינטרנט ולא יודעים להזמין תור. בזמנו כאשר הבן היה סטודנט בירושלים, הוא התנדב באופן קבוע בבתי אבות להדריך זקנים לעבוד על מחשב.
וכאשר הבין שרק עשירים גרים בבתי אבות, מצא אגודה שעוזרת לקשישים בבתים, והתנדב אצלם.