אני מבינה את הרתיעה של אנשים אבל

[ענתי44]

אני מבינה את הרתיעה של אנשים אבל

ממש ממש לא מבינה מה אנשים חושבים לעצמם כשהם מספידים את אמא בפניה או כשהם מספרים מקרים דומים שהסתיימו בכי רע כשהיא שומעת??????. אני יודעת שלאנשים יש כוונות טובות זה לא מרוע והם באמת רוצים לעזור וכשהם רואים מה נהיה מאחותם הגדולה, השכנה , החברה או הבת דודה האהובה זה קורע את הלב. הם לא כמוני, לא מורגלים במצב וטבעי שחלקם עושה התנתקות אלגנטית. מתעלם, עובר למדרכה השניה.. או מתקשר ומתנצל שלא יכול לבוא אבל אם כבר באת לבקר, וקיבלת שוק ממה שראית למה להאנח ולומר " אוי איזה אישה נהדרת היא היתה לא מגיעה לה סוף כזה" או " זה מזכיר לי את חמותי.ככה היא היתה לא רצתה לאכול לא רצתה לחיות עד שמתה מסכנה" ואמא שלי לא בקומה היא שומעת.... ומה היא חושבת לה בתוכה? האם היא מבוהלת עוד יותר משהיא במילא?

 

[שריוש2]

כן גם אני מבינה את הרתיעה

שיש לאנשים.. אצלנו גם קורה שבאים חברים, שכנים או קרובי משפחה שמדברים עלידה איזו אישה היא היתה, ג'דאית, לא מגיע לה סוף כזה.. והיא שומעת.. לפעמים יש לה ניצוצות של דמעות בעיניים או כל מיני קטעים שהיא פתאום אומרת "די, נמאס לי כבר" ועוד כל מיני דברים כאלו שמראים בפירוש שהיא אולי כן מודעת למה שקורה לה.. אחות של אמי כבר מזמן הספידה את אמה.. סבתא עוד לא מתה, וכבר היא באה לבית שלה, כדי לחפש את טבעות הזהב של אמה..

 

[ענתי44]

יסלח לי אלוהים

אבל אני ישר חושבת על הסרט זורבה היווני, איך כל העורבים ועורבי האדם פושטים על רכושה בעודה גוססת. זה לא מרוע לב אלא אטימות וחוסר רגישות. פשוט מטריף לי את הדם.

 

[שריוש2]

נכון..

אצלה זה באמת אטימות וחוסר רגישות. היא גם היתה כ"כ טיפשה וספרה את זה לאחות של סבתי שסאב לפה כל שבת ויש לה קשר וטוב אתנו, והיא ספרה לנו את זה.. איך שדודי ואמי שמעו את זה, נשרף להם הדם והם פשוט החביאו את הטבעות בארון עםמפתח ונעלו את דלת החדר שהיא לא תוכל להיכנס ולגעת.

 

[שריוש2]

והיא דווקא לא נרתעת..

אלא זה האופי המחורבן שלה שגורם לה להתנהג ככה.. היא כבר לא רצויה.. אנחנו לא רוצים לראות את הפנים שלה אצלנו בגלל ההתנהגות שלה.. אפילו חגרות של סבתא, בזות להתנהגות הכ"כ אכזרית והאנוכית שלה.. וסבתא עדיין מזכירה את שמה הרבה.. אנחנו חושבים שזה אולי דווקא בגלל הזכרון השלילי שיש לה ממנה ומהתנהגותה המכוערת.. מאחלת החלמה מהירה לאמך ושבת שלום!

 

[ענתי44]

אני מצטערת בשביל הדודה שלך

שהאוצר החשוב בעיניה זה זהב או כסף ולא אמא שלה. את ואמא שלך והדוד שלך זכיתם בדבר האמיתי, באהבה טהורה של סבתא, אל סבתא. תראי למשל אותך, כמה את חכמה ויפה גם בנפשך, פנינה אמיתית, וכמה את כשאת מרעיפה אהבה לסבתא את זוכה לאהבה אהבת אמת. משהו שדודה שלך לא זוכה. אני מאמינה, ואולי אני טועה, שהנתינה האמיתית לנפש אחרת היא המתנה הכי גדולה שאתה יכול לתת לעצמך.

 

[אפס שתיים]

האמת, לא יודעת...

בשבוע שעבר הגיע בן אחי לירושלים, ביחד עם ארוסתו, לאחר שחזר מחו"ל ולא ראה את סבא וסבתא 4 שנים. ישבתי איתם ואמרתי לו את הדברים הכי נוראיים עליהם. השיקול שלי הוכיח את עצמו כנכון, כי כשדיברתי איתו אח"כ הוא אמר לי "וואלה, זה לא היה ממש גרוע כמו שאמרת לי". אילו הייתי מספרת לו את הדברים ביפוי, הוא היה חוטף שוק. בשביל מה זה טוב? דבר אחד די ברור, כנראה, זה שחולי אלצהיימר לא ממש מודעים למצבם. גם אם הם מודעים לכך שמשהו לא ממש כמו שזה צריך להיות, אין להם שמץ של הבנה שזה המצב שלהם. ואולי זה טוב ככה. כשאתה חי בסרט ואתה לא יכול לצאת ממנו, מה זה משנה אם אתה מודע לזה או לא? ובאשר לאנשים אחרים, המקורבים לחולה במה שנקרא "המעגל השני", להם באמת קשה להתמודד עם המצב והחולה ולפעמים הם פשוט בוחרים להתעלם. וביננו, מה כל כך כיף לבוא ולבקר את הדוד/ה החולה שלך אם יש מצב שהוא לא ממש זוכר אותך ונראה די רע?

 

[ענתי44]

מי אמר שתמיד צריך להיות כיף?

יש דברים חשובים יותר מאשר הכיף שלך. אם אחיינית שהדודה שלה פינקה בילדותה יושבת עם הדודה החולה.משמחת אותה. כי אולי היא לא זוכרת אותה אבל חיבוק ותשומת לב משמחים מאוד את רוב החולים.מה רע עם קצת לתת שלא על מנת לקבל? ולתת זה לא רק לתרום כסף או בגדים ישנים לצדקה אלא גם לשבת עם אדם חולה, לשמוע את הסיפורים שלו ולעודד אותו. ויותר מזה. פה בפורום כתבו לא אחת האנשים המטפלים, כולל אני, על הפגיעה של הנוטשים, על הבדידות מול הטלוויזיה אז אם לא למען החולה אז למען שאר המשפחה ?????.

 

[אפס שתיים]

אני מסכימה איתך, בעקרון

אבל לא כולם מסוגלים לזה. יקירתי, מה שאני מנסה לומר לך שתסתכלי על כל הענין מכיוון של מה כן ולא מה לא. הרבה יותר יעיל ופשוט.

 

[ענתי44]

כלומר כשמישהי מספידה את אמא שלי ליד

מיטתה ואמא שלי שומעת ונלחצת אני אמורה לקבל את זה?

 

[אפס שתיים]

חלילה!

בשום מקרה, אסור לפגוע באמא שלך גם אם קיים ספק קטן שבקטנים שהיא עלולה להפגע. זאת התנהגות מכוערת. בכלל, זאת התנהגות מכוערת להספיד אדם בטרם מת ונקבר. אם מישהו מתנהג ככה ליד אמך כנראה שיש לו בעיה רצינית מאד עם עצמו ועליך, בעדינות, בעיקר כדי שלא להלחיץ את אמך שדוודאי תרגיש את המתח הנוצר מסביבה, להציא אותם החוצה ולומר שבאמת את מבינה כמה קשה להם לקבל את המצב שלה אבל עוד מוקדם מכדי להספיד אותה, כי עובדה היא שאת עוד מקבלת ונותנת לה אהבה. אם הם לא יבינו את הרמז ויחזרו על זה שוב, תבקשי מהם לנסות לעשות את ההספדים שלא במקום בו אמא או את עלולים לשמוע את זה ולהגיע לבקר אותה כשהם במצב נפשי של קבלת המצב כפי שהוא. אנשים חסרי חמלה הם אנשים שהכי קשה לנו איתם....

 

[שריוש2]

מי אמר שזה צריך לספק את ההנאה שלך?

אני רק בת 15. סבתי כבר חולה 3 שנים (מגיל 12 כבר נחשפתי למראות הקשים האלו של האלצהיימר). סבתי כבר לא מזהה אותי, לא זוכרת אפילו את שמי. בתור נכדה צעירה לסבתא חולה, שדווקא ההחשפות למראות הקשים והמפחידים של האלצהיימר, היתה אמורה להפחיד ולהרתיע אותי, לא התעניין במחלה הארורה הזאת, ולהתעלם מסבתא בגלל הקושי, הכאב וההלם שהיא פשוט הפכה אדם אחר שלא הכרתי, ודווקא בגלל שזה קורה לי בגיל כ"כ צעיר, אני דווקא כן באה אליה. היא נתנה לי, עזרה לי, ועשתה בשבילי המון כל החיים שלי. ועכשיו כשהיא חולה, אפילו שאני אולי צעירה מדי, והמון אנשים מתפלאים למה המחלה של סבתא מעניינת ומעסיקה אותי בגיל כ"כ צעיר, אני לא אזרוק אותה לכלבים. אחרי כל מה שהיא עשתה בשבילי כ"כ הרבה שנים, זה לא מגיע לה. ואני דווקא כן מוכנה לשים את הסיפוק ההנאתי שלי בצד ולטפל בה במלוא אהבה. אני יודעת שכל מה שהיא עושה או אומרת עכשיו, זו רק המחלה. היא לא באמת היתה רוצה לשכוח אותי, לצעוק עליי להרביץ ולקלל אותי. אם היא היתה יודעת שזה מה שיקרה לה, ושהיא תרביץ, תכה ותקלל את הקרובים אליה שרוצים בטובתה, לא היתה מפסיקה לבכות על כך. אבל אני בכל אופן יודעת שזה רק האלצהיימר שמדבר ממנה ולא באמת היא. שבוע טוב!

 

[ליאורלילי]

הלוואי נכדה כזאת לכל סבתא

נערה מקסימה, את שיודעת גם להרגיש וגם לנסח בצורה מדהימה את הדברים הנכונים בחיים. מפליא אותי איך את בגילך יודעת למצוא את העיקר , את הרגש והאהבה שלך לסבתא שאינם תלויים בדבר. לר משנה אם סבתא מכירה או לא, את יודעת שאת את אהבתך תמשיכי תמיד להעניק. כך גם ענתי ,מעניקה את האהבה שלה ללא תמורה וללא חשבון לאמה היקרה והאהובה. ענתי , קראתי שאמא שוב חולה ואני מצטערת מאד על כך. אני מקווה שאת חזקה ושגם אמא חזקה ואתפלל לשלומה. שבוע טוב לכולנו ולכל בית ישראל , טובה

 

[שריוש2]

תודה רבה!

גם אמי מתפלאת מאוד מהניסוח שלי. הראתי פעם לאיזה ידיד של דוד שלי משהו שהגבתי כאן בפורום. הוא לא האמין שאני כתבתי את זה, התפאל מאוד מהניסוח, ואמר לי שהוא לא העריך אותי ככה... אני נכנסת כל יום כמה פעמים לפורום, קוראת את הודעותיה של ענתי, ורואה כמה היא מסורה לאמה, ומטפלת בה בהמון אהבה, ובמסירות רבה! עכשיו מה שמדאיג אותי זה המצב בצפון. מה יהיה? עוד כמה זמן זה יימשך? אני משתדלת להיות אופטימית, ומתפללת שזה לא יגיע גם למרכז...

 

[zs1957]

בקש מהאנשיםלא להגיב תגובות

מסוג זה. מיותר חסר ערך.ואמא גם בהיותה חולה מבינהואין טעם לגרום ה צער. שמעתי שאמא לא מרגישה טוב. מה קורה? האם אתם צריכים לחזור לביה"ח? מחזיקה לך אצבעות. מתפלל שאמא תרגיש טוב. שיהי לך שבוע טוב. זהבה שחם