אני מבקשת עצה טובה בבקשה מכם

[koki המקורית]

אני מבקשת עצה טובה בבקשה מכם

יש לי ילדה בת 3 ועשרה חודשים אשר מוצצת אצבע . ביו תקופות בהם מצצה פחות ואף הצלחתי לגמול אותה לחלוטין השתמשתי בפסיכולוגיה .. דיבורים ושכנוע, חומר בשם מרה, פלסטרים. אך לצערי הרב לאחרונה היא שוב מוצצת אצבע גם בממשך היום בבקשה הצילו ועיזור לי מניסונכם תודה מראש

 

[הירנו]

אפשר להגמל

כמו כל התמכרות אורלית (קפה, סיגריות, לקום בחמש בבוקר ולרוץ מרתון

), גם להיגמל ממציצת אצבע זאת התמכרות שאפשר להיגמל ממנה, וניתן לעשות את זה בדרך התנהגותית דיי פשוטה. פשוט דרך התנהגותית בה תתגמלי אותה מתי שהיא לא מוצצת. לדוגמא, את עושה איתה הסכם (למרות שהיא בסף הכל בת 3 זה עובד) שכל יום שהיא לא מוצצת אצבע היא מקבלת משהו, יום שהיא מוצצת היא לא מקבלת משהו אחר. למרות שזה נראה נוקשה קצת זה עובד יפה. יחד עם זאת תמיד צריך לזכור שזה גם משהו שיכול לחלוף מעצמו או כמו לנו המבוגרים יכול להתחלף בהתמכרויות אחרות (ותודי לאלוהים שהיא לא מחטטת באף...) הרבה הצלחה

 

[koki המקורית]

תודה -

 

[yaronxx]

הצילו ????????? זאת בדיוק הבעיה!

אם את מתייחסת למציצת אצבע כאל פיגוע וצועקת הצילו אז את הורסת את הילדה! היא ממש מיסכנה עם אמא כזו שמתביישת שהילדה שלה מתנהגת כמו ילדה. חלק מילדי מצצו עד כיתה א'. זה ממש לא הפריע לי כי ידעתי שבטוח יפסיקו עד החתונה ובאמת ברגע שהחברים שלהם שאלו למה הם מוצצים, מיד היפסיקו לבד! בלי פסיכולוגיה ובלי שוחד. אז אם את לא רוצה ליגרום לביתך תסביכים בגיל 3, אל תעשי מיזה אסון אל תגיבי בהיסטריה!! הניחי לה! תני לה לספק את הצרכים הבסיסיים. אני מקוה שלא צעקת הצילו כשהי מצצה את הציצי (ינקה). עוד לא ראיתי מישהו מוצץ מעל גיל 18 ובגיל 3 זו לא בושה זה צורך בסיסי כמו חיבוק וליטוף.

 

[koki המקורית]

קודם כל יקירתי - תודה שהגבת

דבר שני- אני לא מבינה מדוע את עונה בכזו טראומה ולחץ.. מי אמר לך שאני נלחצת וצועקת ? ומי נתן לך את הזכות לשפוט אותי ולומר לי ולילתי שהיא מסכנה ????? ובואי אגלה לך סוד- כן אני מכירה לא אחד ולא שניים שמוצצים עד היום אצבע וכן הם אחרי חתונה!!!!!!! והעניין הוא שרציתי עזרה זה משום שהיא פסקה וחזרה למצוץ בכל אופן שיהי ה לך כל טוב ושנה טובה

 

[yaronxx]

אז זה יקירי ולא יקירתי

והתגובה העיקרית שלי התיחסה ל- "בבקשה הצילו" בסוף ההודעה שלך והייתי בוטה כדי שתשימי לב להודעה שלי. אני שממש חבל שאת מטרידה את עצמך ואת הילדה עם גמילה אינטנסיבית בגיל כל כך מוקדם ורגיש.

 

[koki המקורית]

סליחה ירון יקירי

אז ככה לדעתי היא לא כל כך בגיל מוקדם - היא אוטוטו בת 4 .. וזה מפריע להתפתחות בכיוונים אחרים .. עובדה שכאשר גמלתי אותה לראושנ ה ממנהג זה זה עבד יופי ונעלם כליל... ואני מתיחסת לכל מי שמגיב ויוצר עימי קשר כלשהו - או תגובה כלשהיא.. אז כך שלא חשבתי לרגע שלא להתיחס אליך .. בכלמקרה תודה רבה לך ושנה טובה

 

[wtgmmjd]

שטיפת מוח

זה השיטה המצליחה בגיל בו אין שכל. אגב פרויד מקדיש חלק גדול מתורת הפיסוכולוגיה שלו לנושא הזה.

 

[wtgmmjd]

שטיפת מוח

זה השיטה המצליחה בגיל בו אין שכל. אגב פרויד מקדיש חלק גדול מתורת הפיסוכולוגיה שלו לנושא הזה.

 

[snty]

למה הלחץ?

היא עדין צעירה מאד ולפעמים על גמילה מוקדמת עלולים לשלם מחיר כבד - לדוגמא כסיסת צפרניים שבא כפיצוי על הפססקת המציצה. ילדי הגדולים אמנם לא מצצו אצבע, אבל היו מאד קשורים למוצץ. הם נגמלו מהמוצץ לבד ביוזמתם בסביבות גיל 5. לחץ על הילדה ומריחת מרה וחומרים שונים לא עוזרים אלא רק מציקים. עצתי לך הניחי לה וסביר להניח שבשלב כלשהו זה יבוא מהילדה. אגב, האם החזרה למציצה באה בעקבות שינויי כלהו כגון התחלת גן חדש או לידה תינוק וכו'?

 

[koki המקורית]

תודה רבה לך על התגובה

כן היה שינוי - גן חדש עם סייעת ותיקה שהיא מכירה אותה - המעבר היה חלק וולא תקלות היא חיכתה מאוד להגיע לגן זה . אבל אולי השינוי עצמו עורר בה משהו - אין לי מושג עדיין. היא ילדה מקסימה ונוחה וחברתותיתמאוד .. ואני לא אומרת זאת רק בגלל שהיא הבת שלי - היא פשוט ילדת קסם של אהבה מיוחדת. אני אנסה את עצתך ולהניח לה אולי זה יעבוד.... מקווה שלא יחמיר עד גיל מאוחר. בכל אופן תודה רבה ושנה טובה

 

[יעל עיני]

קוקי יקרה..

האמת היא שעד עכשיו לא כתבתי לך כי אני דיי אמביבלנטית. אני מצצתי אצבע עד כיתה ד'. ואני מכירה אנשים שמצצו אצבע גם לאחר גיל 20. אף פעם לא הצלחתי להבין מה רע בזה. גיל 3 נראה לי גיל מוקדם מדי לגמילה ממציצת אצבע. תני לה את הזמן שלה, תכילי אותה במקום שקשה לה (ואז היא תוכל לפנות אלייך במקום אל האצבע שלה). כשהילדים גדלים, הם מרגישים לבד שזה לא במקום למצוץ אצבע, ואז, כל אחד בצורתו הוא נגמלים או גומלים.

 

[koki המקורית]

תודה לך יעל על תגובתך.. את צודקת

יש גם ואנימכירה כאלה שמוצצים עד היום והם כבר הורים לילדים .. אולי לא בפומבי . אבל בכל מיני מצבים ובזמן שינה גם כן .. ואז כבר קשה לשלוט.. אני מאמינה שה שעושה לי הכי רע זה כאשר ראיתי ילד בן 5 עם יבלות וכל מיני זיהומים באצבעות בעקבות מציצת אצבע.. לכן אני מזועזעת כל כך. הבת שלי הגדולה לא מצצה מעולם אף לא מוצץ - היא היתה הולכת לישון עם 2 מוצצים אוחזת אותם בכפות ידיה ונרדמת.. אני ואחיי ( 3) לא מצצנו מעולם אצבע או כל " הרגל מגונה" אחר.. אולי אני נשמעת מעט אובסיסבית .. אך אני לא - ממש לא גם לא היסטרית רק רוצה ילדה רגילה ונורמלית שתביני שלפני שגמלתי אותה פעם ראשונה - היא סוף סוף החלה להתבטא ולדבר בצורה יפה וברורה .. ואני לא רוצה נסיגה או כל שינוי אחר בה - שתתפתח כמו כולם שאצבעותיה יהיו עסוקות ולא במציצה מתוך חסך או משו כזה.. אף מהגננת ביקשתי להעיר לה.. ולדאוג שתיהיה עסוקה ולא .. במצייצת אצבע.. מה אומר.. אני מקווה שיהיה טוב - ושהזמן יעשה את שלו - לקחתי עצה פה ממישו מהפורום שייעצה לי לא לומר לה כלום ולהתעלם ואולי זה יעלם אני מנסה אולי זה יועיל.. במתן פרסים אם היא לא מוצצת אצבע - נראה לי לא מתאים ולא לעניין.. זה חזק ממננה כנראה .. ומתנותלא יועילו .. שנה טובה - ותודה רבה על התגובה שבאה אני בטוחה מכל ליבך.

 

[the Girl of Love]

לkoki המקורית..../images/Emo24.gif

מהשיעורים שלי בפסיכולוגיה,הספקתי ללמוד משהו בהקשר לזה. קודם לכן,חשוב לי לנסות להבהיר לך משהו. האם באמת חשוב לך כל כך שהיא תפסיק למצוץ אצבע?, האם זה באמת כל כך מפריע לך?, בכל זאת..זהו הרגל של ילדים וכפי שכבר כתבו כאן זה טבעי וכל ילד עם הזמן שלו. אני,אישית,הפסקתי למצוץ את האצבע רק בכיתה ו"..,יום אחד החלטתי שזה "לא מתאים לי" -והפסקתי. בכל אופן,מה שאת מתארת במקרה שלך עם הבת שלך,נקרא בפסיכולוגיה "החלמה ספונטנית",שמגיעה אחרת "תקופת דעיכה". כנראה שניסית לגרום לבת שלך להפסיק למצוץ את האצבע,בתקופה מסויימת הייתה הפסקה של מה שגרמת לה [,אם הבנתי נכון] ואז היא חזרה למצוץ את האצבע. התופעה הזאת מאוד נפוצה,היא מתרחשת בגלל שבמוח שלנו אנחנו לא שוכחים את התופעה הזאת ואנחנו יכולים לחזור לתופעה הזאת..[ואולי אפילו במידה פחותה.] בכל אופן,אם זה ממש חשוב לך ואת עדיין חושבת לנכון שהיא צריכה להפסיק למצוץ את האצבע,הייתי ממליצה לך שיטה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה:לתת חיזוקים חיוביים. בכל פעם שהיא לא מוצצת את האצבע לתת לה מחמאות,ואולי אפילו פרס כלשהו..[סוכריה/ממתק שהיא אוהבת],השיטה עם ה"פרס" היא מאוד נפוצה ועוזרת לילדים,היא יכולה להתרחש באיטיות..אבל לפי הפסיכולוגיה: יש תוצאות. מקווה שעזרתי קצת..

 

[koki המקורית]

תודה רבה!!! מקרב לב - שנה טובה

 

[the Girl of Love]

בבקשה,מקווה שעזרתי..ובמידה ויש תוצ"

-אשמח לשמוע..

 

[koki המקורית]

בבדאי

כרגע החלטתי לנקוט בשיטה של לא להגיב לא להעיר .. אם לא יילך אז נתחיל בשיטת ההפתעות.. תודה ושנה טובההה

 

[the Girl of Love]

../images/Emo127.gif

 

[יעל עיני]

עיצוב התנהגות

עם כל הכבוד לגישות הביהביוריסטיות, ועם כל אמונתי שאכן הגישות האלו עובדות. צריך לשים לב להבדלים בין חיזוק חיובי-מעצים לבין שיטות עם "פרס". הפרס הוא תגמול, שגורם לילד לפעול, לא מתוך הרצון לפעול, אלא מתוך הרצון לקבל את הפרס. בטווח הרחוק, הגורם המוטיבציוני לפעולה יורד, וכך גם ערכו של הפרס. חיזוק חיובי, לעומת זאת, מעצים את הילד/ אדם ומחזק את תחושת העצמי שלו. יחד עם זאת, יש לשים לב האם החיזוק החיובי ניתן כמניפולציה עבור צורך שלנו כהורים, ללא קשר לרצונות של הילדים, או שהדבר אכן יקדם את הילדים.