אני מודה........שאני נאן......|חיבו
זהו זה! החלטתי שאני הולכת לפגישה ויהי מה סחבתי איתי עוד חברה. ואני מודה כן אני נאן חליתי בסרטן. נשמע מוזר? הרי אני כאן כמעט כל הזמן כותבת שאני חולה. זה כנראה לא מספיק הקטע הזה כי מחוץ למחשב יש אנשים אחרים והם לא תמיד מבינים את מה עובר לך בראש! את הפחדים את העננים את השמחה והכל ביחד. שתבינו אצל נאן הכל צריך לדפוק כמו שעון כלומר גם ההודעה על הסרטן היא תירגמה כמו מסע צבאי אם תאריכים משימות ומטלות בדיוק כמו מבצע. היא שכחה רק דבר אחד שבין מבצע למבצע שם הפנים היתה כלואה הנפש שלה. זו שהיא לא נתנה לה לצאת החוצה ולהלחם בראש בסרטן. זו שהיתה צריכה להתמודד עם דברים קשים שאותם היא טישטשה והדחיקה. הפיתרון הזה עוזר לעיתים הוא זה שנותן לנו להמשיך לעשות דברים גם כשחולים לנסות להמשיך בשיגרה להתפס בשיגרה זה מה שמדרבן אותנו ואני לא אומרת שזה לא טוב זה טוב מאוד זה חלק מההשרדות. אבל....יש גוף ויש נפש והנפש במצוקה כי גם הנפש חטפה שוק והיא יוצאת החוצה מידי פעם וקשה לה מאוד להתמודד אבל לקח הרבה זמן כדי שנאן תוכל להפנים ולקלוט שנשמתה בעצם במצוקה. ואז ההארה הגיעה והיא החליטה לעצמה זהו אנחנו הולכים לוקחים חברה והולכים ל קבוצתה תמיכה. מראש היא שיננה לעצמה אני נאן אני חליתי בסרטן...... אמרה לעצמה שאם היא תגיד את זה זהו הנפש תרגע. והיא תעבור עוד שלב בלוח המבצעים. ופה המקום להפתעה.... כי היא שירינה לעצמה פתח מילוט שאחרי כמה דקות היא תצא החוצה ותגיד היתי פה. ובזכותם של האנשים שהיו במשחק תפקידים מאוד כנים והוגנים ובגובה העינים היא הבינה שהדרך שלה עדין ארוכה...... אבל היא שם במקום הטבעי במקום בו היא שוה בלי יכולת לדעת מי מסכן יותר או פחות ובלי שפיטה. שם הנפש מדברת וזה מה שחשוב. וכן אני מודה לשיכל שלי שירד סוף סוף למרות הדרך הארוכה שהוא יצטרך לעבור ועבר... שהגעתי לפגישה בעמותת חוסן..... ואני שמחה שסחבתי לשם חברה טובה שלי. חיבוקים לכולם נאנוש נ.ב לא יודעת אם מותר לעשות תעמולה לקבוצה הזו או לא אבל כל קבוצת תמיכה אני מבינה שהיא עוזרת אז סליחה מראש אם ניצלתי במה זו לתעמולה.
זהו זה! החלטתי שאני הולכת לפגישה ויהי מה סחבתי איתי עוד חברה. ואני מודה כן אני נאן חליתי בסרטן. נשמע מוזר? הרי אני כאן כמעט כל הזמן כותבת שאני חולה. זה כנראה לא מספיק הקטע הזה כי מחוץ למחשב יש אנשים אחרים והם לא תמיד מבינים את מה עובר לך בראש! את הפחדים את העננים את השמחה והכל ביחד. שתבינו אצל נאן הכל צריך לדפוק כמו שעון כלומר גם ההודעה על הסרטן היא תירגמה כמו מסע צבאי אם תאריכים משימות ומטלות בדיוק כמו מבצע. היא שכחה רק דבר אחד שבין מבצע למבצע שם הפנים היתה כלואה הנפש שלה. זו שהיא לא נתנה לה לצאת החוצה ולהלחם בראש בסרטן. זו שהיתה צריכה להתמודד עם דברים קשים שאותם היא טישטשה והדחיקה. הפיתרון הזה עוזר לעיתים הוא זה שנותן לנו להמשיך לעשות דברים גם כשחולים לנסות להמשיך בשיגרה להתפס בשיגרה זה מה שמדרבן אותנו ואני לא אומרת שזה לא טוב זה טוב מאוד זה חלק מההשרדות. אבל....יש גוף ויש נפש והנפש במצוקה כי גם הנפש חטפה שוק והיא יוצאת החוצה מידי פעם וקשה לה מאוד להתמודד אבל לקח הרבה זמן כדי שנאן תוכל להפנים ולקלוט שנשמתה בעצם במצוקה. ואז ההארה הגיעה והיא החליטה לעצמה זהו אנחנו הולכים לוקחים חברה והולכים ל קבוצתה תמיכה. מראש היא שיננה לעצמה אני נאן אני חליתי בסרטן...... אמרה לעצמה שאם היא תגיד את זה זהו הנפש תרגע. והיא תעבור עוד שלב בלוח המבצעים. ופה המקום להפתעה.... כי היא שירינה לעצמה פתח מילוט שאחרי כמה דקות היא תצא החוצה ותגיד היתי פה. ובזכותם של האנשים שהיו במשחק תפקידים מאוד כנים והוגנים ובגובה העינים היא הבינה שהדרך שלה עדין ארוכה...... אבל היא שם במקום הטבעי במקום בו היא שוה בלי יכולת לדעת מי מסכן יותר או פחות ובלי שפיטה. שם הנפש מדברת וזה מה שחשוב. וכן אני מודה לשיכל שלי שירד סוף סוף למרות הדרך הארוכה שהוא יצטרך לעבור ועבר... שהגעתי לפגישה בעמותת חוסן..... ואני שמחה שסחבתי לשם חברה טובה שלי. חיבוקים לכולם נאנוש נ.ב לא יודעת אם מותר לעשות תעמולה לקבוצה הזו או לא אבל כל קבוצת תמיכה אני מבינה שהיא עוזרת אז סליחה מראש אם ניצלתי במה זו לתעמולה.
