טוב, ההסבר המלא...ארוך!../images/Emo202.gif
הסיפור מאוד מורכב, אז אנסה לסכם את עיקרי הדברים... אולי הדברים ייראו מעט יומרניים, אבל אני כותבת אך ורק מנבכי ליבי... אז ככה, לכאורה, אני בחורה שלא חסר לה כלום: הסביבה מגדירה אותי כמצליחנית, מוכשרת, חכמה, אסרטיבית ונראית מעולה. אבל... כך הסביבה מגדירה אותי, ואני מנסה למלא אחר הציפיות של החברה... ומה קורה כשיש פער כל כך גדול בין ההרגשה שלי למה שאני מנסה להקרין? עד לפני מספר שנים הייתי שמנה. מה זאת אומרת שמנה?
פרה!!!
( חלילה לי מללעוג לשמנים, פשוט בזתי לעצמי כשהייתי כזאת , ואני מדברת על עצמי בלבד! ). למזלי, תמיד עוד כילדה, הייתי מוקפת בחברים והייתי פופולרית בכל סביבה, וזה בזכות כשרון המשחק המפותח שלי...אבל האמת היא בתוך תוכי רציתי לזעוק!!! חלומי הגדול ( שאולי ייראה לחלקכם חסר עומק ) היה להיראות טוב.אמנם היו לי קשרים עם גברים, אבל כל כך שנאתי את הלוק שלי והתביישתי בעצמי, כך שמצאתי את עצמי גורם טיפולי, קרי, מקבצת סביבי את כל טעוני הטיפוח הניתנים לשיקום...ייאמר לזכותם שהם היו חתיכים : ) אבל באיזשהוא מקום, אלה היו קשרים הרסניים שהזיקו לי...ואת הנחמה מצאתי, איך לא, בבצקים ובמתוקים למיניהם... יום אחד ( לאחר אינסוף נסיונות כושלים ), החלטתי שזהו!!!!!!!! לא יעזור כלום!!!!!!!! אני אהיה כוסית!!!!!!!!!! אז כן, הגשמתי את חלומי הגדול "ביג טים" ואני מאוד אוהבת את מה שנשקף אלי, אבל במהלך ה"בום" ( ההרזיה לא היתה תהליך אלא מהפך דרסטי ), הלכתי באיזשהוא מקם לאיבוד: פתאום הוחמאתי בכל מקום וזכיתי לחיזורים רבים, פתאום נכנסתי לחנויות בגדים והכל עלה עלי, פתאום אני מוצאת את הידידים החתיכים שלי, שראו בי פסיכולוגית, ושאפילו לא הרשיתי לעצמי לפנטז עליהם - מתעניינים בי...זה מאוד תיסכל אותי. נכון, אני יודעת שהויזואליות קובעת ומאוד חשובה, אבל רבאק, אני אותו בנאדם ( עם עשרות ק"ג פחות ). כשאני מדברת על מהפך, אני מתכוונת לכך שאני מהווה אטרקציה במפגשים חברתיים, כי לא מזהים אותי. כן,עד כדי כך! בקיצור: התחלתי לפצות את עצמי ( תהליך שנמשך עד לכתיבת שורות אלה ) על כל התקופות שהייתי שמנה: אם זה בלצאת למקומות ולהשתולל ( לא לעמוד בפינה מהפדיחות שיצחקו עלי ), אם זה פיתוח מחלת שופינג חולנית ועוד... אבל מבחינת גברים, אני אשכרה מתנהגת כמו ילדה בת 22 ( בגיל זה עוד לא התחלתי את הדיאטה ): אני מרגישה שאני לא רוצה להחמיץ, פתאום אני, מיקי השמנה, יוצאתעם כאלה גברים מוצלחים, וכאלה חתיכים מתחילים איתי...איזה קטע!!! גבר שנותן לך את ההרגשה שאת הכי נחשקת והכי סקסית, ולא מתבייש לבך ( או גורם לך להרגיש שהוא מתבייש בך ). אני בכלל לא לחוצהעל זוגיות, ועל אף שאני בת 30, המילה "חתונה בכלל לא מדברת אלי - לא כרגע! כיום, אני מוצאת את עצמי פעם אחר פעם חוטפת קריזות, מבולבלת: מבטלת דייטים, מתנהגת לא יפה, בורחת מהתמודדויות,יוצאת עם מספר גברים בו זמנית, פוחדת לחשוף את החולשות שלי ( שלא ישתמע, חלילה, שאני איזו שרמוטה! ממש לאאאאאאאא!!! ). פספסתי כל כך הרבה בחורים טובים בדרך...אני מודעת לכך שאני משדרת קור, מרחק וקשיחות...אבל בתוך תוכי אני מרגרינה נמסה...אני פשוט יודעת שאם הייתי עדיין נראית כפי שנראיתי בעבר, הייתי יכולה להמשיך לפנטז לי על גברנורמלי שיסתכל לכיוון שלי בכלל... חשוב לציין שבמהלך ההרזיה, ליווה אותי גבר שהיווה עבורי עולם ומלואו. סיפור שלא יכול היה להתממש. קשר הרסני מלווה בתלות רגשית משני הצדדים, אבל זה סרט דרמטי והזוי בפני עצמו. הייתי חסומה לגמרי, וכל פעם שיצאתי עם מישהו, מראש לא הייתי יכולה להיפתח...היום אני שונאת אותו. אני מרגישה שהוא פשוט לקח לי את שנותיי היפות, אבל אם לא הייתי רוצה, לא הייתי נכנסת לזה מלכתחילה. הוא יצא מליבי באופן טוטאלי. לצערי, מחיי טרם... רוב הגברים שאני יוצאת איתם כיום, מהווים עבורי אתגר - בין אם הם "HARD 2 GET " ובים אם הם מתוסבכים או צריכים מישהי לדאוג לה או שתדאג להם...וכשאני מצליחה להשיג משהו, גם אם זה את תשומת ליבם, אני כבר לא רוצה להמשיך ( לכם אגלה שזה בגלל שאני פוחדת... הפחד מהדחייה עוד טבוע בי ) בקיצור, לוקח לי המון זמן להגיע להחלטות. והחלטתי, אני פותחת את הלב!!! ד"א, אתמול, אחרי שכתבתי את ההודעה ( מאוד מאוחר )ף יצאתי עם בחור מקסים - ולשם שינוי, ניסיתי להיות אני. מקווה מאוד שהניסיון הצליח ושיהיה לזה המשך. אני צריכה ורוצה לשנות כל כך הרבה דברים בדפוסי ההתנהגות שלי ובחיים שלי, וכן, אני לא מתביישת. הםפסקתי לשחק אותה חזקה והתחלתי טיפול... תודה על מתן הבמה להשתפכות.אני מתנצלת על הבלבול. באמת שכתבתי על קצה המזלג... אשמח לתגובות שבוע טוב וקסום לכולם מיקי מתלבטת אם לשלוח...יאללה, שולחת!