אני מוצא את עצמי שואל

[עצוב73]

אני מוצא את עצמי שואל

למה צריך את זה , את המאבקים את הפחד.... זו לא שיחה אבדנית, פשוט הרהורים של לילה..... לפעמים עייף מהמאבק המתמיד ליום הבא, לרעש ובאלגן, לפחד שמעבר לפינה... הכוכבים לא תמיד מובילים אותי, וכוכב הצפון מוסתר ע"י ענן גלים גבוהים סוחפים אותי למקום לא ידוע....

 

[מנסה לא ליפול]

אז הנה הרהורים אובדניים

נשברררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר לי !!!!!!!!!

 

[גילה זילברמן]

כשספינתי תצא תפליג בים...../images/Emo41.gif

המאבק בין להכנע לבין להמשיך, בין תקווה לבין יאוש, בין הרהורים להתרסה, בין נסיון לקחת את הדברים פנימה לביןהרצון להטיח אותם כלפי חוץ. גלים גבוהים סוחפים, זה מפחיד, הצפייה למשהו לא ידוע מעבר לפינה, זה מתיש... קבלו שניכם חבוק לעדוד

כוכב הצפון מסתתר לפעמים אבל הוא תמיד שם, בתוך הלב

שיר שעולה בי באסוציאציה לכוכב הצפון ולגלים הגבוהים: מרש הדייגים\ הדודאים

 

[גילה זילברמן]

מרש הדייגים, הספנים, וכל הייתר

כשספינתי תצא תפליג בים אפרוש רישתי, אהובתי כשספינתי שלי תחזור מים אביא לך גל אהובתי, כשיחזרו גם חבריי מים אודה לאל הטוב שבמרומים. כוכב רחוק שלי, לווני, תאיר דרכי אל תעזבני או אז אדע: בודד אינני כי מישהו חושב עלי עכשיו.

 

[אריה1970]

אם תלך מי יחבק אותי ככה?

מי ישמע אותי בסוף היום? מי ינחם ? למי אחכה בחלום? יום אחד אוליי אפרוש כנפיים , יום אחד תראה שלא אפחד. יש לי ציפור קטנה בלב , והיא עושה בי מנגינות... שלא יגמר לעולם , החול הים שמיים ירח כוכבים. יש בליבי כינור והוא זועק את זעקתי החרישית , והוא שר לי מתוך עולמות שבורים.... סתם כי בא לי. אריה

 

[אריה1970]

תמיד אותו חלום

חלום שלעיתים נכנס לתוך ליבי נוגע בנשמתי אך הוא לא אמיתי. חלום על ילד קטן עם זוג הורים אוהבים תומכים מחבקים. הילד הזה מטייל כבר שנים מבקש פינה חמה לשים בה את ראשו העייף, והנה יום אחד פגש נערה אשר חיבקה אותו ברוך ונתנה לו לשים את ראשו העייף על כתפה. אך יום אחד הכתף נעלמה ואיתה גם הנערה. ושוב יצא לטייל ושוב חיפש חיפש עד שיום אחד הגיע לבית קטן וכלב קטן ושוב פגש נערה , אך מה אם שוב יניח את ראשו על כתפה? האם שוב היא תעלם לו כמו שכבר קרה? חושש הילד ולא בטוח האם להישען או להישמר. המשך יבוא.......

 

[אריה1970]

רוב הסיפור הוא דמיוני...

 

[גילה זילברמן]

לא בטוח ../images/Emo60.gif

לא בטוח שהספור הוא דמיוני... הילד כבר נער אבל עדיין ילד שמחפש כתף. זה לא ילד שמעולם לא היתה לו כתף להשען עליה. היתה לו. והיא היתה חמה וטובה והוא יודע שזה קיים אבל הכתף הזו נשמטה לו מוקדם מדי. לפני שהיה מוכן, לפני שהיה לו מספיק.

לכן זה כל כך מפחיד לאבד אותה שוב...לחוות שוב את ההרגשה הזו של כתף שנשמטת לך בטרם עת ומשאירה אותך כל כך לבד, כל כך זקוק...