אני מותשת......אאווווףףףףףףף

אני מותשת......אאווווףףףףףףף

היי. שוב נשארתי לבד עם הילדים, עד אתמול היה בסדר כי דורון היה כאן אז עזר לי איתם כשבכו, ניגש להרגיע ומדובר על ניתאי שלא מפסיק לבכות כל ערב עד מאוחר. ועכשיו דורון לא יהיה עד שבוע הבא, ואני כבר ממוטטת. שוב אין לי כוח ואני חסרת סבלנות, אני כותבת ומנדנדת עם הרגל את העגלה, הוא לא שותק בשום צורה: לא אוכל, לא טיטול, לא חום, לא קור, אפילו לא ידיים. תומר עם כאבים לא מוסברים מתחת לבית השחי והיא לא נותנת לי להרים אותה כי היא מפחדת שאכאיב לה ואני מרגיעה אותה שאני לא אכאיב לה לעולם. ברגע שאני מצליחה להרים אותה היא כבר לא מוכנה לרדת וככה עם תומר בידיים וניתאי בעגלה והרגל מנדנדת את העגלה, ועם שחר שמפזרת את כל המשחקים בסלון......אני נופלת מהרגליים כבר... בעצתה של אורנה היקרה לקחתי היום (סוף סוף קניתי) רסקיו. זהו, מצטערת על האורך, הייתי חייבת לפרוק מהנטל ביי פנינה
 

odeia

New member
פנינוש, אני איתך במחשבותיי ../images/Emo104.gif

תמשיכי לקחת רסקיו לאורך היום והמשך כמה ימים ותני גם לילדים בשתיה ו/או ישירות לפה, כולכם לחוצים והילדים, שחשים את אמא מטמוטטת, עוד יותר צריכים אותה שתתן להם הרגשת בטחון ושתגיד להם שהכל בסדר. אם ישנה אפשרות שיבואו אליך ויהיו איתך, תבקשי עזרה וככה תוכלי עם העזרה לתת לילדים את מירב ההרגשה שהכל כרגיל וביתם מבצרם. אם צריך, תתקשרי אלי. אני
 
פנינה, אין לי מילים... ../images/Emo104.gif

רק
ושתעבור התקופה האיומה הזו מהר מהר! ליבי איתך, שירלי
 
../images/Emo104.gif פנינוש....../images/Emo24.gif ../images/Emo104.gif

פנינוש - זה השבוע האחרון בו תהיו לבד (
), וזה שהוע עם חג באמצע, אז הוא קצר יותר (תראי איך קיצרתי לך את "המאסר" ב - 1/2...). ניתאי בטח מרגיש משהו, ואם את רוצה לראות רופא, לכי למרפאה ליד הבית (אם תרצי שאתן לך את הטלפון שלה, אימרי לי), לד"ר תמיר, ואל תרוצי למרפאה הרחוקה. שולחת לך
ים ולצערי, לא אוכל לקפוץ אליך מפאת מזג-האויר (מחר אבא של שגיא לוקח, אחרי איומים, את הרכב במקום את האופנוע, בגלל הפיכסה שצפוי לנו). אבל נדבר (ד"א - התקשרתי אליך היום, אחה"צ ולא היתה תשובה...
 
למעלה