אני מותשת

[מיליתו]

אני מותשת

4 ימים של כימוטרפיה - אין לי כוח לכמויות האלה. בסוף היום אני כבר לא מרגישה את עצמי. חוש הטעם שלי נעלם, התיאבון נעלם, בחילות ומצב רוח רע. אני צריכה עידוד, סיבה לבוא לשם עוד פעם. זה אמור להיות הקורס האחרון לפני ההשתלה. אני בקושי מחזיקה מעמד 4 ימים באישפוז, מה אעשה שם 4 שבועות??????? הייתי אמורה לעבור את ההשתלה והכל בשביל התינוק שהיה צריך להיוולד בקרוב, עכשיו, אני לא מוצאת יותר מדי סיבות... אני רוצה לחיות, אבל חיים צחודש לחודש, לא עם בעיות ומגבלות ועקרות. אני רוצה לחיות חיים נורמאליים, אין לי כוח לאובדנים.

 

[מזי א]

../images/Emo24.gif

תהיי חזקה , והכול יעבור ויהיה מהר מאוד מאחורייך

 

[מיכליתשלהצאט]

מיליתו יקרה../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

המענין הוא, שבכל הקטע שכתבת, עם כל הקושי, קראתי משהו חיובי אצלך שלפני מספר ימים לא היה ואף לא חשבת עליו כלל, והוא "...אני רוצה לחיות". אז זהו, ההחלטה לחיות כבר בידיך, הכמותרפיה מסתיימת, תעברי ב"ה את ההשתלה, ותתחילי חיים חדשים. עם המון תקוה, גם הדברים האחרים יסתדרו. אני מאחלת לך מכל הלב בריאות והתחלות חדשות.

 

[ציפורלילה]

כמו מנטרה

להמשיך ולהגיד לעצמך - עוד יום, עוד דקה. זו תקופה וזה ייגמר ויעבור. ותוכלי להתחיל לספור מחודש לחודש ומשנה לשנה. אין ספק שזה מתיש, מן תחושה שהחיים נשאבים לאט החוצה, אבל - זה עובר! ואסור לך לשכוח את זה. ולא בשביל אף אחד חוץ מאשר עצמך. כי נראה שכמה שאת מותשת, עדיין את מצליחה למצוא בעצמך עוד קצת כוח למשוך קדימה. אולי תצרפי אלייך אנשים שיתנו לך קצת כוח, למשל מישהו שיעשה לך דמיון מודרך בזמן או אחרי הטיפולים כדי להרגיש יותר טוב, מישהו שיקריא לך סיפורים, מישהו שיבוא פעם ביום עם סרט וידאו שנורא בא לך לראות. ואני בטוחה שיש עוד דברים שאפשר לעשות. הגעת עד כאן, עוד כמה צעדים וזהו!

 

[rona39]

זהו../images/Emo140.gif

היי זהו מיליתו, סיימת חלק נכבד, גמרת עם הכימו המגעיל, עכשו השתלה וזהו אני מקוה. מה זה ארבע שבועות אישפוז אחרי 4 ימים של כימו, קטן עליך. את מתחילה לראות את הסוף. החזיקי מעמד בשביל הילדים שיבואו, העתיד כולו לפניך בהצלחה רונית

 

[אילת החן]

מיליתו../images/Emo24.gif

מיליתו יקרה הסיבה הכי אמיתית שיש לך כדי לבוא לשם לארבעה שבועות היא- שאת רוצה להיות אם, שאת רוצה תינוק, שאת יודעת שבזכות ההשתלה, זה יקרה!!! תגייסי את כל כוחות הנפש שלך, חומד, תמדדי את הזמן לפי מה שחלף, לא מה שיש עוד לחלוף, מצאי את הדרך לעשות את החודש הזה נעים (ספרים, עבודות יד, סריגה וכו') ו..דעי שיש לך פה חברים ששולחים לך אנרגיות וכוחות ומחזיקים אצבעות! אילת.

 

[lital_helmer]

../images/Emo24.gif

 

[novemberain]

תזכרי

את המטרה שאליה את חותרת - הרצון שלך לחיות וליצור חיים. לאורך כל הדרך, גם כשהיא קשה [והיא בטח לא קלה] וגם כשהיא מתישה [והיא בטח מתישה] וגם כשהיא לא נעימה [והיא בטח לא נעימה] וגפ כשהיא מעייפת, מעצבנת, מכעיסה וכואבת - תזכרי את המטרה שלך - תמיד.

 

[מיליתו]

תודה לכולם

אני עדין מרגישה די רע. נראה לי שנותנים לי כמויות אדירות של כימוטרפיה, ואני מרגישה פשוט מורעלת. יש לי בחילה וכאב גרון. החלטתי להירשם לתואר שני בשנה הבאה, ובטח יקבעו לי ראיון מתישהו השבוע או בשבוע הבא, אני מקווה לא להתעלף להם שם עם המוגלובין 6 ו700 ליקוציטים ועם כאבי עצמות מהזריקות לקראת האיסוף להשתלה. ממילא סיכויי הקבלה שלי קלושים, אז לפחות שאני אראה טוב בראיון... מקסימים, שנה הבאה... ושאלה קטנה - תגידו, גם אצלכם יש לפעמים מחשבות של יאוש. כאלה שעוברות בראש ונורא מפחידות - לפעמים אני מתנצלת (בראש) בפני המשפחה שלי, שזה לא שאני לא רוצה להחלים, זה פשוט קשה מדי? בדרך כלל זה עובר, ואז אני עושה משהו פרודוקטיבי כמו שיעורי בית... אבל אי אפשר להתעלם מהדברים האלה שעוברים לי בראש לפעמים.

 

[NiR AbR]

היי מיליתו

קודם כל, שיהיה בהצלחה עם הראיון, אני מקווה שנשמע חדשות טובות לגבי זה! אצלי ספציפית, בזמן המחלה, לא עברו מחשבות כאלו, כי תקף אותי גל של אופטימיות וראייה טובה על דברים שקורים, ודי היתה בי המון תקווה וכוח וביטחון שיהיה טוב בהמשך. ואני חייב לציין, זה משהו שלגמרי לא אופייני לי. אז כמובן שזה גם נעלם אחרי כמה זמן, וחבל שכך...

אני סוטה ממה שרציתי להגיד. אז רציתי להגיד שאמנם בזמן המחלה זה לא היה ככה, אבל עכשיו זה די כן ככה. אני מרגיש חסר כוח להתמודד עם מה שקורה לי ובא לי לוותר. אני יודע אבל שזו לא הדרך, ובכל זאת קשה לי שלא להרגיש ככה. בדיוק התחלתי ללכת לפסיכולוג, ובניגוד למה שתמיד חשבתי או האמנתי שאני יכול להתמודד לבד ושאני אפתור עם עצמי את הבעיות, גיליתי שזה לא ככה ושלפעמים צריך עזרה בזה. אז אני חושב שממש כדאי לך לדבר עם מישהו מקצועי לגביי זה, זה בסך הכל הדבר הנכון בעיניי. את חווה עכשיו די הרבה דברים קשים, שמה לעשות, קשה לבנאדם להתעסק עם כל כך הרבה נושאים קשים לבד ועוד להצליח לבחור את הדרך הנכונה. אני שנאתי שתמיד אמרו לי ללכת לאיש מקצוע, גם בגלל שלפעמים זה היה נראה כאילו להתנער מלעזור או משהו (למרות שאף אחד לא חייב כלום) וגם בגלל שהיו לי כל מיני דעות על זה... בקיצור, אני חושב שזה מומלץ. אני חושב שגם קורים לך עכשיו תהליכים נפשיים הכי טבעיים שיש, ולפעמים יש צורך גם שמישהו יגיד לך את זה... (ואני מקווה שלא משתמע מזה שזה מכתב שכנוע ללכת לפסיכולוג, זו לא המטרה, פסיכולוג הוא רק הכלי...

אז... ) המממ... טוב, אני מרגיש שהסתבכתי לגמרי ושלא הבהרתי לגמרי את מה שרציתי להגיד, אבל בכל אופן, תרגישי טוב ומכל הבחינות

ניר.

 

[ציפורלילה]

סתם סקרנות...

את מקבלת קורטיזון במקרה??

 

[מיליתו]

אולי - לא יודעת...

 

[מיכליתשלהצאט]

בענין הקורטיזון../images/Emo2.gif

אני מקבלת כמויות אדירות של קורטיזון, לא הבנת את השאלה שלך למילית, רציתי לדעת אלו תופעות לוואי ידועות לך כתוצאה מהקורטיזון? נראה לי שיש לי תאבון יתר ופעילות יתר, חוץ מזה שאני מאודדדדדדדדדד נפוחה. ידועות לך עוד תופעות לוואי. אודה על תשובתך, יום טוב, מיכל

 

[ציפורלילה]

אז יש עוד כמה דברים

אני אצרף לך לינק כשאהיה בבית. אבל בינתיים אולי שמת לב גם למצבי רוח משתנים רמת סוכר מאד גבוהה חוץ ממה שציינת. זה לבינתיים.. גלי

 

[מיכליתשלהצאט]

תודה../images/Emo140.gif

על היחס הנהדר והתגובה המהירה

 

[ציפורלילה]

הנה, הקישור המובטח

 

[מיכליתשלהצאט]

תודהההההההההה../images/Emo141.gif

על העזרה. עכשיו אני מבינה מאין יש לי תופעות כאלה (כמו שיעור יתר) וכו'. יום טוב, מיכל

 

[lili the one]

הביטי קדימה והשמש תזרח

מילית, מילותיך כל פעם מרגשות אותי מחדש. קחי את הכל בצעדים קטנים. הנה עברת עוד טיפול ועוד אחד זה מסתיים ורק השתלה אחת וזהו את עם הפנים קדמה ללימודים באוניברסיטה. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, ל.

 

[תמר 26]

איך את מרגישה בינתיים?

היה כבר ריאיון? את מתאוששת?

תרגישי טוב...