כמובן שבעולם אידיאלי לכולם הייתה משמעת ברזל
ואף אחד לא היה מוציא שקל יותר משהוא מכניס באף חודש ואף אחד לא היה בחובות וכולם היו חיים ברווחה ולא היו עניים ולא היו נזקקים ולא היה קיים מחסור לאף אחד ובשום מקום ולטעויות לא היו השלכות, אבל אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי ולכן עלינו להתייחס לכל ההשלכות האפשריות של הרעיונות שאנו מציעים או נחשפים אליהם. אם היתרונות משמעותיים מהחסרונות כדאי לאמץ את הרעיון ואם ההיפך הוא הנכון כדאי לדחות את הרעיון.
לגבי דבריך:
1) מי שמבזבז זו זכותו, אך לאחר מכן לצערנו אם אותו בזבזן הופך לנזקק המיסים שאנו משלמים מממנים אותו (ביטוח לאומי, וזו אחת הסיבות שהוא כל כך יקר), מה אשם האחראי הדואג לחיות בהתאם לאמצעיו ולהגדיל את הונו כדי למנוע מעצמו מצב של נזקקות בכך ששכנו אידיוט חדל אישים שאינו נוהג באחריות והוא נאלץ לממן לו ממיסיו דיור ממשלתי למשל?
2) כל פעולה בכספומט כרוכה בעמלות, אין זה הוגן לדפוק את אלה שטוענים בכל פעם בדיוק בסכום שהם צריכים בכך שעל כל טעינה ישלמו עמלה.
3) במזומן זה פחות גרוע למשוך סכום גדול בכל פעם, את הרוב שומרים בבית ובארנק מחזיקים בדיוק את הסכום שצריך (ואז אם הלך לאיבוד או נגנב לא נאבד סכום גדול אלא סכום קטן), אך אם הכסף כולו בכרטיס טעינה אם טוענים סכום גדול אובדן או גניבה הופכים לאסון של ממש, לכן למשל אני יכול להרשות לעצמי למשוך מזומנים פעם בחודש בלבד אך אפחד מאוד לטעון את הכרטיס פעם בחודש בסכום גדול.
4) אם מגבלת הטעינה תהיה כמו מגבלת האשראי כיצד יתבצעו רכישות גדולות כגון רכישת רכב חדש או דירה חדשה או שיפוץ מקיף לדירה או חופשה ארוכה?