ושוב שלום, ושבוע טוב
נשמע לי מהדברים שלך שהדבר שהוא בבסיס החיכוך ביניכם - הוא הקביעה שלו שהשיפוצים זה מה שאתם "צריכים" לעשות כרגע מבלי שתהיה לך זכות הבחירה להיות שותפה לכך. האם אני מפרשת נכון את הדברים? דיאלוג בנוסח תקשורת מקרבת יכול מאוד לעזור כאן. המודל מציע ארבעה מרכיבים לתחילת השיחה (וגם להמשכה) שנקראים ביטוי עצמי מלא: תצפית - רגש - צורך - ובקשה. אם נניח אנחנו מתייחסות לתצפית שבעלך החליט על שיפוצים ומקבל כבר הצעות מחיר מבלי למעשה להתייעץ איתך אז הייתי מתחילה במשפט שאומר ככה בערך: "אני רואה שאתה מביא בעלי מקצוע ומקבל הצעות מחיר מבלי שאני שותפה לכך [תצפית], ואני מודאגת ומוטרדת מזה [רגש], כי חשוב לי שיהיה לי חופש בחירה ושותפות מלאה להחלטות שאנחנו לוקחים [צורך] - אתה מוכן להגיד לי איך אתה מרגיש בקשר למה שאני אומרת לך כרגע? [בקשה]". שימי לב שהבקשה שסיימתי איתה נקראת - בקשה דיאלוגית, כלומר בעצם הזמנה לשיחה על כך שהוא לא נתן לך את זכות הבחירה. את מזמינה אותו להגיד לך איך הוא רואה את הדברים. איך עד כאן את מרגישה עם הדברים שכתבתי? האם את חושבת שתוכלי לנסות?
אני רוצה להצליח להוריד אותו. לפחות ביניתיים מעניין מהפך הבית.
שלם