סימפטום דינמי =
שיש בו נוכחות של כוח החיים, מה הכוונה : - טחורים למשל, אם הם מדממים, כואבים, נכנסים ויוצאים לחילופין. - מיגרנה יומיומית בעלת מאפיינים מיוחדים כגון - כאב ברקה שמאלית שמתחיל בבוקר עם פקיחת העיניים, ומחמיר עם הצעדים הראשונים. מוקל ממשקה חם. - עצירות כרונית שמלווה בדחף ליציאה ללא הועיל, כאשר יש יציאה אופייה שילשולי. - שקדים מוגדלים באופן כרוני עם נטיה להדלק. ועוד כהנה וכהנה אינספור דוגמאות שמעידות על מיוחדות ודינמיקה. זו ההוכחה לכך שיש כוח חיים שמנהל מאבק. היפכו את הכל ותיראו מצב חסר סיכוי. למשל סימפטומים מבניים במצב של תקיעות כגון פוליפים, שקדים מוגדלים, אדנואידים וכו', רק ניתוח ישנה. ובמקרה כזה לא יקרה נזק לכלל המערכות משום שהחזית כבר נינטשה, כוח החיים ויתר עליה. נדיר להבחין בדינמיקה כזו בסימפטום כמו פטרת בציפרניים כי השינויים הם מבניים, גרמיים, איטיים ועקשניים. מאחר וכך אין אפשרות לאתר רמדי על פי הגישה של ההומיאופתיה הקלאסית. על כן הרמדי תיבחר על סמך סימפטומים ומאפיינים אחרים שמייצגים את מחלתו של האדם, ויהיה מקורם אשר יהיה, פיזיים או רוחניים. כאשר הרמדי הומיאופתית למחלה יתחולל תהליך של הבראה. אין זה אומר שהפטרת תכחד, יתכן שלא, ואז זה יהיה התשלום הנמוך ביותר שיש לו לאדם לשלם עבור קיום מאוזן יחסית. שהמאבק יתנהל למטה בקצות כפות הרגליים ( ידיים זה כבר בעייתי הרבה יותר ) והרחק ממרכזי החיים הקריטיים. הומיאופתיה, תופסת קצת משונה, אבל ככה הגוף פועל. מאחוריו יש שכל שמנהל את מהלכי הדברים. ככה הניסיון לימד ועודו.