חבל על מי שמת ולא הכיר את ישוע
אישית הכרתי זמר פוף או היבי רוק שמת ממנת סמים יתרה , הרשימה ארוכה של אלילים (מאכזבים) ביניהם כדורגלנים וזמרים מערביים וערביים , גם זוהר ארגוב מת בכלא ורבים בכוהו וחברי כמעט התעלף בזמנו , זהר הכניס את שיריו בתודעת החיים עם שירים דיכים כמו אדם הולך ואמא וכו` אולם עצמו לא יכול להציל .סמים ומה לא , חבל שיש הרבה אנשים שמוערכים עד כדי אלים (בצעירותיו הקשבתי לגששים והחבשתי אותם 3 אלים ) גם אלה עם הזמן הזדקנו , תרומתם היא במישור הזמני האקטואלי שבתוכו מסר , אולם הם לא יכולים לחיות לנצח , אחד נפטר וחבל , ולשחזר הצלחה כמו שהיה אין ולא יהיה , ובסך הכל הדור החדש לא מכיר את קטעיהם , הם ישכחו בעתיד , וכפי שאמר שלמה אין חדש מתחת לשמש , דברים נראים יפים וזוהרים אחרי שמשתמשים בהם הם במהרה יהיו בלויים ואין טעם בהם. . הטעות הגדולה היא לבלות את ימי חיינו בחיפוש אחרי מילוי הריקנות שבפנים , אם זה מתבטא בזמר , פוליטיקה בגרוש , עושר וכסף בלויים , או הפיכת מקצוע חביב לרמה או מקום על בכדי להקריב לו את מיטב חיינו , מכוניות שעשועי מחשב או משחקים , טלויזיה אינטרנט , או להצטרף אל קבוצה דתית מה בכדי לספק את האופיום של העמים , כמה חבל.
